מחאה נגד המשטר באיראן, (ארכיון) | צילום: איי. אף. פי

הצעירים באיראן מגלים אומץ ולישראל אסור לסכן את הצלחת המחאה

לצד המודיעין הצבאי המוצלח נכשלו מערכות הביטחון בחיזוי תהליכי עומק חברתיים במדינות האזור • בהקשר זה, ההגדרה שנותן אמ"ן למחאה באיראן – "מרי אזרחי" • אחד השיאים של המחאה היה כאשר שחקני נבחרת איראן סירבו לשיר את ההמנון במשחקם במונדיאל • בתנאים אלה כדאי לישראל שלא להתערב בגלוי, כדי שלא תייצר וקטור שלילי למפגינים ותסכן את הצלחתם

רוב דבריו של ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, מוכרים: ההתקדמות האיטית של איראן במסלול ההעשרה תוך בחינה מתמדת של סף ההכלה של המערב, לרבות התהייה הקבועה אם להעלות את רף ההעשרה לרמה צבאית של 90 אחוז, תוך המשך המשחק הקבוע של לחזור/לא לחזור להסכם הגרעין.

עם זאת, היו בהם גם כמה חידושים: מהעובדה שאיראן צברה כבר מספיק חומר מועשר שמאפשר לה לייצר ארבע פצצות גרעין, ועד כוונתה לבצע פיגוע טרור בבריטניה ובאמריקה.

דבריו היו כמה חידושים. ראש אמ"ן חלויה, צילום: גדעון מרקוביץ'

חליוה גם רמז, שוב, לאפשרות של תקיפה ישראלית עתידית באיראן, כאשר אמר כי ביקורו הנוכחי של הרמטכ"ל כוכבי בוושינגטון קריטי לתיאום עמדות בהקשר הזה. עם זאת, נדמה שהנמשל של דבריו אלה – "תחזיקו אותנו חזק", או ליתר דיוק: תגיעו להסכם גרעין טוב יותר שיגביל את איראן – היו קצת מאותו הדבר. כל הצמרת המדינית-ביטחונית של ישראל משמיעה אותם מזה זמן, בהצלחה מוגבלת בלבד.

לצד העיסוק בסוגיות הבוערות האלה, השיחה עם קודמו בתפקיד, אלוף (מיל.) תמיר הימן, כיום מנכ"ל המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפשרה לחליוה להציג את הערכותיו בנושא גל המחאה שפוקד כעת את איראן. אמנם המודיעין הישראלי לא הצטיין בעשורים האחרונים בניבוי תהליכי עומק חברתיים באזור, לרבות באיראן, אבל הקשבה לדברים מלמדת שאמ"ן לקח הפעם כיוון נכון: גם בהערכה המפוכחת של המצב הפנימי באיראן, וגם בגישה הזהירה שלו למצב.

דבריו אפשרו לראש אמ"ן להציג את הערוכתיו. תמיר הימן, צילום: יוסי זליגר

בהקשר הזה, מעניין היה לשמוע את ההגדרה שנותן אמ"ן למחאה באיראן – "מרי אזרחי" – שמתבטא גם במספרי ההרוגים והעצורים, וגם בפגיעה בסמלי שלטון. ניכר שהשלטון בטהרן אכן מוטרד מהפעולות האלה, שנמשכות כבר יותר מחודשיים. עם זאת, נראה כי בשלב הנוכחי אין בהן כדי לאיים באופן ממשי על השלטון בטהרן, שמסרב בינתיים למצמץ למרות הנזקים התדמיתיים שהוא סופג כמעט מדי יום.

אתמול נרשם אחד השיאים של הנזקים האלה, כאשר שחקני הנבחרת הלאומית של איראן סירבו לשיר את מילות ההמנון במשחקם נגד נבחרת אנגליה במונדיאל בקטאר. מדובר באקט אמיץ של מובילים חברתיים שננקט באירוע הנצפה ביותר בעולם – שהועבר בשידור חי גם באיראן עצמה – ובידיעה שהם עלולים להינזק מהמעשה (בטח אחרי שגם במשחק עצמו הם הובסו 2:6). אפשר ללמוד ממנו שמשהו במחסום הפחד של הצעירים באיראן נשבר, אבל כאמור – דומה שהדרך להפלת שלטון האייתוללות עוד ארוכה.

אחד משיאי המחאה, שחקני איראן שותקים בעת השמעת המנון מדינתם, צילום: רויטרס

בישראל מבקשים לצייר את המשטר האיראני כסכנה לשלטון העולם מבחינה ביטחונית. גרעין, טרור, חימוש המדינות הרעות – כל אלה הם הכלים בארסנל ההסברתי הכחול-לבן. אבל דומה שהמערכה העיקרית כעת נגד איראן איננה ביטחונית אלא דווקא חברתית, ובה כדאי לישראל שלא להתערב בגלוי, כדי שלא תייצר וקטור שלילי למפגינים ותסכן את הצלחתם המקווה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...