גלידת התות שהציתה מחדש את מלחמת העצמאות של ברצלונה: "היא האויב שלנו"

בזמו שראש עיריית ברצלונה ז'אומה קולבוני ניסה ללא הצלחה להגיע לעזה, כדי להפיץ משם את הדעות האנטי-ישראליות הקיצוניות שלו, מתברר שבחצר האחורית שלו עצמו מתנהלת מלחמה, שהתחילה דווקא בגלידרייה.

מקרה לכאורה טריוויאלי של הזמנת גלידת תות בשכונת גראסיה ברצלונה הפך בשבוע האחרון לפרשה פוליטית, שבעקבותיה החנות נפלה קורבן למתקפה ברשתות החברתיות ולוונדליזם קסנופובי, והכול בגלל מילה אחת שלא הובנה כהלכה.

הפרשה החלה ביום ראשון, כאשר גיים רומה, חבר מועצת המחוז מטעם המפלגה הרפובליקנית הקטלאנית (ERC), הגיע עם בת זוגו לחנות הגלידה "Helados Dellaostia" בשכונת גראסיה בברצלונה. בת הזוג הזמינה גלידה בטעם שוקולד ותות, אך העובדת בחנות, מהגרת טרייה מארגנטינה, לא הבינה את המילה "maduixa" (תות בקטלאנית).

מה שהתחיל כבעיית תקשורת פשוטה הפך במהירות לעימות פוליטי על רקע בלשני. לפי הטענות שפורסמו ברשתות החברתיות, הבעלים של החנות (גם הוא מהגר מארגנטינה) שהוזעק לעזור האשים את הלקוחה ב"חוסר נימוס" והזכיר לה ש"קטלוניה נמצאת בממלכת ספרד". מהצד השני, לפי עדויות, האישה טענה שהשפה היחידה שבה היא תדבר בקטלוניה היא קטלאנית.

רומה פרסם באותו היום ברשתות החברתיות את מה שכינה "מקרה חמור של אפליה לשונית ואנטי-קטלאנית". מכאן הדרך הייתה קצרה לקמפיין השמצה נרחב: ארגונים קטלאניים ופולטיקאים בדלנים מקומיים ממפלגות השמאל הקיצוני קראו לחרם על החנות וחבר הפרלמנט לשעבר אנטוניו באניוס (חבר מפלגת CUP הבדלנית) קבע כי "הגלדירייה הזאת היא האויב שלנו ותמשיך להיות איום על קטאלוניה עד לסגירתה".

ונדליזם ואיומים

רבים מהפרסומים ברשתות כללו קללות קסנופוביות נגד ארגנטינאים ("יותר גרועים ממקקים") וכללו גם איומים על החנות ("המקום הזה צריך להישרף"). המחאה לא נעצרה ברשתות. ביום שלישי בבוקר גילה הבעלים של הגלידרייה, לאנדרו רינקון, כי חזיתה כוסתה בכתובות גראפיטי בוטות: "פשיסטים זבלים", "פשיסטים מזוינים" ו"החנות הזו לא מכבדת קטלאנית". בנוסף, צבע ודבק נשפכו על מנעולי הסורגים כדי לחבל בהם.

✨Todo mi apoyo a la heladería argentina "Dellaostia", de Barcelona, acosada por la mafia separatista porque una empleada no entendió la palabra fresa en catalán. pic.twitter.com/OjnN0PdTaR

— Ignacio Valladolid (@ignacio_vlldld) August 22, 2025

"הייתה שם שנאה", תיאר לעיתון "אל מונדו" בעל חנות סמוכה את המראה. "זה מיעוט קיצוני שעושה דברים כאלה, אבל הוא מקבל תמיכה מהרבה אנשים חשובים". הוא גם סיפר על מקרה דומה שהתרחש אצלו ב-11 בספטמבר (יום הלאום הקטלאני), כאשר קבוצת פעילים נכנסה לחנות המזון הוונצואלנית שלו ודרשה לקבל שירות רק בקטלאנית.

רינקון סיפר לעיתון הארגנטיני "לה נאסיון", כי "אין לנו שום בעיה עם קטלאנית. אנחנו מוכרים כאן גלידה כבר שלוש שנים לאנשים בכל העולם, שמדברים בכל שפה שהם רוצים. עמדנו תמיד בכל ההנחיות ויש לנו שילוט בשתי השפות הרשמיות - ספרדית וקטלאנית - אבל כנראה שזה לא מספיק למי שרוצה לגרום לפיצוץ ולשנאה".

הפוליטיקאים מוסיפים שמן למדורה

מי שציפה שהפוליטיקאים ירגיעו את הרוחות התבדה, כמובן. השפה הקטלאנית עומדת במרכזו של עימות מתמשך, שהולך ומקצין, בין הזרמים הבדלניים בקהילה האוטונומית של קטאלוניה, הקוראים לעצמאות מספרד, לבין מי שמצדדים בהמשך הריבונות הספרדית, תוך כיבוד השפה, התרבות והמסורת הקטלאנית.

כרמה פורקדל, פולטיקאית בולטת בתנועה הבדלנית, הצהירה השבוע, כי "ברגעים אלה, הגנה על השפה הקטלאנית היא הגנה על העצמאות הקטלאנית", זאת אף על פי שהנתונים מראים כי הדומיננטיות של השפה המקומית בקטאלוניה מעולם לא הייתה גבוהה יותר מהיום.

קרלס פוידג'ימון, הפוליטיקאי הקטלאני שנמצא בגלות בבלגיה מאז שהכריז ב-2017 על "עצמאות" לקטלוניה, הוסיף שמן למדורה ואמר, כי "אם מהגר לא מבין 'קפה עם חלב' או 'כאב בטן' בקטלאנית, אין לחדש את רישיון השהייה שלו".

אלינסדה אלמאני, מספר 2 ברשימה הבדלנית בעיריית ברצלונה הודיעה כי "צריך לסגור את הגלידרייה עד שתפסיק לנהוג באופן קטלאנופובי. נמשיך להיאבק על זכותנו להזמין גלידה בשפה שלנו בעיר שלנו!".

לעומתם, דניאל סירה, ראש מפלגת PP השמרנית בעירייה, גינה את האירועים: "ברצלונה היא עיר פלורליסטית, שבה יש מקום לקטלאנית ולספרדית כאחד. מה שאסור לעשות זה לסמן בתי עסק באופן מפלג או לעודד את התקיפה שלהם ברשתות".

בצעד דרמטי יותר, גונסאלו דה אורו, ראש מפלגת הימין VOX בעירייה, הכריז על הקמת "משרד לחירות לשונית", שיתמוך במי שסובלים איומים או אפליה בגלל שימוש בספרדית בעיר. דה אורו גם דרש מהעירייה להצטרף כתובעת-שותפה נגד הפוליטיקאים שתקפו את הגלידרייה והסיתו לפגיעה בה.

"קסנופוביה פנימית"

לרוב, עימותים כאלה נותרים בזירה המקומית, אולם הפעם הפרשה עוררה גל תגובות נוקבות גם מחוץ לגבולות ברצלונה וספרד. עיתונים ארגנטינים מרכזיים דיווחו בהרחבה על האירוע באופן ביקורתי, מה שהוביל למלחמה וירטואלית ברשת בין אזרחים ארגנטינאים לבדלנים הקטלאניים.

בין המגיבים הבולטים היה הסופר והעיתונאי הארגנטינאי אלחו שפירא, מחבר הספר "חטיפת המערב", שמותח ביקורת רבה על השמאל האירופי, הגיב בחריפות נגד הוונדליזם.

שפירא הגדיר את מה שקרה בברצלונה כ"קסנופוביה פנימית" - ניסיון לעקור אלמנט מקומי כמו הספרדית, שהיא שפה רשמית בקטלוניה, ולהפוך אותה ל"זרה" בגלל מטרות פוליטיות. "כולנו יודעים בדיוק שזה לא היה קורה אם החנות הייתה של מהגרים סינים או פקיסטנים", הוא טוען. לדבריו, האלימות מכוונת לא בעד הקטלאנית אלא נגד הספרדית, "והעובדת הארגנטינאית הפכה למטרה להתקפה רק משום שהיא היספנית". הוא מזהיר כי השיטות של הפעילים דומות לאלה ששימשו פשיסטים ונאצים "כדי להפריד בין האיטלקים או הגרמנים האמיתיים לבין הלא רצויים הזרים שסיכנו את 'הטוהר'".

שפירא כתב גם, כי רבות מהקללות והנאצות שהופנו כלפיו ברשתות החברתיות בעקבות הבעת הדעה שלו בנושא היו על רקע יהדותו: "זה מה שהם יודעים לעשות, לנסות לתסום לך את הפה ולהיות אנטישמיים, זה קורה בכל פעם שמשהו שאני אומר לא מוצא חן בעיניהם".

בינתיים, הגלידרייה פתחה מחדש את שעריה. לצד הביקורת, החנות זוכה גם לתמיכה רחבה מצד תושבים שמתנגדים לאלימות. גולשים רבים הכריזו כי יתחילו לקנות גלידה בגלידרייה שהותקפה. "אנחנו אוהבים את העיר הזאת, בגלל זה הגענו אליה ופתחנו בה עסק", אמר רינקון. "אני מקווה שבאקלים הנוכחי אוכל להמשיך להכין את הגלידה הכי טובה שאפשר למצוא בה".