איזנקוט מועמד הגוש? בנט וליברמן שותקים - ויש לזה סיבה

בגוש האופוזיציה רוקמים את מתווה שעת השי"ן • נתניהו אולי יודח - אבל האלטרנטיבה מפתיעה לגמרי: ממשלת איווט־בנט • זוהי תוצאת פרדוקס הדומיננטיות, שבו ככל שאתה קטן יותר, כוח המיקוח שלך גדול יותר

שידור חוזר ממשלת בנט-לפיד. נפתלי בנט ואביגדור ליברמן. צילום: ללא

כמה טוב שיש שניים

שם התוכנית: שעת השי"ן - שלטון, ימין וניסיון. התוכנית הזאת מתגלגלת בחדרי החדרים של גוש השינוי, ואף אחד לא ראה טעם לחשוף אותה מראש. תחזיקו חזק: ממשלת איווט־בנט. עכשיו צריך רק לחבר את הנקודות כדי להבין את התסריט.

>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

> סקר מנדטים: נתניהו מעל איזנקוט - ומה קורה בגושים? <<

בנט על מתווה הגיוס של אינזקוט: "שגיאה מטורפת" // כיכר השבת

נתחיל בעיקרון - אם גוש השינוי של המפלגות הציוניות יקבל 61 מנדטים - הוא ישביע ממשלה, נקודה. השאלה שתיוותר היא מי יהיה המועמד לראשות הממשלה. אם מספרי המנדטים יהיו כמו שמתפרסמים כעת בסקרים, המהלך יהיה מפתיע, אבל בעצם די צפוי:

ליברמן ובנט יודיעו על איחוד טכני לצורך הרכבת הממשלה. כך תיווצר מפלגה של יותר מ־20 מנדטים, בסדר הגודל של מפלגת איזנקוט. הם יגיעו לנשיא ויודיעו על מועמדות משותפת להרכבת הקואליציה, כשפורמלית רק אחד מהם יקבל את המנדט. התוצאה: ממשלת ליברמן ובנט, שידור חוזר של ממשלת לפיד־בנט. רוטציה.

שלטון, ימין וניסיון? ההסבר שלהם יהיה פשוט: שלטון זה ברור - הדחת נתניהו. ימין - שני ראשי ממשלה ניציים, כפי שהבטיחו במשך כל מערכת הבחירות. ניסיון - מפלגות מנוסות הכוללות שני ראשי ממשלה (בנט ולפיד), שני שרי ביטחון (ליברמן ובנט), וגם שני שרי חוץ ואוצר (לפיד וליברמן).

ללא קשר לתמיכתך - מי לדעתך יהיה ראש הממשלה הבא?, צילום: נתונים: סקר TrendZone, נערך ב־4.8.26, מדגם מייצג של 701 נשאלים, טעות דגימה 3.7%-+

השלב הבא יהיה פנייה לאיזנקוט. "חיכית בזמנו סיבוב נוסף כשהציעו לך להיות רמטכ"ל", יגידו לו, "עכשיו המשימה חשובה יותר - הצטרף אלינו כשותף בכיר ותציל את המדינה מנתניהו כפי שרצית". שיסרב, הם יאמרו, נראה אותו. 

מפלגות הגוש השלישי, ובראשן טרופר, ארדן, וינטר או גנץ יהיו הבאות בתור. כשיהיה שלד קואליציוני של יותר מ־50 מנדטים, יתפנו להשלמת הפאזל: זה יוכל להיות עם הדמוקרטים, או מפלגה אחרת מגוש נתניהו. או גם וגם.

מי שחושב שזה מקרי שבנט וליברמן לא מוכנים לפלוט, גם בעינויים, שיוותרו על הרכבת הממשלה לאיזנקוט, חי בסרט. אז עכשיו לפחות יש כתוביות.

גורם בכיר הסביר לי השבוע כי "אפילו בן־גוריון הקים אחרי הבחירות הראשונות ב־1949 ממשלה עם הדתיים ומפלגות מרכז קטנות, והשאיר את מפ"ם ואת חרות בחוץ. הוא ברח מהקצוות והשיג ממלכתיות".

עם מי מהפוליטיקאים היית יושב לקפה?, צילום: נתונים: סקר TrendZone, נערך ב־4.8.26, מדגם מייצג של 701 נשאלים, טעות דגימה 3.7%-+

העולם יכול להתהפך ב־180 מעלות בחודשיים וחצי שנותרו, אבל אם הבחירות היו היום  - תוכנית שעת השי"ן היתה יוצאת לדרך. מה שבטוח, תקדים לא יהיה פה.

סופה בלב ים

התסריט שהובא לעיל מלמד על המצב שנקלענו אליו: קונספט הממשלה הצרה הוא טורנדו ששטף כל חלקה טובה במערכת הפוליטית. זהו "פרדוקס הדומיננטיות" של הקואליציות המיניאטוריות - ככל שאתה שחקן קטן יותר, כוח המיקוח שלך גדול יותר. ככל שהמפלגה חלשה יותר, יש לה פחות מה להפסיד והרבה יותר מה להרוויח.

נבחרת הכותבים של "היום" | קראו עוד

הפרדוקס הזה הוא בדיוק הסיבה שהמפלגה הקטנה ביותר בממשלה הנוכחית, עוצמה יהודית עם 6 מנדטים - קיבלה את המשרד לביטחון לאומי, חברות בקבינט ודומיננטיות בלתי נגמרת. גם סמוטריץ' עם 7 מנדטים קיבל לא פחות מאשר שר האוצר ושר במשרד הביטחון, וחולל מהפכה ביהודה ושומרון גם לדעת מתנגדיו.

אם היית צריך להגדיר את הפוליטיקאי כחיה, איזה חיה הוא היה, צילום: נתונים: סקר TrendZone, נערך ב־4.8.26, מדגם מייצג של 701 נשאלים, טעות דגימה 3.7%-+

שלא לדבר על גדעון סער, שקיבל בהמשך עם 4 מנדטים את תפקיד שר החוץ. פרדוקס הדומיננטיות היה קיים גם בממשלה הצרה הקודמת, ממשלת בנט־לפיד. לרע"ם עם 4 מנדטים היה כוח לפרק את הממשלה בכל רגע. בנט עצמו היה ראש ממשלה עם 6 מנדטים - ועידית סילמן לבדה פירקה את כל העסק. יש עתיד, המפלגה הגדולה בקואליציה דאז, הסתפקה בראשות ממשלת מעבר, כי ככה זה כשאתה גדול בממשלה קטנה.

צריך להפנים: פרדוקס הדומיננטיות קיים רק בממשלה צרה ומתפוגג טוטאלית בממשלה רחבה. הוא מעוות את תוצאות הבחירות ומרסק את רצון הבוחר. הוא גם הפתח לרחובות בוערים ולפילוג בעם, שכבר למדנו איך עלולים להסתיים.

קונספט הגושים הקיים כעת במערכת הפוליטית, זה שמפנטז על "ניצחון בבחירות" בדמות ממשלה צרה לנתניהו או לגוש השינוי, הוא גיהינום הרצוף בכוונות טובות. המחשבה שאם מחנה אחד ישלים ל־61, כל צרותינו ייפתרו - הוא ההגדרה המילונית ל"פריצה למבוי סתום".

מפלגות הגוש השלישי, הפתרון היחיד לאסון, מפורקות בינתיים לגורמים - אחדות על שפתותיהן ואפס הסכמות ביניהן. בסקר "כאן" שפורסם השבוע הביאה סכמת המפלגות הללו ללא פחות מ־12 מנדטים, אך בפיצול הקיים הן מקבלות 4 מושבים ביום בהיר. הן יהיו חייבות להתאחד כדי לא להשמיד את המטרה שעבורה הוקמו, אבל דבר אחד טוב הן כבר קיבעו - את הלגיטימציה לממשלה רחבה.

המסקנה ברורה וגורלית: מי שרוצה לעצור את פרדוקס הדומיננטיות, חייב לעצור את הסחטנות בממשלות הצרות, אחרת נקום מחר עם בן גביר או יאיר גולן שרי ביטחון, וזה ממש לא משנה כמה מנדטים הם יקבלו. הגיע הזמן לשינוי, הפעם עם הקובץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר