הבעיה הגדולה של הגוש השלישי, ולמה נתניהו מקנא ביריבים שלו

"בבוקר השבעה באוקטובר עמד בני האהוב, ענר, בפתח המיגונית ברעים והחליט להקריב את חייו למען אנשים שלא הכיר. ברגעיו האחרונים, כשזרק רימונים אל מחוץ למיגונית, אמר לצעירים המסתתרים מאחוריו: 'אם אני נפגע ואין אותי - תמשיכו אחריי'”.

כך פתחה שירה שפירא, אימו של ענר גיבור ישראל והמצטרפת החדשה לחילי טרופר, את נאום הבכורה שלא שמעתם עליו. עוד נחזור לזה.

תרגיל בהתעוררות

הבחירות הקודמות היו ב-1 לנובמבר 2022, בדיוק ארבע שנים לפני הבחירות הבאות. באמצע יולי דאז גוש נתניהו עמד בסקרים על 59 (הסתיים ב-64), העבודה ומרצ קיבלו 11 מנדטים (הסתיים ב-4), והציונות הדתית קיבלה 10 מנדטים (נגמר 14). כיום יש יותר מתלבטים, וגם אלה שכבר החליטו לא החליטו ופריכים מתמיד. תוסיפו לזה את מאורעות ארבע השנים האחרונות פלוס מעל 600,000 בוחרים חדשים ותקבלו מסקנה פשוטה: בקושי התחלנו.

הבשורה הטובה של השבוע היא שהגוש השלישי התחיל להתעורר. אחרי בני גנץ ודדי שמחי יצאו לאור השבוע חילי טרופר ויועז הנדל.

תמצית ההבדלים בין המפלגות: גנץ מעדיף בחירות חדשות על ממשלה צרה, טרופר מעדיף להשלים ממשלה צרה לאיזנקוט מאשר בחירות נוספות. בינתיים על הקווים נמצא גלעד ארדן, שרוצה להקים ליכוד פרו, או כמו שאמר לי אחד מבכירי המחנה שלו "אם ישאלו אותי מה אני חושב על רשימת הליכוד, אענה שאני לא חושב עליהם דברים גרועים יותר מאשר נתניהו, שמתאבד כדי להחליף אותם".

ארדן כבר במגעים לרכישת מפלגת מדף, מינה יועצים, ורתם שמות מעניינים להשקת הרשימה. הם מדברים על השקה בשבוע הבא, לא הייתי חותם על זה.

תדר חדש

העלייה למגרש של גוש האחדות מסמלת משהו גדול יותר מסך ההשקות: הציבור מחפש תדר חדש. אלה לאו דווקא הפרסונות, שחלקן כבר נוכחות בחיינו אי אלו שנים. מדובר על שיח שמתעקש שאי אפשר לנצח את הבחירות האלה אם בסוף נישאר מפוצלים בין גושים פיקטיביים. שיח שמבין שמנת הקרב ללוחמים שלנו היא לכידות פנימית בעורף.

סידרתם פעם חדר במלון שהגעתם אליו לתקופה ארוכה? אז המלון שלנו הוא שגרת מלחמה, הגיע הזמן לסדר את הבגדים בארון ולדאוג שיהיה אפשר לחיות כמו בני אדם בממ"ד הלאומי שלנו. אבל זה מעבר לתדר המפייס, אנחנו סובלים מזיכרון היסטורי ארוך עם בעיות זיכרון לטווח הקצר.

ההתאהבות בניצחון במדגמים כל כך ממכרת, שאנחנו שוכחים שכל פעם שקמה פה ממשלה צרה שרמסה חצי עם זה נגמר בבכי. אז נכון, המפלגות החדשות של הגוש השלישי באות בלי אגרופים, אלא יותר עם הפעלת כוח של מסאז'יסט. גם לזה צריך שרירים.

עד כאן בשורות טובות, עכשיו לרעות: גוש האחדות סובל משרירים תפוסים מרוב פיצול. התוצאה היא אשליה שכוחם קטן מאשר הוא באמת. לא תהיה ברירה - גוש האחדות יצטרך, כמה מפתיע, להתאחד. גם להם דרוש מסאז'.

חוץ מכדורגל

נתניהו בבעיה. מצד שני, גם מסי היה בבעיה עד לדקה ה-92 של שמינית הגמר. נכון שביבי הוא האחרון שיכול לסמוך על השופטים, אבל עדיין להספיד אותו יהיה מהלך לא חכם במיוחד.

השיטה של נתניהו היא לעבוד לטווח קצר-ארוך. במילים אחרות: הטווח הארוך שלו מורכב מהרבה טווחים קצרים. רה"מ סומך על הסייקל התקשורתי שמתחלף בישראל כל 48 שעות גג, אז הוא עסוק בפירוק הבעיות שמצריכות טיפול מיידי, סופג את המחירים וממשיך הלאה.

כרגע, לטווח הקצר, הוא נותן לחרדים תחושה שהוא מתאמץ בשבילם כדי שהם ישלו את בוחריהם שחוק יסוד לימוד תורה ישפר את חייהם. על הדרך הוא חוטף אך גם מבצר את הגוש המפורסם לקראת הבחירות הבאות. במקביל נתניהו עסוק בלמתג את אייזנקוט כמועמד שמאל. גם זה לא אסתטי לטווח הקצר, אבל זוהי מבחינתו פעולת מנע קריטית לזליגת קולות מהגוש.

הטווח הקצר הבא יהיה שדרוג רשימת הליכוד. כל מילה מיותרת: אם בימים כתיקונם חברי הכנסת מרחיקים בוחרים, בתקופת הפריימריז הם ממש בועטים להם בראש. נתניהו צופה בקנאה ביריביו משריינים לרשימה דמויות בווטסאפ, ורוצה גם. התוצאה תהיה שגם רשימת הליכוד תתחדש, ואנשים שלא היו חולמים לבוא לבר מצוות של חברי מרכז יצטרפו. ושוב – בטווח הקצר נתניהו רב עם כל העולם ואחותו, אבל עד יום הבוחר העשיריה הראשונה של המפלגה תעבור בוטוקס, מי יזכור את הניתוח.

המשימה שאחרי היא הבאת הדור הצעיר. המצביעים החדשים עוד לא נולדו כשנתניהו היה ראש ממשלה, לך תשכנע אותם להצביע לאדם בגיל של סבא שלהם. והנה הפתרון: לראיונות עיתונאיים מסורתיים נתניהו כבר ממילא לא הולך, גם הראיון המשועשע מדי בפטריוטים לא ממש השיג את התוצאה הרצויה - אז נתניהו החליט ללכת לפודקסטים.

השיטה: ראיונות ארוכים יותר, אישיים יותר. גם פודקסטים כלכליים על הפרק. המטרה להגיע ל-Gen Z, הדור הראשון שהמילה הראשונה שלו לא היתה במבה אלא אינסטה. נתניהו יודע שהם משוחררים מדיעות קדומות ומתעניינים באופן מפתיע בתוכן. חפשו בספוטיפיי הקרוב לביתכם.

סביר להניח שכל הפעולות הללו יגדילו את הליכוד, אך לא יספיקו להקמת ממשלת "ימין על מלא". אז מה, נתניהו צריך בסך הכל שהאחרים לא יקימו ממשלה משלהם והוא יישאר בתפקידו. ומה אז? נתמודד, אומר נתניהו לעצמו, טווח ארוך זה לחלשים.

האמת

המשך הנאום של שירה שפירא: "בשנה האחרונה למדתי על המושג 'צמיחה פוסט־טראומטית' או  'צמיחה מתוך משבר'. זו גם הדרך שבה מדינת ישראל צריכה לבחור: לנוע, לכאוב ולצמוח. גם וגם, בו־זמנית".

בואו נאמר את האמת - אתם שומעים על הטקסט הזה פעם ראשונה כי לא רצו שתשמעו אותו. הרי אין בו פוליטיקה, אין בו פסילה של איש והוא נטול כותרות, אבל הוא תמצית חיינו. הגיע הזמן שאלה יהיו המילים שיובילו את סדר היום הציבורי שלנו. זה קשה, אבל להדוף רימונים כשאתה פצוע הרבה יותר קשה.