מול האיום מסין ומרוסיה: מירוץ החימוש שובר שיאים - וכל מדינה לעצמה

2,887 מיליארד דולר - זה הסכום שהוציאו מדינות העולם על ביטחון בשנת 2025, גידול של 2.9% לעומת 2024 והשנה ה־11 ברציפות של עלייה. כך קבע הדוח השנתי של מכון שטוקהולם למחקרי שלום בינלאומי (SIPRI) שפורסם השבוע.

ההאטה לכאורה בקצב הצמיחה השנתי - 2.9% השנה לעומת 9.7% ב־2024 - מטעה: היא נובעת בעיקרה מירידה של 7.5% בהוצאות הביטחון של ארה"ב, המוציאה הגדולה בעולם, שהפסיקה את מימון הסיוע הצבאי לאוקראינה.

מאחורי הנתונים מסתתרת דרמה גדולה יותר: גל ההתחמשות, שהחל בעשור הקודם וקיבל תאוצה ב־2022 עם הפלישה לאוקראינה, התעצם השנה בשל התפיסה שהחל עידן פוליטי חדש. הזרז הוא חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן, שערערה את הסדר העולמי והחדירה תחושת דחיפות במאמצי ההתחמשות. המסקנה שהסיקו ממנה מדינות רבות: מעכשיו כל אחת דואגת לעצמה.

המובילות במרוץ

אירופה הובילה את ההתעצמות הצבאית בשנה החולפת, עם זינוק של 14%, לסך הוצאות של 864 מיליארד דולר - בקרב מדינות נאט"ו האירופיות זה הקצב המהיר ביותר מאז 1953.

ההכרה שהיבשת תיאלץ להגן על עצמה גם ללא ארה"ב, על רקע איומיו החוזרים של טראמפ לפרוש מנאט"ו ולחץ ממשלו על בעלות הברית לשאת בנטל ההוצאה, הניבה שורת החלטות חסרות תקדים.

גם באסיה ובאוקיאניה נרשם הזינוק החד ביותר זה 16 שנים - 8.1%, לסך של 681 מיליארד דולר - כשבעלות הברית של ארה"ב במזרח מגדילות הוצאותיהן בשל המתיחות הגוברת עם סין, ובשל הספק שמעורר טראמפ לגבי המחויבות האמריקנית.

28 בפברואר 2025 ייזכר כיום שבו הבינה אירופה שהיא לבד: שיחת הצעקות בחדר הסגלגל בין טראמפ וסגנו ג'יי.די ואנס לבין נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שגלשה לעלבונות הדדיים, סימנה בשיח הציבורי את קץ עידן ההגנה האמריקנית האוטומטית על היבשת.

מאז הטיל הנשיא האמריקני ספק במחויבות מדינות נאט"ו לביטחון המשותף, הציג את המחויבות האמריקנית בעירבון מוגבל, ואף איים במרומז בפלישה צבאית לגרינלנד - טריטוריה בריבונות דנית, ומכאן אירופית.

ממזרח ניצבה היבשת מול "מלחמה היברידית" רוסית גוברת: בספטמבר האחרון פקדו רחפנים לא מזוהים את שמי קופנהגן, אוסלו, ורשה ובריסל, השביתו שדות תעופה ושיבשו את חיי האזרחים. הערכות המודיעין ביבשת מדברות על שנת 2029 כתאריך היעד שהציב ולדימיר פוטין לצבאו - המתקשה לחצות יותר מכמה קילומטרים בשנה בחזית האוקראינית - להיות מוכן לעימות עם מדינות אירופה.

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ב־2022 נראתה אירופה כמתקשה להתעורר, השנה היא הקיצה בלית ברירה. בפסגת נאט"ו בהאג ביוני התחייבו מדינות הברית להעלות את יעד ההוצאה הביטחונית מ־2% ל־5% מהתמ"ג עד 2035. במארס הציג האיחוד האירופי תוכנית התחמשות בהיקף של 800 מיליארד יורו עד 2030. גם מימון הסיוע הצבאי לאוקראינה עבר לאחריות אירופית.

במדינות רבות ביבשת, ובהן צרפת ובריטניה, חזרה לסדר היום השאלה כיצד לגייס די חיילים לצבא במקרה של מלחמה, והוצגו תוכניות חדשות לעידוד הגיוס.

המדינות הבולטות

שתי מדינות התבלטו במיוחד. גרמניה דורגה השנה רביעית בעולם בהיקף ההוצאה הביטחונית, אחרי ארה"ב, סין ורוסיה: ב־2025 הוציאה 114 מיליארד דולר - עלייה של 24%.

הקנצלר פרידריך מרץ הבטיח להפוך את הבונדסוור ל"צבא הקונבנציונלי החזק ביותר באירופה", אישר מודל גיוס חדש להגדלת הצבא והחריג את ההוצאות הביטחוניות ממגבלת החוב החוקתית. גרמניה לא רק נלחמת במגבלות התקציביות - היא נלחמת גם בשדי העבר שהפכו את העיסוק הצבאי לכמעט מגונה. מנגד, פולין מובילה את ההתעצמות הצבאית בנאט"ו זה שנים, מתוך תפיסה שאחרי אוקראינה היא עלולה להיות היעד הבא של פוטין. ורשה הקצתה 46.8 מיליארד דולר ב־2025 - עלייה של 23%, שמשלימה זינוק של 207% בעשור האחרון.

הנטל הביטחוני שלה, 4.5% מהתמ"ג, הוא הגבוה ביותר בברית. במסגרת רכש מאסיבי הזמינה ורשה מאות טנקי אברמס מארה"ב ואלף טנקים מדגם K2 מדרום קוריאה. ראש הממשלה דונלד טוסק הציב יעד להגדיל את הצבא מ־200 אלף ל־500 אלף חיילים, ואף התייחס לצורך בהרתעה גרעינית.

אוקראינה, שיותר מארבע שנים נלחמת נגד הצבא הרוסי, הובילה בדירוג הנטל הביטחוני עם הוצאה ביטחונית בהיקף של כ־40% מהתמ"ג.

אסיה לא נשארת מאחור

גם במזרח הרחוק ההוצאות זינקו ב־8.1% - הקצב המהיר ביותר מאז 2009. הסיבה: שילוב של הצבא הסיני המתעצם, שהוצאות ביטחונו עלו ב־7.4% ל־336 מיליארד דולר, לצד הספק שמעורר טראמפ לגבי מחויבותה של ארה"ב לבעלות בריתה.

גופי מודיעין מציגים את 2027 כתאריך שעד אליו הורה הנשיא הסיני שי ג'ינפינג לצבאו להיות מוכן לתפוס את טייוואן בכוח. במוקד נמצאת יפן, שהוציאה 62.2 מיליארד דולר - עלייה של 9.7% ושיעור התמ"ג הגבוה ביותר שהקצתה לביטחון, 1.4%, מאז 1958.

ראש הממשלה סנאה טאקאיצ'י, האישה הראשונה בתפקיד שרק לאחרונה רשמה ניצחון היסטורי בבחירות, מובילה קו ניצי, תומכת בתיקון החוקה הפציפיסטית, ניהלה עימות דיפלומטי חמור עם סין סביב טייוואן, ואישרה לאחרונה הקלות נרחבות ביצוא הנשק היפני.

ארה"ב דווקא רשמה ירידה של 7.5% - אך בעיקר בשל הפסקת מימון הסיוע לאוקראינה, שעמד בשלוש השנים הקודמות על 127 מיליארד דולר. זו אינה מגמה: תקציב הביטחון שאישר הקונגרס לשנת 2026 כבר חצה את רף הטריליון דולר, וטראמפ מבקש להעלותו לטריליון וחצי ב־2027 - התקציב הגבוה ביותר בהיסטוריה האמריקנית.

איראן וישראל

הוצאות הביטחון של איראן ירדו השנה ב־5.6% ל־7.4 מיליארד דולר, על רקע האינפלציה החריפה במדינה (42%) ששחקה את ערך הריאל האיראני וצמצמה את התקציב הממשי שעמד לרשות הממסד הביטחוני. אלא שבמכון מדגישים כי "הנתונים הרשמיים כמעט בוודאות מציגים פחות מההוצאה האמיתית - איראן משתמשת בהכנסות נפט מחוץ לתקציב כדי לממן את צבאה, כולל את ייצור הטילים והכטב"מים". בפועל: תקציב ייצור הכטב"מים עלה ב־50%, ותקציב ייצור הטילים הבליסטיים - ב־44%.

בעוד ב־2024 רשמה ישראל את הזינוק החד ביותר בהוצאות הביטחוניות מאז מלחמת ששת הימים, השנה הן ירדו ב־4.9% ל־48.3 מיליארד דולר - המקום ה־11 בעולם בהיקף מוחלט.

המכון מסביר את הירידה היחסית בהתמתנות הלחימה בעזה לאחר הפסקת האש, אך מציין כי מלחמת 12 הימים מול איראן ביוני והשהייה המבצעית בלבנון ובסוריה המשיכו להכביד. בפועל, התקציב כמעט הוכפל לעומת 2022 - עלייה של 97% - וגבוה ב־120% מ־2016.

ישראל נותרת שלישית בעולם בנטל הביטחוני: 7.8% מהתמ"ג, אחרי אוקראינה (40%) ואלג'יריה (8.8%).במכון מדגישים כי המגמה צפויה רק להתעצם ב־2026 ובשנים שאחריה: תוכניות הרכש של מדינות נאט"ו ארוכות טווח, היעדים שהציבו לעצמן רחוקים מלהתממש, והעימותים האזוריים - מאוקראינה, דרך טייוואן ועד המזרח התיכון - רחוקים מסיום.