צילומי לוויין: "ישראל בונה כור חדש בקריה למחקר גרעיני בדימונה"

ישראל מרחיבה ומשדרגת את הקרייה למחקר גרעיני הסמוכה לדימונה, כך דיווח היום מאמר מקיף של סוכנות הידיעות איי.פי בנושא.

על פי טענות סוכנות הידיעות, עבודות הבנייה של מבנה חדש וגדול התגברו במתקן המפתח של תוכנית הגרעין. הסוכנות מבססת את טענותיה  על תמונות לוויין שנותחו על ידי מומחים. המומחים טענו שזה יכול להיות כור חדש או מתקן להרכבת נשק גרעיני - אך סודיות האופפת את התוכנית מקשה לדעת בוודאות.

"העבודות במרכז המחקר הגרעיני שמעון פרס בנגב ליד העיר דימונה יחדשו שאלות לגבי מעמדה הנפוץ של ישראל כמדינה היחידה במזרח התיכון המחזיקה בנשק גרעיני", נכתב באתר הסוכנות. 

בסוכנות העלו את האפשרות כי העבודות עלולותלעורר ביקורת בינלאומית, במיוחד לאור העובדה שהן מגיעות לאחר שישראל וארצות הברית הפציצו אתרים גרעיניים ברחבי איראן ביוני מחשש שהרפובליקה האסלאמית עלולה להשתמש במתקני ההעשרה שלה כדי לחפש נשק גרעיני. בין האתרים שהותקפו היה כור המים הכבדים של איראן באראק.

שבעה מומחים שבחנו את התמונות אמרו כולם כי הם מאמינים שהבנייה קשורה לתוכנית הנשק הגרעיני הישראלית, בהתחשב בקרבתה לכור בדימונה, שם אין תחנת כוח אזרחית. עם זאת, הם חלוקים בדעותיהם לגבי מה עשויה להיות הבנייה החדשה.

שלושה אמרו כי מיקום וגודל האזור הנמצא בבנייה והעובדה שנראה כי יש בו מספר קומות, מהווים את ההסבר הסביר ביותר לעבודה הוא בניית כור מים כבדים חדש. כורים כאלה יכולים לייצר פלוטוניום וחומר נוסף המפתח לנשק גרעיני.

ארבעת האחרים טענו כי ייתכן שמדובר בכור מים כבדים, אך גם הציעו כי העבודה עשויה להיות קשורה למתקן חדש להרכבת נשק גרעיני. הם סירבו להיות חד משמעיים בהתחשב בכך שהבנייה עדיין נמצאת בשלב מוקדם.

"זה כנראה כור - שיפוט זה הוא נסיבתי, אבל זה טבעם של הדברים האלה", אמר ג'פרי לואיס, מומחה במרכז ג'יימס מרטין ללימודי אי-הפצת נשק גרעיני במכון מידלברי ללימודים בינלאומיים, שביסס את הערכתו על התמונות ועל ההיסטוריה של דימונה. "קשה מאוד לדמיין שמדובר במשהו אחר".

ישראל אינה מאשרת או מכחישה שיש לה נשק אטומי, וממשלתה לא הגיבה לבקשות לתגובה. גם הבית הלבן, שהוא בעל בריתה הנאמן ביותר של ישראל, לא הגיב לבקשות לתגובה.

הבנייה בעיצומה במשך שנים

סוכנות הידיעות AP דיווחה לראשונה על חפירות בקריה למחקר גרעיני, בשנת 2021. לאחר מכן, תמונות לוויין הראו עובדים חופרים בור באורך של כ-150 מטרים ורוחב של כ-60 מטרים ליד כור המים הכבדים המקורי באתר.

תמונות שצולמו ב-5 ביולי על ידי Planet Labs PBC מראות בנייה מוגברת באתר החפירה. נראה כי קירות תמך מבטון עבים הונחו באתר, שנראה כי יש בו מספר קומות מתחת לאדמה. מנופים מתנשאים מעל.

מומחים הסבירו כי למבנה אין כיפת בלימה או מאפיינים אחרים הקשורים בדרך כלל לכור מים כבדים הנראים כעת באתר. עם זאת, ניתן להוסיף כור כזה מאוחר יותר או לתכנן כור ללא כיפה כזו. 

כור המים הכבדים הנוכחי של דימונה, שהופעל בשנות ה-60, פועל הרבה יותר זמן מרוב הכורים מאותה תקופה. משמעות הדבר היא שיהיה צורך להחליפו או לשפץ אותו בקרוב.

"הוא גבוה, כפי שניתן היה לצפות, כי ליבת הכור תהיה די גבוהה", אמר לואיס. "בהתבסס על המיקום, הגודל וחוסר הבנייה הכללי שם, סביר יותר שמדובר בכור מכל דבר אחר".

אדווין ליימן, מומחה גרעין באיגוד המדענים המודאגים שבסיסו בקיימברידג', מסצ'וסטס, אמר גם כי הבנייה החדשה עשויה להיות כור בצורת קופסה שאין לו כיפת בלימה נראית לעין, אם כי הודה כי חוסר השקיפות מקשה על הוודאות.

ישראל "אינה מאפשרת בדיקות או אימות בינלאומיים של מה שהיא עושה, מה שמאלץ את הציבור לשער", אמר ליימן.

בעוד שפרטים על דימונה נותרו סודות שמורים היטב בישראל, חושף שחיתויות בשנות ה-80 פרסם פרטים ותמונות של המתקן שהובילו מומחים למסקנה שישראל ייצרה עשרות ראשי נפץ גרעיניים.

"אם מדובר בכור מים כבדים, הם מבקשים לשמר את היכולת לייצר דלק משומש שאותו הם יכולים לעבד לאחר מכן כדי להפריד פלוטוניום עבור נשק גרעיני נוסף", אמר דריל ג'י קימבל, המנהל בפועל של איגוד בקרת הנשק שבסיסו בוושינגטון. "או שהם בונים מתקן לתחזוקת הארסנל שלהם או לבניית ראשי נפץ נוספים."

ההערכה היא שתוכנית ישראל מסתמכת על תוצרי לוואי של כור מים כבדים.
ישראל, כמו הודו ופקיסטן, מסתמכת על כור מים כבדים לייצור הנשק הגרעיני שלה. ניתן להשתמש בכורים למטרות מדעיות, אך פלוטוניום - הגורם לתגובת שרשרת גרעינית הדרושה בפצצת אטום - הוא תוצר לוואי של התהליך. טריטיום הוא תוצר לוואי נוסף וניתן להשתמש בו כדי להגביר את תפוקת ראשי הנפץ.

בהתחשב בסודיות של תוכניתה של ישראל, קשה עדיין להעריך כמה נשק גרעיני יש ברשותה. כתב העת "בולטון מדעני האטום" בשנת 2022 העריך את המספר בכ-90 ראשי נפץ.

השגת טריטיום נוסף כדי להחליף חומר מתפרק עשויה להיות הסיבה לבנייה בדימונה, כפי שציין ליימן כי הוא מתפרק ב-5% מדי שנה.

"אם הם בונים כור ייצור חדש", אמר, "זה לא בהכרח אומר שהם מחפשים להרחיב את הפלוטוניום שיש להם, אלא לייצר טריטיום."

לישראל יש מדיניות של עמימות גרעינית
ההערכה היא שישראל החלה לבנות את אתר הגרעין במדבר בסוף שנות ה-50 לאחר שהתמודדה עם מספר מלחמות עם שכנותיה הערביות סביב הקמתה בשנת 1948 בעקבות השואה.

מדיניות העמימות הגרעינית שלה נחשבת ככזו שסייעה להרתיע את אויביה.

זוהי אחת מתשע מדינות שאושרו או האמינו כי יש להן נשק גרעיני, ואחת מארבע בלבד שמעולם לא הצטרפו לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני, הסכם בינלאומי פורץ דרך שנועד לעצור את התפשטות הנשק הגרעיני. משמעות הדבר היא שלסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, גוף הפיקוח הגרעיני של האו"ם, אין זכות לערוך בדיקות בדימונה.

בנשאל על הבנייה, סבא"א שבסיסה בווינה חזרה והדגישה כי ישראל "אינה מחויבת לספק מידע על מתקנים גרעיניים אחרים במדינה" מחוץ לכור המחקר שלה בשורק.