אדיל פאוזי הוא סטודנט מרוקאי שלומד לתעודת בוגר במינהל עסקים ומתלבט בימים אלה בדילמה מסקרנת למדיי. האם להמשיך ללימודי תואר שני בתקשורת בקטאר או דווקא באוניברסיטה בישראל. הוא גדל בכפר אמזגי (ברברי) הממוקם בהרי האטלס, כמאה קילומטרים מהעיר מרקש, וספג שם את התרבות המקומית, המורשת והמנהגים. אביו, שהעניק לו השראה בסיפורים על עברה של מרוקו, והנוף עוצר הנשימה מהכפר, גרמו לו להוקיר את המורשת העשירה של המדינה ובמיוחד זו של היהודים ושל האמזיגים. על רקע זה, הוא השיק לפני שנתיים פרויקט באינסטגרם שנהנה כיום מעשרות אלפי עוקבים.
"שמו של הפרויקט הוא 'מוראקוש" (Murakuc), מהשפה האמזיגית ומוכר למשכילים ולמתעניינים בשפה בתור המונח שמתייחס למרוקו".
View this post on Instagram
"המסע שלי להשקת הפרויקט החל ב־14 בפברואר 2021, תאריך שנבחר באופן סמלי. כשהעולם חוקק את יום האהבה, בחרתי לבטא את האהבה שלי למדינה בדרך ייחודית של יצירת פלטפורמה, שתציג את העושר של התרבות והמורשת המרוקאיים. הרעיון מאחור 'מורקוק' נולד מתוך תשוקה לשתף את התרבות הרב־גונית של מרוקו. קיבלתי השראה מהנרטיבים של תושבי מרוקו במהלך עידן החסות הצרפתית, ורציתי להביא את הסיפורים האלה לקדמת הבמה כדי להבטיח שהם לא יישכחו", הוא מספר.
"הפרויקט כולל גם את המורשת היהודית, אשר שזורה בהיסטוריה של המדינה", מוסיף פאוזי, שבחר להציג את התמונות שלו בליווי ערבית ואנגלית כדי להגיע לכל העולם. לדבריו, חלק מהתמונות מגיעות אליו מאוספים אישיים שעברו מדור לדור במשפחה. כמו כן, אחד המקורות המרכזיים של פאוזי הוא העוקבים שלו, שתורמים תצלומים משלהם ומוסיפים רובד משלהם לפרויקט. מקורות אחרים הם ארכיון הספרייה הלאומית של ישראל והארכיון הדיפלומטי הצרפתי, כמו גם סוכנויות הצילום המוכרות.
View this post on Instagram
"אחד מסטי הצילומים הבולטים שהיה לי הכבוד לפרסם היו של ביקורי מנהיגים ישראלים במרוקו, כמו ביקורו של שמעון פרס - נשיא המדינה וראש ממשלת ישראל לשעבר. הוויזואליים האלה מדגישים את החוזק ואריכות הימים של יחסי ישראל־מרוקו. התפקיד שמרוקו מילאה בשמירה על השלום בין ישראל לשכנותיה הערביות הוא היבט שאני להוט להאיר. סט מרגש נוסף מציג את יהודי מרוקו היוצאים לישראל בסימן העלייה שלהם. התחושות העזות נתפסו בצורה חיה בתצלומים".
כמה תמונות בסך הכל יש בפרויקט?
"עד כה פרסמתי 2,500 תמונות וסרטונים. עם זאת, מדובר רק בקצה הקרחון. האוסף האישי שלי והארכיונים שניגשים עבורי מציעים טווח נרחב של תמונות וסרטונים. קשה לכמת כמה תמונות יש בארכיונים האלה. חשוב לי להדגיש שהמספרים האלה מייצגים לא רק תמונות אלא את אינספור הסיפורים והמסורות והרגעים ההיסטוריים שהם מכילים".
View this post on Instagram
פאוזי בחר להתמקד בתמונות מהמאה ה־20 שכן מדובר ב"עידן של שינוי דרמטי למרוקו". לשאלה על מקומה של התרבות היהודית במרוקו הוא משיב כי "התרבות היהודית תופסת מקום משמעותי ומכובד במורשת העשירה של מרוקו. יהודים היו חלק מהמרקם הסוציו־אקונומי של מרוקו במשך יותר מאלפיים שנה ותרמו לפיתוח הכלכלי והחברתי והתרבותי.
"ניתן לראות את ההשפעה שלהם במסחר באומנות במוזיקה בשפה ובמטבח. יתרה מכך - חוקת מרוקו משנת 2011 היא אבן דרך במורשת המשותפת הזו, שכן היא הכירה רשמית במרכבי העברי כחלק אינטגרלי בזהות המרוקאית. ההשפעה של היהודים נוכחת באמנות המרוקאית ובמוזיקה מלחינים יהודים תרמו להתפתחות של ז'אנרים חדשים כמו המוזיקה האנדלוסית. הרובעים היהודיים (המלאח) מספרים על אמנות האדריכלות". לדבריו, ההכרה במרכבי העברי בחוקת מרוקו אפשרה את התחייה של המורשת היהודית ואת חידושם של בתי כנסת ואתרי מורשת יהודיים".
View this post on Instagram
מה המסר שלך בפרויקט?
"אני שואף להעביר מסר של אחדות ודו־קיום והערכה למורשת המגוונת שלנו. מרוקו היא פסיפס עשיר של תרבויות ודתות שכל אחת מהן עיצבה את ארצנו בדרכים שונות. אני מונע מהרצון לחנך ולעורר גאווה במורשת המרוקאית המגוונת שלנו".
פאוזי מציין כי כעת הוא בוחן אפשרויות להציג את התמונות בתערוכות בשיתוף פעולה עם מוסדות תרבות ספריות ומוזיאונים. "זאת תהיה הזדמנות מצוינת לקהל הרחב להתחבר למורשת שלנו", הוא מסכם.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
לשאלה על התגובות שהוא מקביל משיב פאוזי: "באופן כללי התגובות לפרויקט היו חיוביות להפליא. רוב המרוקאים מעריכים את ההזדמנות לחקור ולהתחבר למורשת ולהיסטוריה העשירה שלהם. זה נכון עבור הדורות המבוגרים שלעתים קרובות שקועים בנוסטלגיה ומעריכים את התוכן. במקביל הדורות הצעירים נהנים לגלות היבטים של מורשתם שלא הכירו קודם. עם זאת לכל פרויקט יש מתנגדים והמקרה שלי לא שונה. תחום מסוים של הביקורת נובע מהדגש שלי על התרבות וההיסטוריה היהודיים במרוקו.
View this post on Instagram
"כמה אנשים - בעקבות הטבע הרגיש של יחסי מרוקו וישראל - רואים בהתמקדות הזאת כעניין שנוי במחלוקת ופוליטי. הם תופשים זאת כתמיכה במדיניות הישראלית והציונות או כהדגשת יתר של ההשפעה היהודית על ההיסטוריה המרוקאית. למרות זאת אני רואה בתגובות האלה הזדמנות לשיחה ולהבנה ולא לוויכוח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו