ביום ראשון הקרוב תעלה לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק של חברת הכנסת דבי ביטון (יש עתיד), המבקשת לעשות תיקון בחוק הירושה ולמנוע מאדם שרצח את בת זוגו לרשת אותה.
מטרת החוק היא לתקן את העוול ההיסטורי, אשר קבע כי כל עוד לא ניתנה הרשעה ברצח, יכול היה הרוצח למנוע הוצאת צו ירושה ואף לבצע כל שינוי שירצה בעיזבון המנוחה, דבר שגרם לעוגמת נפש למשפחות נפגעי העבירה.
למרות העובדה שבשנים האחרונות שוטף את ישראל גל של רציחות נשים על ידי בני זוגם, עדיין לא תוקן חוק הירושה, שמאפשר גם היום שבן הזוג יהיה היורש של מחצית מעיזבונה של האישה שהוא רצח. "למרבה הצער, בני המשפחה של הקורבן, הילדים ו/או ההורים, נאלצים להתמודד גם עם שכול ואובדן נוראי אך גם עם המשך פגיעה רעה ואכזרית של הבעל והאב הרוצח, שלא הסתיימה עם קטילת חיי אישתו וממשיכה עם דרישת זכויות בירושה ומניעה מילדי והורי הנרצחת לקבל לידיהם את עיזבונה.
"זה בר השגה"
"הפגיעה הנוספת במשפחת הקורבן מתאפשרת בגלל לאקונה בחוק הירושה הישן משנת 1965, אשר באופן אבסורדי מכשיר לכאורה את הפסוק "הרצחת וגם ירשת", היות ופסילת היורש שרצח את המורישה מתבצעת רק לאחר הרשעה חלוטה ברצח, דבר שלא בכל המקרים הוא בר השגה, ובוודאי לא בשנים שבהן מתנהל עדיין המשפט", כך אומרת רותי אלדר, עורכת דין והיועצת המשפטית של ארגון משפחות נרצחים ונרצחות.
"לפי החוק נדרשת הרשעה של בית משפט בגרימת מוות במתכוון – משמע - הרשעה ברצח. מה שאומר שבכל מקרה אחר של המתה (באדישות, באחריות מופחתת או בקלות דעת) יוכל הבעל לרשת את קורבנו. בנוסף, רוצח שהוגדר כחולה נפש אינו נושא באחריות פלילית, ולכן הוא לא "מורשע" בדין ויהא זכאי לכאורה לרשת את המוריש/ה שאות/ה המית.
"כמו כן, בשים לב לכך שרבים ממשפטי הרצח בישראל מתנהלים לאורך תקופה ארוכה מאוד של כארבע שנים עד למתן פסק הדין, לא ניתן יהיה להוציא צו ירושה והנאשם ברצח יוכל להתעלל במשפחת הנרצחת וילדיה ואף לנשל אותם מעיזבונה של הנרצחת" מוסיפה רותי אלדר. "אין ספק שחוק הירושה במתכונתו הישנה גורם לעוול בל יתואר לבני המשפחה של הנרצחת, כאשר לאורך כל תקופת המשפט הבעל הרוצח יכול לבצע שינויים ברכוש ובנכסים שבעזבון ובכך לנשל את יורשיה החוקיים הנרצחת".
"לאפשר הוצאת צו"
אריאל בר, בתה של רחל איזנשטדט ממעלה אדומים, אשר בעלה השני גיא שפירא מואשם ברציחתה בשנת 2021, ומשפטו עדיין מתנהל, אומרת:
"עוד לפני הרצח אמא שלי כתבה צוואה שבה נכתב שהרוצח הוא מוטב בצוואה, ובכל זאת חשכו עיניי כששמעתי שגם אחרי שבעלה רצח אותה הוא ימשיך להיות זכאי לרשת אותה. לא האמנתי שבמדינה מתוקנת קיים חוק שאומר שעד שהרוצח לא יורשע ברצח בכוונה תחילה הוא יכול לנהל אותנו ולהתעלל בנו. למעשה, כל עוד הרוצח לא מורשע, החוק כיום מאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה עם נכס העיזבון, כולל למכור את הדירה המשותפת ולהעלים כספים, כאשר אנחנו לא יכולים להתנגד לכך.
"מדובר במצב אבסורדי, שבו לרוצח יש זכויות לרשת את מי שרצח כל עוד הוא לא מורשע, בזמן שהמשפחה של הקורבן צריכה להיות תלויה ברצון הטוב שלו לוותר ולאפשר הוצאה של צו ירושה. אנחנו לצערי נאלצנו להתמודד גם עם כיסוי של חובות והתחייבויות שהיו לאמא ולרוצח, עד שלפני ארבעה חודשים קרה לנו "נס" ובעזרת הסיוע המשפטי שאנו מקבלים מהמדינה, הרוצח הסכים - אחרי תקופה ארוכה של סירוב - לוותר על זכויותיו ולאפשר הוצאת צו ירושה".
כאמור, ביום ראשון הקרוב תוגש לוועדת שרים לחקיקה הצעת החוק של חברת הכנסת דבי ביטון שעליה חתומים כיוזמים חברי כנסת מימין ומשמאל. הצעת החוק מבקשת לעשות תיקון בחוק הירושה, לשנות את העוול הקיים כיום ולהוביל למצב שבו כל גרימת מוות של בן זוג (למעט בתאונה) תביא לפסילתו מהירושה, זאת מבלי שיהיה צורך להוכיח כוונה.
בנוסף, התיקון לחוק קובע שמיד עם הגשת כתב אישום המייחס לאדם המתה של בת זוגו יוקפאו לאלתר כל זכויותיו בעיזבון, לרבות זכויות על דירת מגורים משותפת, חשבונות הבנק המשותפים, זכויות בפוליסת ביטוח, קרנות וקופות גמל ופנסיה, ואף תיאסר כל פעולה שיש בה כדי לשנות את מצב הזכויות בנכסים. ״בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר של מקרי רצח בהם הרוצח בן הזוג. חלק מהמקרים מסתיימים בהתאבדות הרוצח. כיום החוק קובע כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום, יכול להמשיך לעשות שימוש בכספי הירושה ובנכסים המשותפים. מוצע להבטיח הגנה על הנכסים המשותפים, חלקו של הנאשם יועבר למנהל עזבון עד לסיום ההליך וינוכו ממנו חובות היורש ביחס לחלקו בנכסים״, כך אומרת ח"כ דבי ביטון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו