עכשיו, כשנפתלי בנט חבר למפלגה משותפת עם יאיר לפיד, לא נותרה אפילו יומרה פורמלית לטענה שהמפלגה שלו מייצגת את ערכי הימין. בוודאי הימין האידיאולוגי - השפוי, שרוצה קוממיות והתיישבות, אבל מסרב להמשיך להגן על סרבני החברה החרדית ולפרנס אותם. גם לפני האיחוד הדרמטי של השבוע לא היה סיכוי שבנט יביא קולות מהימין, ולא בגלל התדמית השקרנית הכוזבת שהדביקו לו אנשי נתניהו, אלא פשוט כיוון שהוא לא מציג שום תפיסת עולם רלוונטית. בכוונת מכוון הוא לא עוסק בהתיישבות, לא נקט עמדה בדילמת החטופים, לא יצא נגד גרירת הרגליים של נתניהו וצה"ל בעזה, לא תקף את ההסדר שטראמפ כפה עלינו שם. סך המסרים שלו רתום למסעו האישי לראשות הממשלה, ומהבחינה הזו הוא הפך לתואם נתניהו - מציג את עצמו כאיש ימין אבל מרוכז בקריירה האישית.
ובכל זאת, עד שבנט לא חבר ללפיד - עדיין נותרה מראית עין וניצבו סימני שאלה לגבי דרכו האידיאולוגית. אלו פוזרו סופית השבוע, ומכאן התפנה פורמלית השער שמתחנן להבקעה, שער ההגעה לציבור רחב של ישראלים מהטובים ביותר: אנשי ימין אמיתי, דתיים, חילונים ומסורתיים, שנקעה נפשם מכזבי נתניהו ומכשליו, שלא יכולים לסבול את פני הליכוד החדש, אבל לא רואים לנגד העיניים אלטרנטיבה מנהיגותית־אידיאולוגית. הם חוששים שתפיסת העולם המדינית־ביטחונית של יאיר לפיד, שלא לדבר על יאיר גולן, תדרדר את המדינה לתהום. הם נחושים לשלוח את גפני, דרעי וגולדקנופף, עם צאן מרעיתם, לחפש פרנסה מחוץ לכיס שלנו, אבל לא מוכנים לפתוח פתח למדינה פלסטינית, לחזרת חמאס וחיזבאללה.
שילוב הרעיונות הזה, הטבעי והציוני כל כך, אינו קיים באף אחת מהמפלגות הקיימות. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן מציגה לכאורה תפיסה דומה, אבל די בחיבור הבלעדי של ליברמן לגוש גולן־איזנקוט־לפיד כדי להקשות על מצביעי הימין הללו לבחור בו.
כך עומד כיום פלח משמעותי של מצביעים, 15 מנדטים לפחות, ללא בית פוליטי, ללא כתובת לפתק ההצבעה. מדובר בשער ענק וריק, שניתן היה להבקיע אותו בקלות אבל אין שחקנים על הדשא. הציבור הזה לא יצביע לימין דמה - לסוס טרויאני אלקטורלי שעליו מפנטז נתניהו, כי הוא נחוש לרסק את נוסחת ההשתמטות החרדית שעליה מבסס ביבי את שלטונו. הוא גם יתקשה להצביע לליכוד ב' חסר תוכן, נוסח מה שהמציאו עבור כחלון וארדן השבוע. כי הציבור הזה מחפש דרך והנהגת אמת, לא שמות ריקים ומחנות מדומיינים.
השבוע הועלתה הספקולציה שאיילת שקד תחבור לאיווט ליברמן ויחד הם יובילו בדיוק את הקו הזה. זו לא אפשרות רעה, אם ליברמן יחליט שהוא פתוח לכל קואליציה שתגשים אידיאולוגיה ולא מחובר בטבורו ליאיר גולן ושות'. בד בבד נרשמה מפלגה חדשה בשם "לימין ציון", שחותרת בדיוק לקו הזה. היא נמצאת בשלבי התארגנות ובונה גשרים עם השחקנים הפוליטיים המרכזיים הרלוונטיים - מיולי אדלשטיין, דרך איילת שקד ואחרים. אבל, האתגר להקים מפלגה שתצליח בחצי השנה הקרובה לשכנע את הציבור הימני השפוי שהיא תגשים את הישועה האלקטורלית - לא פשוט. אולי העובדה שאין שחקנים על המגרש והשער פרוץ לרווחה תחולל את הנס.
הפשיזם של יאיר גולן
ההצהרות הטריות של מנהיג מפלגת "הדמוקרטים" יאיר גולן לגבי תוכנית העבודה שלו כשיתפוס את השלטון, הושמעו במקביל לניסיון ההתנקשות - השלישי במספר - בדונלד טראמפ בוושינגטון. היורה, קול תומס אלן, הוא תומך ומצביע מפלגת הדמוקרטים האמריקנית, משתתף בהפגנות ה־"NO KINGS" - לא מלכים, שמארגנים "הדמוקרטים". מחאות שמייחסות לשלטון של טראמפ אופי מלוכני אנטי־דמוקרטי. מדובר במעגל פוליטי־חברתי ששולל את הלגיטימיות של השלטון, ולכן בוקעות ממנו הפגנות אלימות, שבירת כלים וגם שורת מעשי טרור.
אני לא מייחס ליאיר גולן קריאה לאלימות, בוודאי לא נוסח המתנקשים והפורעים האמריקנים, אבל דרך המחשבה והמסרים שלו דומים להלכי הרוח במחנה השמאל האמריקני והגלובלי, שמניב את פירות הבאושים. מחנה שנושא את שם הדמוקרטיה לשווא ומכשיר את הקרקע לשבירת כלים מוחלטת. במוצאי שבת, ב"פגוש את העיתונות", הודיע גולן שכאשר יגיע לשלטון הוא יפטר מייד את ראש השב"כ דוד זיני "כי הוא בלתי ראוי", וכי "כל מי שנאמן למלך ולא לממלכה ילך הביתה". להזכיר, חוקיות הבחירה בדוד זיני נבחנה אפילו בבג"ץ, והטענות נגד בחירתו נדחו באופן מוחלט. אבל, מבחינת מנהיג "הדמוקרטים" אין כל משמעות לבחירה הלגיטימית הזו, כי הוא "הממלכה" והוא חושב אחרת. הוא גם הודיע שיעמיד את רומן גופמן, ראש המוסד הנבחר, בפני מבחן עליון - האם הוא נאמן לערכים שלו, של גולן. אכן, פסגת הדמוקרטיה.
בהמשך לדברים האלו הודיע גולן שיסגור את ערוץ 14, כי מדובר בערוץ תעמולה. בעבר הוא הצהיר שיטיל צנזורה על הרשתות החברתיות. כך צועד גולן בנתיב של משטרים פרוגרסיביים אנטי־דמוקרטיים בבריטניה ובמקומות אחרים, שבהם חופש הביטוי והדמוקרטיה מוקנים רק לדעות של הצד השמאלי השולט.
ההתבטאויות של גולן משקפות תפיסה ניאו־פשיסטית, אנטי־דמוקרטית, של מי שעושים שימוש כוזב בטרמינולוגיית הערכים של העולם הנאור כדי להשליט שלטון דיקטטורי נטו - בולשביקי או פשיסטי. לא מפליא שגולן ואנשיו מספקים את הדוגמה הישראלית המובהקת לתופעה שבמסגרתה בארה"ב נכבשה המפלגה "הדמוקרטית" בארה"ב בידי שוליים קיצוניים. מאילהאן עומאר ועד ראשידה טאליב, מברני סנדרס ועד זוהרן ממדאני. זהו גם המחנה שמחבר בין השמאל הקיצוני לאסלאם הטורפני, לבושת הוגי הדמוקרטיה לדורותיהם.
ורק לא מובן כיצד האיש הזה, יאיר גולן, היה סגן רמטכ"ל בצבא ההגנה לישראל. ועוד מדהים כיצד בנימין נתניהו היה זה שרצה לבחור בו כרמטכ"ל.
אשמת קפלן
לפני כשבוע התפרסמה ב"כלכליסט" כתבה שמביעה סימפתיה לזן חדש של יורדים, תחת הכותרת "תמשיכו בלעדינו". הסיפורים משקפים תופעת ירידה מתוך פסיכוזה ועיוות מציאות. יורדים שלא מתיימרים לכבוש את העולם, אפילו לא טוענים שיהיה להם קל יותר בנכר. הם פשוט מאסו בנו ובמה שמתחולל אצלנו, ומקפלים את הזנב בפאתטיות במקומות אחרים: ממעסה שמצאה חור נידח בפורטוגל שאין בו פרנסה או חברה עבורה; דרך אדם שפתח דוכן פלאפל בניו זילנד, מדינה במצוקה, שננטשה לאחרונה אפילו על ידי ראשת הממשלה שלה; ועד רופא שהיגר ליוון, אבל ממשיך לטוס ארצה כדי להתפרנס. הכל עבור המשימה הקדושה שילדיו לא יחיו כאן.
הקו המוביל של אלו מלמד שהם לקחו ברצינות את מסכת הכזבים של ראשי מחאת קפלן, מי שטוענים כי ישראל כבר אינה דמוקרטיה ואין לה עתיד. כך, שקמה ברסלר ושות' אשמים גם בתופעת העלובים הללו, שנטשו אותנו לשום מקום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו