בשבוע שעבר החליטה נציבת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס להורות על הכנת דו״ח שיבחן האם ישראל הפרה את מחויבותה לזכויות אדם, וכפועל יוצא – את ההסכם המרכזי עם האיחוד האירופי. בעבר מאמצים כאלה נכשלו, גם כאשר האחראי על יחסי החוץ של האיחוד היה אדם עוין לישראל כמו ג׳וזפ בורל הפרו-פלשתיני. על אף שהצעה לא השיגה קונצנזוס, קאלאס בחרה לקדם את כתיבת הדו״ח.
מה קרה הפעם? באופן מפתיע מי שהובילה את המהלך לא הייתה ספרד או אירלנד, אלא הולנד שנתפסה כקרובה לירושלים, וכעת ממשלתה מורכבת ממפלגות ימין מובהקות כמו זו של הפוליטיקאי הפרו-ישראלי חירט וילדרס. הסיבה העיקרית לחץ פוליטי חזק מבית שדחף את שר החוץ קספר ולדקאמפ, שהיה שגריר הולנד בישראל, להגיש את ההצעה.
מנגד, העובדה שהממשלה הנוכחית כמעט וחסרת הישגים, לאף אחד – גם לא חירט וילדרס – אין סיבה לערער את הקואליציה. וילדרס, מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בקואליציה, הסתפק בלתקוף בחריפות את המהלך וכינה את שר החוץ ולדקאמפ "שר חלש", תוך שהוא דורש לדעת האם שאר חברי הקבינט - כולל שרי מפלגתו - היו מעורבים בהחלטה לשנות את העמדה כלפי ישראל.
״בהולנד יש לחץ גדול מצד התקשורת, המפגינים הפרו-פלשתיניים ואנשים שתומכים בהם, וגם מצד השמאל הפוליטי בפרלמנט״, אומר כריס דן הודט, נשיא הקהילה היהודית ברוטרדם ואיש הקשר של מטה החטופים הישראלי בהולנד. ״שר החוץ ולדקאמפ קידם כאן הליך שמבחינתו לא מזיק מדי, הרי הוא זימן דו״ח או תסקיר ולא קרא להשעיה של ההסכם בין ישראל לאיחוד האירופי. במעשה הזה הוא בעצם מאותת גם לישראל וגם להולנדים. לישראל הוא קורא להגדיל את הסיוע ההומניטרי, ולהולנדים הוא מראה שהוא פועל לעזור לפלשתינים בעזה״.
דן הודט מוסיף כי ההחלטה העצמאית של השר התקבלה באופן שלילי בקרב חבריו לקואליציה. ״הרי זו קואליציית ימין-מרכז שגם הבהירה לו שמעתה ואילך הוא חייב להתייעץ עם השותפות הקואליציוניות שלו לגבי כל מהלך עתידי הקשור לישראל״. לדבריו, השר ככל הנראה יציית להנחיה זו מאחר שמפלגתו, מפלגת החוזה החברתי החדש (NSC), נמצאת במצב לא טוב בסקרים לאור פרישת מנהיגה בעקבות בעיות רפואיות. ״אם הקואליציה היחסית חדשה תתפרק, סיכוי טוב שמפלגת NSC תימחק מהפרלמנט בבחירות הבאות״.
לפי סקר שנערך בהולנד, 62% מההולנדים סוברים שהתקשורת במדינתם מבצעת פרופגנדה נגד ישראל. ״רוב ההולנדים תומכים בישראל בשקט, בעוד המדיה קוראת להחרים אותה״, אומר דן הודט. ״הפרו-פלשתינים הם מיעוט קולני שמשפיע על מקבלי ההחלטות״. אורי רוזנטל, שר החוץ של הולנד בין השנים 2013-2010, מסכים שהתפיסה הרווחת בקרב ישראלים כי הולנד תומכת בישראל באופן קולני ומשמעותי צריכה להשתנות. ״יש ישראלים שעדיין יש להם את התפיסה הרומנטית שהולנד היא החברה הכי טובה של ישראל, שההולנדים מתנדבים בקיבוצים, שהמנהיגים ההולנדים מגנים על ישראל. זה כבר לא כך״.
רוזנטל מצביע על ההבדל בין הולנד לגרמניה: ״בגרמניה אוסרים להגיד את האמירה 'מהנהר ועד הים פלשתין תהיה חופשית', אוסרים את פעילותו של ארגון 'סמידון' שמאוד עוין את ישראל, לא מקבלים מפגינים שמסתירים את פניהם במסכות בהפגנות נגד ישראל, ואין את האפשרות להשתלט על מרחבים ציבוריים כמו כיכרות ותחנות מרכזיות של תחבורה ציבורית למען מחאות בעד פלשתין ונגד ישראל. כל הדברים שציינתי כן קורים בהולנד והרשויות מאפשרות לזה להתקיים״.
אחת הסיבות המרכזיות שראשי הערים הגדולות חוששים להתעמת עם המפגינים נעוצה בנסיבות הדמוגרפיות. בהולנד קיימים כיום כמיליון מוסלמים, רבים מהם מתגוררים בערים הגדולות, בעוד מספר חברי הקהילה היהודית כולה נע בין 20-40 אלף איש. רוזנטל מסביר: ״מבחינה אלקטורלית, ראשי הערים נוטלים סיכון משמעותי אם יתמכו בישראל. העולם כבר שכח את שבעה באוקטובר ורואה בעיקר את הזוועות מעזה. במהלך הזה שר החוץ ניסה להראות שהוא מוכן לצייר 'קו אדום', למרות שהדבר לא היה מוסכם על הקואליציה״.
רוזנטל מזהיר מפני הפגיעה האפשרית בשיתוף הפעולה בין המדינות: ״אם נגיע למצב שבו יוערמו קשיים על יחסי המסחר בין הולנד לישראל, הדבר אמנם יפגע בישראל, אבל בכל הקשור לענייני מודיעין והגנה הרי שגם להולנד יש מה להפסיד מהעניין והפסקת השת״פ עם ישראל היא לא אינטרס הולנדי״.
כריס סטופר, יו״ר המפלגה הנוצרית רפורמית בפרלמנט ההולנדי, מציין שההסכם הקואליציוני של הממשלה הנוכחית מתייחס לזכותה של ישראל לקיום, לביטחון ולהגנה עצמית ואף כולל אזכור של האפשרות להעביר את השגרירות לירושלים. ״ההחלטה של שר החוץ מדאיגה אותי״, הוא אומר. ״זה קורה בתקופה שבה תמיכה בישראל היא חיונית כדי להחזיר את החטופים, להביס את חמאס ולשמור על בטיחות ישראל״.
סטופר מוסיף כי העם ההולנדי הופך לאט לאט יותר ביקורתי כלפי ישראל, אבל עדיין יש תמיכה ציבורית משמעותית, במיוחד בקהילות הנוצריות. הוא מציין את העלייה האקספוננציאלית באנטישמיות בהולנד מאז ה-7 באוקטובר ומביע דאגה מכך שבהפגנות נגד ישראל ״לא ראיתי שום קריאה לשחרור בני ערובה או ביקורת על חמאס״.
רוזנטל מזכיר שתמיד אמר לישראלים: ״תעזרו לי לעזור לכם״. הוא סיפר לראש הממשלה נתניהו שלא נכון לישראל להסתמך רק על אמריקה. ״נתניהו אמר לי בזמנו שהוא 'ויתר על אירופה'. אני רואה שבשנים האחרונות ישראל דווקא יוצרת קשרים עם מדינות באירופה, כמו הונגריה וצ׳כיה, אבל יהיה נכון להעמיק את הקשרים עם עוד מדינות באירופה״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו