תודו שלא ידעתם: המדינה שחוגגת את יום העצמאות שלנו – כבר 40 שנה

מאות בני אדם חגגו השבוע את יום העצמאות של ישראל בטקס מרגש בלב טורסהאבן, בירת איי פארו.הם שרו בעברית, נופפו בדגלים, הריעו, הקשיבו לנאומים – וחגגו כאילו היו בירושלים. אבל טורסהאבן נמצאת בכלל באוקיינוס האטלנטי, באמצע הדרך בין נורווגיה לאיסלנד. מדובר בקבוצה קטנה של איים אוטונומיים השייכים לדנמרק, שרובנו לא חשבנו שנשמע מהם תמיכה כל כך ברורה ועמוקה בישראל – בטח לא דווקא עכשיו.

מאחורי האירוע עומדת בין השאר מייגון סולמנודה, מי שכבר שנים לוקחת חלק בכמעט כל יוזמה פרו-ישראלית באיים. היא לא נבחרת ציבור ולא מייצגת ארגון רשמי, אבל מבחינתה – זה אישי. “יש לי תשוקה לישראל”, היא אומרת ל”ישראל היום”, “ובכל פעם שיש אירוע – אני שם”. היא מספרת שהטקס כולל שירים בעברית ובפארואזית, דוברים שמדברים על ההיסטוריה של ישראל – מהתנ”ך ועד ימינו – והרבה מאוד חום אנושי. “מאז 7 באוקטובר אנחנו מדגישים גם את המצב כיום – זו תקופה קשה, ואנחנו מרגישים את זה גם פה”.

הקשר בין איי פארו לישראל, כך מתברר, אינו חדש. הוא התחיל כמעט במקרה, באוקטובר 1973, כשקבוצת תושבים מקומית יצאה לביקור בישראל – ימים ספורים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים. הביקור הזה הפך לרגע מכונן. עשור לאחר מכן, ב־1983, הוקם ארגון הידידות פארו־ישראל, ומאז מציינים באיים מדי שנה את יום העצמאות של ישראל בטקס ציבורי. ב־2019 הלכה התמיכה צעד נוסף קדימה, כשהממשלה המקומית החליטה בחקיקה רשמית לציין גם את יום הזיכרון לשואה בכל 27 בינואר.

“זה לא אירוע של הקהילה היהודית – כי אין כאן קהילה יהודית”, מסבירה סולמנודה. “זה אירוע של הציבור המקומי, שמתעניין, שאכפת לו. כל שנה מגיעים מאות אנשים, והאירועים רק הולכים וגדלים”. בשנים האחרונות, לדבריה, ניכרת גם תנועה הפוכה: יותר ויותר ישראלים מגיעים לבקר באיים. “הקיץ אני מארחת שלוש קבוצות מישראל, וגם מלווה קבוצות מקומיות שנוסעות לישראל – זו כבר ממש תנועה דו־צדדית. בשנה שעברה נאם כאן דני אלגרט, אחיו של החלל החטוף יצחק אלגרט ז"ל”.

באירוע שהתקיים השבוע הוקרן גם נאום מצולם של העיתונאי הישראלי/דני יותם קונפינו. הוא הוזמן לדבר בזכות הסיקורים הנרחבים שלו על ישראל והמזרח התיכון בתקשורת הבינלאומית – ובעיקר משום שהוא דובר דנית, השפה המדוברת השנייה באיי פארו לצד הפארואזית. “דיברתי על 77 שנים לעצמאות ישראל, אבל גם על אחת התקופות הקשות ביותר שהם ידעו”, הוא אומר ל”ישראל היום”. “עם אויבים מכל עבר, חברה שסועה, כלכלה פגועה והחטופים שעדיין מוחזקים. ובכל זאת – ישראל חזקה. הם מצליחים להגן על עצמם בשבע חזיתות, ורוב האיומים סביבם נחלשו”.

לדבריו, דווקא באיי פארו הוא מוצא תגובות נלהבות במיוחד. “צברתי כאן קהל עוקבים מפתיע”, הוא אומר. “הם מתעניינים, שואלים, משתפים – ודווקא כשמקומות אחרים באירופה מתרחקים מישראל, הם בוחרים להזדהות איתה. זה לא מובן מאליו בכלל”.

רוב הישראלים כנראה לא יידעו להצביע על איי פארו על המפה. אבל תושבי האיים הקטנים והמרוחקים האלה יודעים היטב איפה נמצאת מדינת ישראל – וחשוב מזה, מה היא מסמלת עבורם. בעבורם זו לא רק מדינה – זו שותפות של ערכים, של אמונה, של זיכרון ושל תקווה. בעוד מדינות רבות באירופה נעות אחורה בכל הקשור ליחסן לישראל, בטורסהאבן ממשיכים בכל שנה לעמוד, לשיר בעברית ולהרים דגלים. לא כי הם צריכים, כי הם בעיקר רוצים.