ביום שלישי עמדה ישראל באחד הימים הקשים ביותר בזירה הדיפלומטית מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. המכה המרכזית שספגה באותו ערב הייתה החלטת שרי החוץ של האיחוד האירופי, שעיקרה, כך לפחות סיכמו הכותרות: האיחוד האירופי בוחן מחדש את ההסכם המרכזי עם ישראל. מהו ההסכם הזה? מה משמעות ההחלטה, מהם השלבים הבאים וכיצד הצביעו המדינות השונות?
באותו ערב ממש הודיעה בריטניה על השעיית השיחות על הסכם סחר חדש עם ישראל. שתי ההחלטות - של האיחוד האירופי ושל בריטניה - נבעו מאותה סיבה: הלחץ הבינלאומי הגובר על ישראל להכניס סיוע הומניטרי לעזה בהיקפים משמעותיים. קאיה קאלאס, הנציגה העליונה למדיניות חוץ של האיחוד, ציינה במפורש שהמצב ההומניטרי בעזה "קטסטרופלי" ושהסיוע הנכנס הוא "טיפה בים".
מהו "הסכם האסוציאציה" עם האיחוד האירופי?
הסכם האסוציאציה הוא הסכם ההתאגדות בין האיחוד האירופי לישראל, המהווה את המסגרת המשפטית ליחסים ביניהם. ההסכם נחתם ב-20 בנובמבר 1995 ונכנס לתוקף ב-1 ביוני 2000. הוא יוצר משטר מקיף וכולל לרוב תחומי הסחר הבינלאומי וכן לתחומים מדיניים, חברתיים ותרבותיים. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל – אך גם שותף אסטרטגי בתחומי הביטחון, המדע והתרבות.
מה בדיוק הוחלט ביום שלישי?
ההחלטה שהתקבלה על ידי האיחוד האירופי לבחון אם ישראל עומדת בקריטריונים של סעיף 2 באמנת האיחוד, העוסק בשמירה על זכויות אדם. מדובר בצעד בעייתי מאוד עבור ישראל ולא רק תדמיתית. מחד, לא נקבעה סנקציה מיידית נגד ישראל, והמאמצים הדיפלומטיים נשאו פרי כאשר תשע מדינות התנגדו לפתיחת הבדיקה שאמורה להכריע אם ישראל מפרה זכויות אדם - תוצאה שאם תיקבע עלולה להוביל להשעיית הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי. מאידך, עצם החלטתה של הנציגה העליונה למדיניות חוץ וביטחון להכין דוח שיכלול מומחים שיבדקו את הנושא, עלולה ״על הנייר״ לייצר מהלך שיוביל להשעיית ההסכם או ביטולו.
איזה מדינות הצביעו בעד ונגד?
תשע מדינות התנגדו להחלטה: גרמניה, שממשלתה החדשה עומדת לצד ישראל בזירה הבינלאומית; איטליה - מדינה בעלת משקל משמעותי באיחוד; החברות הקבועות של ישראל - הונגריה וצ'כיה; יוון וקפריסין שיחסיהן עם ישראל השתפרו לאחרונה; וכן בולגריה, קרואטיה וליטא. דנמרק נמנעה מהצבעה.
מנגד, 17 מדינות תמכו בהחלטה, ביניהן הולנד שהובילה את המהלך באופן מפתיע (למרות נוכחות מפלגות ימין בממשלתה), צרפת, ספרד, אירלנד, בלגיה, פינלנד, שוודיה, פורטוגל, מלטה, לוקסמבורג, סלובניה ומדינות נוספות. חשוב לציין שחלק מהמדינות שהצביעו בעד הבהירו שאינן תומכות בהשעיית ההסכם, אלא רק בפתיחת בדיקה דוגמת אוסטריה, שתמיכתה במהלך מהווה אכזבה לישראל.
מדוע האיחוד האירופי בוחר לעשות זאת דווקא עכשיו?
הבעייתיות בהחלטתה של קאיה קאלאס, הנציבה העליונה למדיניות חוץ וביטחון באיחוד האירופי, היא שההחלטה על כתיבת הדוח יוצרת מסלול עוקף למסלול הרגיל של קבלת החלטות באיחוד. ככלל, כדי לקבל החלטה משמעותית - והשעיית הסכם האסוציאציה עם ישראל עונה להגדרה זו - נדרשת הסכמת כל 27 מדינות האיחוד. מאחר שהונגריה עומדת לצד ישראל באופן עקבי, ובהצבעה ביום שלישי התנגדו עוד 8 מדינות להכנת הדוח, הסיכוי להשיג קונצנזוס הוא אפסי. אולם, אם הדוח יקבע שישראל מפרה את אמנת האיחוד ואינה עומדת בהסכם בגלל הפרת זכויות אדם, ייתכן שיימצא באופן חריג מנגנון אחר שיאפשר לקבל החלטה על השעיית ההסכם או ביטולו. למשל, קיים מנגנון הקובע כי בהחלטות מיוחדות אפשר להסתפק ברוב של 15 מדינות המייצגות לפחות 65% מאזרחי האיחוד האירופי.
כאשר קאלאס נשאלה ביום שלישי אם נקבע מועד להגשת הדוח, היא ענתה: "על ישראל לספק בהקדם סיוע הומניטרי לרצועה ובכמויות גדולות כדי למנוע משבר הומניטרי".
מה אומרים המומחים על המהלך?
"יש כרגע וקטור שלילי עם פוטנציאל לסחף משמעותי בתרחיש שבו המצב ההומניטרי ברצועה יחמיר. ועדיין, הדרך להשעיית הסכם האסוציאציה עם ישראל עוד ארוכה", מסביר ד"ר אייל רובינסון, מומחה ליחסים בינלאומיים מהמחלקה למזרח תיכון ומדע המדינה באוניברסיטת אריאל. "למעשה, האיחוד האירופי יצר ביום שלישי מנוף לחץ שילווה את ישראל בתקופה הקרובה ועלול להוביל לשרשרת פעילויות נוספות שיפגעו בכלכלה הישראלית באופן קריטי. יש ערפל סביב הדוח שקאלאס הורתה להכין. אני חושב שהרבה מהערפל הזה מכוון, כי היא לא רוצה לכבול את עצמה לדוח שיביא לתוצאה לא רצויה.
״ אני לא חושב שהאיחוד רוצה לשבור את הכלים מול ישראל. הם פשוט רצו לאותת לישראל שיש פעולות שלא יעברו בשתיקה. קאלאס אמרה בקולה שהצעד הפיך ותלוי בממשלת ישראל - לדעתי היא נתנה פתח שכאילו אומר: 'אנחנו עושים בדיקה, אבל אם נראה שנכנס סיוע דרך מנגנון יציב ושאתם מבצעים את כל המאמצים לשמור על זכויות אדם, אז אולי נעצור את התהליך או לא ניתן שיניים לגוף שכותב את הדוח'".
ואכן, בשלב זה ישנם פרמטרים רבים הקשורים לדו"ח אשר לוטים בערפל. האיחוד האירופי הודיע אתמול שהדו"ח הבוחן אם ישראל מפרה זכויות אדם בעזה המפר את ההסכם עם האיחוד יכתב על ידי מחלקות הקשורות לשני גופים שונים באיחוד: הנציבות האירופית ושירות החוץ של המועצה האירופית. אולם עוד לא נקבע מתי יוגש הדוח, אילו סמכויות יש לכותבי הדוח, והאם הדוח יחייב את האיחוד האירופי לנקוט בפעולות או שאפשר יהיה להתעלם ממנו.
מה יהיו ההשלכות הכלכליות אם ההסכם יושעה או יבוטל?
אין ספק שביטול או השעיית ההסכם עם ישראל תהווה מכה אנושה לכלכלה הישראלית. זה לא שישראל תפסיק לקיים מסחר עם אירופה, אלא שההטבות הכלכליות יהפכו את ישראל ללא תחרותית עבור השוק האירופי - דבר שעשוי לגרום לפגיעה אנושה בחברות רבות בישראל המייצאות סחורה לאירופה.
היבטים אחרים של ההחלטה קשורים בהיבטים מדעיים, אקדמאיים ותרבותיים, שכן תוכניות המחקר של האיחוד למעשה ממנות הרבה מהפעילות המדעית הישראלית. הדבר אף הביא את ועד ראשי אוניברסיטאות המחקר בישראל להוציא הודעה חריגה: "השעיית ישראל מתוכנית הורייזן של האיחוד האירופי עלולה להוות תקדים מסוכן שיחזק את מגמת החרמות האקדמיים, שהתגברה משמעותית בחודשים האחרונים. מדובר במהלך חסר תקדים שעשוי לפגוע פגיעה חמורה בשיתופי הפעולה עם מוסדות המחקר המובילים באירופה, להוביל להדרת חוקרים ישראלים מקבוצות מחקר בינלאומיות ולעצור השקעות מחקר בהיקף של כ-1.5 מיליארד יורו״.
כמובן, ההחלטה הזאת תהיה תקדים קשה ביותר לישראל שעשויה להוביל לצעדים דומים, דוגמת בעולם הספורט.
מה תפקידה של צרפת במהלך הזה?
נשאלת השאלה מדוע בכל זאת החליטה קאלאס לבצע את הבדיקה. התשובה טמונה לא מעט בעובדה שאל הציר נגד ישראל (לדוג׳: ספרד ואירלנד) הצטרפו כמה מדינות מרכזיות. הראשונה היא הולנד, שנחשבה לידידת ישראל, וכעת יזמה את המהלך נגד ישראל. השנייה היא צרפת, שבהנהגת נשיאה עמנואל מקרון מקדמת בשיתוף עם ערב הסעודית פסגה שתתקיים בחודש הבא בארצות הברית שעיקרה קידום הקמת מדינה פלסטינית.
"אין ספק שלצרפת יש משקל במועצה האירופית ויש לה כוח לקדם החלטות באיחוד כי היא אחת המדינות המרכזיות בו. אבל מה שנשיא צרפת עושה כאן לישראל מנוגד לדעת הקהל של רבים מאזרחי צרפת, והוא עושה זאת כדי להיות רלוונטי ולהשאיר מורשת מסוימת, הרבה בגלל שהוא נחשב לנשיא כושל", אומר ד"ר עמנואל נבון, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ועמית במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון.
"יש אמירה בצרפת כי נשיא הרפובליקה, האחראי מתוקף תפקידו על מדיניות החוץ והביטחון, תמיד ישתמש במדיניות החוץ כמפלט מרגע שהוא מאבד גובה בזירה הפנימית. בעוד שנתיים יסיים מקרון את כהונתו והיא תירשם ככישלון. לא צריך להיות מומחה למזרח התיכון כדי להבין שהמקור לתסכול ולכעס במזרח התיכון הוא לא ישראל, אבל נראה שמקרון חדור מוטיבציה להפוך את צרפת למעצמה דיפלומטית דרך קידום מתווה לפתרון שתי המדינות, גם אם זה ייעשה לכאורה בכפייה על ישראל".
האם יש סיכוי אמיתי שההסכם יבוטל?
ד"ר נבון ממשיך: "הנקודה היא שרוב מנהיגי העולם לא באמת מאמינים ביכולות של מקרון. בכל מקרה, הדחיפה של צרפת ומדינות נוספות לכתוב דוח על ישראל ולאיים על הסכם האסוציאציה היא צעד חריף, כי המשמעות שלו היא הליכה למנגנון אפשרי של סנקציות. אני נוטה להאמין שהאיחוד לא יבצע צעדים שיצבעו אותו כמוטה כמו שהאו"ם מבצע, ושלא יקיים מנגנון ייעודי וספציפי רק לישראל כי זה לא ייראה טוב. אני חושב שהעובדה שגרמניה לצידנו, כמו גם כמה מדינות במזרח אירופה, ואפילו ג'ורג'ה מלוני מאיטליה, יוצרת מצב שבו גם אם ינסו להשעות את ההסכם איתנו, זה יהיה קשה מאוד. כמובן שהכול תלוי גם בהתפתחויות בעזה״.
