"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אנטישמיות? לא בבית ספרנו: גרמניה תפליל גילויי שנאה גם במוסדות החינוך

הבית העליון אישר לראשונה חקיקה שתטיל אחריות פלילית על תלמידים שהתבטאו בצורה אנטישמית גם בין כותלי בתי הספר • החוק החדש, ביוזמת שגרירות ישראל בברלין, יחול ברחבי גרמניה

,עודכן
0השמעה
יהודים בהפגנה נגד אנטישמיות בגרמניה (ארכיון). צילום: רויטרס

היסטוריה בגרמניה: הבית העליון בפרלמנט הגרמני ("הבונדסראט") אישר היום (שישי) לראשונה חקיקה המטילהאחריות פלילית על התבטאויות ומעשים אנטישמייםגם אם היאמתבצעת בתוככי מוסדות החינוך במדינה.

עלייה באנטישמיות בגרמניה,

הצדעה במועל יד או ציור גרפיטי של צלבי קרס מוגדרת כעבירה פלילית שדינה בין קנס למאסר של עד 3 שנים לכל אדם מעל גיל 14, אולם עד היום תלמידי בית ספר יכלו להתבטא באופן אנטישמי בתוך כותלי בית הספר ללא אחריות פלילית.

כעת, ביוזמת שגרירות ישראל בברלין, אושר הבוקר החוק החדש שיחול על כלל בתי הספר ב־16 המדינות המרכיבות את גרמניה.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, בירך על המהלך והדגיש כי מוסדות חינוכיים אינם יכולים ליהנות ממרחב חסינות המאפשר לשונאי יהודים וישראלים לפעול בחופשיות, "ההחלטה של מועצת המדינות הפדרלית "בונדסראט" היום היא צעד מכריע במאבק נגד אנטישמיות", אמר השגריר והודה לראש ממשלת מדינת תורינגיה, מריו פויגט, שהוביל את הצעת החוק בפרלמנט.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור,צילום: Getty Images

"התמיכה הרחבה בחוק שולחת מסר חזק:אפס סובלנות לשנאת יהודים. מאז ה־7 באוקטובר גברה האנטישמיות בכל צורותיה - משמאל, מימין ומחוגים איסלאמיסטים.קיצוניות מתחילה בסמלים- ומסתיימת באלימות. לעיתים קרובות הקיצוניות מושרשת כבר בבתי הספר, בקרב צעירים. רק על ידי התערבות מוקדמת נוכל למנוע התפתחות שכזו ולהגן על הערכים הדמוקרטיים שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר