סקר מנדטים: נתניהו מעל איזנקוט - ומה קורה בגושים?

זוהי קריאה אחרונה לכל המפלגות שמתארגנות בגוש המרכז-ימין ודורשות בחלקן ממשלת אחדות - ככל שכולן ירוצו אל קו הסיום, גדלים הסיכויים שאף אחת מהן לא תעבור את אחוז החסימה. באופן הזה, אולי בהפוך על הפוך, כשהן גורעות מנדטים קריטיים משני הצדדים, הן יאלצו לעשות חיבורים חוצי מחנות - אבל כשהן צופות בתוצאות הבחירות מהבית. כך עולה מסקר "היום" שנערך על ידי מכון קנטאר בקרב 552 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה, בדגימה אינטרנטית, כולל מגזר ערבי.

>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<

חודש לפני תאריך היעד של הגשת הרשימות, בסקר של דודי חסיד, מכון קנטאר ו"היום" השבוע נראה כי יועז הנדל וחילי טרופר, אחרי מהלכי שיווק אגרסיביים, ניצבים אך בקושי על ארבעה מנדטים, כשהם גורעים מנדט אחד מישר! של גדי איזנקוט (22). לטובת גוש השינוי, הם מתקרבים ל-61 מנדטים, אך עדיין נדרשים להשלמה מצד מנסור עבאס של שלושה מנדטים. הוא מצדו מטפס בסקר הזה לשיא חסר תקדים של שישה מנדטים, אחרי שהציג חיבור עתידי עם יואב סגלוביץ'.

יתר המפלגות שעל המפה הפוליטית כמעט שלא נוטות לתנודות דרמטיות בין הסקרים: הליכוד יציב על 23 מנדטים, יחד של בנט ולפיד על 13, הדמוקרטים עם עשרה מנדטים וישראל ביתנו על תשעה - גם כן יציבים. בגוש הקואליציה סמוטריץ' ממשיך להתבסס עם ארבעה מנדטים, בן גביר עם תשעה ויהדות התורה עם שמונה. ש"ס גם בסקר הזה נדגמת עם שבעה מנדטים בלבד, פחות מכוחה בבחירות האחרונות באופן מעורר חשד. אולם יש סוקרים, דוגמת פילבר, שמאמינים שמדובר בטעות דגימה ולא בנטישה מוכחת.

גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, שהשיקו את המפלגה בסמוך למועד הסקר, לא נבחנו בו, אך היכולת של המפלגה החדשה לחצות את אחוז החסימה יחד עם הנדל וטרופר אינה גבוהה במיוחד. אחת האפשרויות שנידונו לאחרונה מאחורי הקלעים בין חלק מהמתמודדים הבכירים היא ריצה משותפת במפלגה אחת - "מפלגת הגוש השלישי" - שבה גנץ, טרופר והנדל, וגם ארדן, שותפים. במקרה כזה השלם בהחלט עולה על סך חלקיו, והם מחזיקים בשמונה מנדטים משמעותיים לכל ממשלה שתקום ביום שאחרי, כשהם גורעים מנדטים בעיקר מאיזנקוט לטובת השלמת התמונה.

אלא שאיחוד מהסוג הזה עלה על שרטון כבר בשלבים מוקדמים יותר בשל סוגיית ההובלה וגם בשל סוגיות מהות, כמו שיתוף פעולה עם החרדים ביום שאחרי או בממשלה ששותפים בה כוחות לא ציוניים. כרגע נראה שכל אחת מהמפלגות מחזיקה בסקרים מחמיאים במיוחד, מסוג המודיעין המקדים שכבר ריסק קריירות פוליטיות משובחות. נפתלי בנט הוא דוגמה אחת לכך, יואב גלנט הוא דוגמה נוספת.

מה שבונים עליו במפלגת ארדן-אדלשטיין הוא שלאור הסקרים לקראת הגשת הרשימות יקרה איחוד בין חלק מהמפלגות עם גדולות מהן, או לחלופין פרישה של מי מהן, שיאפשרו להם להגיע לקו הסיום בבטחה.

אולם מי שמדבר עם בני גנץ מאחורי הקלעים יודע שהוא מבחינתו רץ עד הסוף, וגם אנשיו של עופר וינטר משדרים ביטחון עצמי (יש שיאמרו מופרז) ביחס ליכולתו להגיע לקו הסיום בלי שהוא מציג איחודים עם מפלגות קיימות. בלי תוכנית גיבוי, חלק נכבד מהשחקנים על המפה כעת ימצאו את עצמם, עם הסקרים המחמיאים, הרחק מהכנסת הבאה.

ארדן ואדלשטיין מתכוונים כאמור לכפות איחוד, אולם לאור המגמה בסקרים איזנקוט צפוי להחזיק במפלגה הגדולה על המפה. המשמעות: כל איחוד כפוי מהסוג הזה עם הליכוד שולח את נתניהו לעמדת שר שאינו יכול להחזיק בה בשל כתב האישום נגדו. משמע - לא יקרה.

בגוש השינוי בהחלט מעוניינים לשים סוף לקרבות הפנים על תפקיד ראש הממשלה, ובסקר השיבו 61 אחוז ממצביעי עתיד האופוזיציה כי היו רוצים שיוכרז מועמד רשמי לראשות הממשלה. בפועל, עם זאת, רשימת הטוענים לכתר רק מתרחבת.

אביגדור ליברמן מעוניין בתפקיד, ועוד לפני שזכה בו דורש מיאיר גולן, אחד מהשותפים הבכירים לעתיד, לשתוק כדי לסכל מנוסת מצביעי הימין שנמצאים אצלו ומבינים אט אט שביצוע מדיניות ימין עם שותפים ממרצ תהיה משימה בלתי אפשרית.