"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תודו שלא ידעתם: המדינה שחוגגת את יום העצמאות שלנו – כבר 40 שנה

אי שם בין איסלנד לנורבגיה שוכנת מדינת איים קטנה • בכל שנה יוצאים בה מאות אנשים, מניפים דגלי ישראל ושרים בעברית • “אנחנו מרגישים גם פה את 7 באוקטובר"

,עודכן
0השמעה
חגיגות יום העצמאות באיי פארו. צילום: מייגון סולמנודה

מאות בני אדם חגגו השבוע את יום העצמאות של ישראל בטקס מרגש בלב טורסהאבן, בירת איי פארו.הם שרו בעברית, נופפו בדגלים, הריעו, הקשיבו לנאומים – וחגגו כאילו היו בירושלים. אבל טורסהאבן נמצאת בכלל באוקיינוס האטלנטי, באמצע הדרך בין נורווגיה לאיסלנד. מדובר בקבוצה קטנה של איים אוטונומיים השייכים לדנמרק, שרובנו לא חשבנו שנשמע מהם תמיכה כל כך ברורה ועמוקה בישראל – בטח לא דווקא עכשיו.

חגיגות יום העצמאות באיי פארו,צילום: מייגון סולמנודה

מאחורי האירוע עומדת בין השאר מייגון סולמנודה, מי שכבר שנים לוקחת חלק בכמעט כל יוזמה פרו-ישראלית באיים. היא לא נבחרת ציבור ולא מייצגת ארגון רשמי, אבל מבחינתה – זה אישי. “יש לי תשוקה לישראל”, היא אומרת ל”ישראל היום”, “ובכל פעם שיש אירוע – אני שם”. היא מספרת שהטקס כולל שירים בעברית ובפארואזית, דוברים שמדברים על ההיסטוריה של ישראל – מהתנ”ך ועד ימינו – והרבה מאוד חום אנושי. “מאז 7 באוקטובר אנחנו מדגישים גם את המצב כיום – זו תקופה קשה, ואנחנו מרגישים את זה גם פה”.

חגיגות יום העצמאות לישראל באיי פארו,צילום: מייגון סולמנודה

הקשר בין איי פארו לישראל, כך מתברר, אינו חדש. הוא התחיל כמעט במקרה, באוקטובר 1973, כשקבוצת תושבים מקומית יצאה לביקור בישראל – ימים ספורים לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים. הביקור הזה הפך לרגע מכונן. עשור לאחר מכן, ב־1983, הוקם ארגון הידידות פארו־ישראל, ומאז מציינים באיים מדי שנה את יום העצמאות של ישראל בטקס ציבורי. ב־2019 הלכה התמיכה צעד נוסף קדימה, כשהממשלה המקומית החליטה בחקיקה רשמית לציין גם את יום הזיכרון לשואה בכל 27 בינואר.

איי פארו,

“זה לא אירוע של הקהילה היהודית – כי אין כאן קהילה יהודית”, מסבירה סולמנודה. “זה אירוע של הציבור המקומי, שמתעניין, שאכפת לו. כל שנה מגיעים מאות אנשים, והאירועים רק הולכים וגדלים”. בשנים האחרונות, לדבריה, ניכרת גם תנועה הפוכה: יותר ויותר ישראלים מגיעים לבקר באיים. “הקיץ אני מארחת שלוש קבוצות מישראל, וגם מלווה קבוצות מקומיות שנוסעות לישראל – זו כבר ממש תנועה דו־צדדית. בשנה שעברה נאם כאן דני אלגרט, אחיו של החלל החטוף יצחק אלגרט ז"ל”.

דני אלגרט נואם באירוע יום העצמאות בשנה שעברה באיי פארו

באירוע שהתקיים השבוע הוקרן גם נאום מצולם של העיתונאי הישראלי/דני יותם קונפינו. הוא הוזמן לדבר בזכות הסיקורים הנרחבים שלו על ישראל והמזרח התיכון בתקשורת הבינלאומית – ובעיקר משום שהוא דובר דנית, השפה המדוברת השנייה באיי פארו לצד הפארואזית. “דיברתי על 77 שנים לעצמאות ישראל, אבל גם על אחת התקופות הקשות ביותר שהם ידעו”, הוא אומר ל”ישראל היום”. “עם אויבים מכל עבר, חברה שסועה, כלכלה פגועה והחטופים שעדיין מוחזקים. ובכל זאת – ישראל חזקה. הם מצליחים להגן על עצמם בשבע חזיתות, ורוב האיומים סביבם נחלשו”.

יותם קונפינו נואם בטקס יום העצמאות לישראל באיי פארו,צילום: מייגון סולמנודה

לדבריו, דווקא באיי פארו הוא מוצא תגובות נלהבות במיוחד. “צברתי כאן קהל עוקבים מפתיע”, הוא אומר. “הם מתעניינים, שואלים, משתפים – ודווקא כשמקומות אחרים באירופה מתרחקים מישראל, הם בוחרים להזדהות איתה. זה לא מובן מאליו בכלל”.

רוב הישראלים כנראה לא יידעו להצביע על איי פארו על המפה. אבל תושבי האיים הקטנים והמרוחקים האלה יודעים היטב איפה נמצאת מדינת ישראל – וחשוב מזה, מה היא מסמלת עבורם. בעבורם זו לא רק מדינה – זו שותפות של ערכים, של אמונה, של זיכרון ושל תקווה. בעוד מדינות רבות באירופה נעות אחורה בכל הקשור ליחסן לישראל, בטורסהאבן ממשיכים בכל שנה לעמוד, לשיר בעברית ולהרים דגלים. לא כי הם צריכים, כי הם בעיקר רוצים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר