האיחוד האירופי פותח בבדיקה: האם ישראל מפרה זכויות אדם בעזה?

בצעד דרמטי שמבטא את מצבה הקשה של ישראל בזירה הדיפלומטית החליטו היום שרי החוץ של האיחוד האירופי לבחון מחדש את ההסכם המסדיר את היחסים מול ישראל, כך הודיעה הערב (שלישי) נציבת החוץ של האיחוד קאיה קאלאס וזאת על רקע הרחבת המבצע הקרקעי בעזה והמצב ההומינטרי ברצועת עזה.

האיחוד האירופי החל לקדם מהלך לבדיקת התחייבויותיה של ישראל לשמירה על זכויות אדם במסגרת הלחימה ברצועת עזה – מהלך שעשוי להשפיע על עתיד הסכם האסוציאציה בין הצדדים. מדובר בהסכם רחב היקף שמאגד את כלל יחסי ישראל עם האיחוד האירופי, ובין היתר מאפשר העדפות סחר, שיתופי פעולה טכנולוגיים ואקדמיים, וגישה לשווקים אירופיים.

המהלך נקבע אתמול (שני) במהלך מפגש שרי החוץ והביטחון של האיחוד האירופי בבריסל. במסגרתו תיבחן עמידתה של ישראל ב"סעיף 2" של ההסכם – סעיף הקובע התחייבות לשמירה על זכויות אדם. אם תיקבע הפרה, תיתכן פגיעה משמעותית ביחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם ישראל.

היוזמה לפתיחת הבדיקה הגיעה דווקא מהולנד – מדינה שבאופן מסורתי נחשבת לידידותית לישראל. עם זאת, שר החוץ ההולנדי הנוכחי, קספר ולדקאמפ, מוביל קו ביקורתי כלפי ישראל, במיוחד לאור מניעת סיוע הומניטרי לעזה. ולדקאמפ זכה לגיבוי ממדינות נוספות – בהן צרפת, ספרד, אירלנד, מלטה, לוקסמבורג וסלובניה – ובסופו של דבר הצליח להביא להחלטתה של קאיה קאלאס, הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון באיחוד, לפתוח את הבדיקה.

למרות התמיכה של 17 מתוך 27 מדינות האיחוד, באירופה מקפידים להבהיר כי לא מדובר בהחלטה פה אחד – ושהיא אינה מספיקה כדי להביא לביטול ההסכם עם ישראל, לפחות לא בשלב זה. גרמניה ואיטליה, שתיים מהמעצמות המרכזיות באיחוד, התנגדו למהלך – כמו גם צ'כיה והונגריה, שהמשיכה לחסום כל ניסיון להטיל סנקציות על מתיישבים.

לדברי גורמים באיחוד, חלק מהמדינות שתמכו במהלך אינן מעוניינות בביטול ההסכם, אלא רואות בו כלי להפעיל לחץ על ישראל – כדי לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ולזרז את סיום הלחימה.

קאיא קאלאס עצמה אמרה במסיבת עיתונאים בבריסל: "הסיוע שמתקבל בעזה הוא טיפה בים. רוב מדינות האיחוד רואות שהמצב בעזה גרוע, ואנחנו רוצים לעזור לאנשים. יש הרבה משאיות מעבר לגבול, אבל מה שמגיע לא מספיק. אנחנו מממנים את הסיוע – ואנחנו שולחים מסר לישראל: הסבל של אזרחי עזה הוא בלתי נסבל".

נכון לעכשיו, לא נקבע מועד להגשת הדו"ח או לדיון הבא בנושא. עם זאת, ההחלטה לפתוח בבדיקה – גם אם אינה מחייבת – מאותתת על שינוי בטון האירופי כלפי ישראל, ומעוררת דאגה בירושלים בשל חשיבותו הקריטית של האיחוד האירופי כשותף הסחר הגדול ביותר של ישראל.