הזדקנות האוכלוסייה הופכת להיות אתגר גדול יותר ויותר עבור יפן: אתמול פורסם כי 10% מכל התושבים בארץ השמש העולה הם בני 80 ומעלה, אולם הבעיה הדמוגרפית אינה שמורה ליפן בלבד.
העיקרית שבהן היא שיעור הילודה הנמוך. כך, למשל, בדרום קוריאה מספר הילדים שנולדים למשפחה עומד על 0.79, בטאיוון על 0.98, בסינגפור על 1.1, בסין על 1.15 וביפן על 1.3. המשמעות הדבר היא שאוכלוסיית המדינות האלה נמצאת בנסיגה מכיוון שאפילו כדי לשמור על גודל האוכלוסייה נדרשת שיעור ילודה של 2.1 למשפחה.
המצב דחף את המדינות האלו לצאת במסעות לעידוד הילודה. ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, אמר לאחרונה כי התמיכה הממשלתית בגידול ילדים היא "נושא שפשוט לא יכול להידחות יותר".
נשיא סין שי ג'ינפינג הבטיח: "נקיים מדיניות כדי להגביר את שיעורי הילודה ולהוריד את העלויות של הריון ולידה, גידול ילדים ולימודים". בדרום קוריאה, אמר נשיא המדינה יון סוק-יאול כי המדינה הוציאה יותר מ-200 מיליארד דולר על תוכניות בתחום. בטאיוון הממשלה משלמת להורים קצבה חודשית של 5,000 דולר מקומי (161 דולר ארה"ב) עבור הילד הראשון, וסכום גבוה יותר עבור כל אחד נוסף.
מה הביא להקטנה בשיעור הילודה?
לדברי אהרן שי, מומחה לסין ופרופ' אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב, הסיבות המרכזיות הן רמת החיים הגבוהה שאליה התרגל הציבור, יוקר המחייה הגבוה, והקושי האמיתי של הצעירים לעמוד בו. "בסין התרגלו המשפחות להביא רק ילד אחד לעולם. זה אפשר להן רמת חיים גבוהה, שאינה ממריצה להביא עוד ילדים".
כמו כן, אומר פרופ' שי, הצעירים נוטים פחות ופחות להתמסד. "צעירים רבים מחליטים פשוט לא להתחתן, ואם כן להתחתן - אז לא להביא ילדים לעולם". פרופ' שי מסביר שתופעה דומה קיימת גם בדרום קוריאה, ביפן ובטאיוון, "בכל המדינות האלו החיים יקרים מאוד, יש קושי ממשי לחיות בערים, והתוצאה היא מיעוט בילדים".
רמת החיים הגבוהה משפיעה כמובן גם על הנשים, שמבקשות לשמור על חירותן ולוותר על אימהות. כך, למשל, הגיבה צעירה סינית ברשת החברתית Weibo לקריאה של שי ג'ינפינג ללדת יותר: "כדי לעודד ילודה, תחילה עליך לפתור את הדאגות של צעירים. המשכורות שלנו כל כך נמוכות, ואילו שכר הדירה כל כך גבוה והלחץ הכלכלי כל כך כבד. בעלי לעתיד יעבוד שעות נוספות עד 3 לפנות בוקר כל יום עד סוף השנה".
הסופרת הדרום-קוריאנית לי ג'ין-סונג, שחיברה ספרים על התופעה, אמרה כי "נישואים, לידה וטיפול בילדים דורשים יותר מדי הקרבה עבור נשים בחברה פטריארכלית, במיוחד בעשור האחרון. אז הן מתחילות לבחון את האפשרות לחיות טוב מבלי להתחתן".
הסבר דומה מביאה גם אליס צ'נג, פרופסור לסוציולוגיה באקדמיה הלאומית של טאיוון. "התרחבות החינוך שהתרחשה בשנות ה-70 וה-80 במזרח אסיה שינתה באופן דרמטי את מעמד הנשים", היא אומרת. "זה באמת הוציא את הנשים מבתיהן כי היו להן ידע, השכלה ואפשרויות קריירה. ברגע שרמת השכלתן השתפרה, שיעורי הפריון התחילו לרדת... כל המדינות במזרח אסיה ממש מגרדות בראשן ומנסות לחשוב על מדיניות והתערבויות כדי להגביר את שיעורי הפריון. אבל אם זה משהו שהנשים אינן מעוניינות בו, איך אפשר לדחוף אותן לעשות זאת?"
במבט כולל, האוכלוסייה במדינות המתקדמות של מזרח אסיה מזדקנת, שמצריכה משאבים גדלים לתמיכה בה – ובמקביל, היקף הנכנסים לשוק העבודה קטן והולך עקב שיעור הילודה הנמוך. רק הזמן יראה אם מאמצי השלטונות לשנות את המגמה יניבו תוצאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו