קבינט שישי
אל תשפצו את ההיסטוריה: הטרור בעזה אינו עשב שוטה, הוא הערוגה עצמה
שלוש שנים לטבח - ומרוב מאמץ לנקות את עצמנו מעלילת נז"א והג'נוסייד ולהיצמד לתקינות הפוליטית אנו מלבינים ומטהרים המוני "בלתי מעורבים", אף שבעזה הטרור והתמיכה בו אינם עשב שוטה בשולי הערוגה, אלא הערוגה עצמה

דבר עקום קרה לנו בדרך ליום השנה השלישי לטבח. מרוב מאמץ לנקות את עצמנו מזוהמת נז"א, הלבנו וטיהרנו, שלא בכוונה, גם המוני עזתים "בלתי מעורבים" שהיו ועודם חלק בלתי נפרד ממפעל הטרור הפלסטינאצי בעזה. בראנו לרגע מציאות מדומיינת. דילגנו על כמה פרקי מפתח בסיפור של עזה המודרנית - סדום של ימינו. 24 דקות של מחיאות כפיים צבועות עשו לנו בלבלה. מרוב צדקנות ורצון להיצמד לתקינות הפוליטית שיפצנו קצת את ההיסטוריה.
>צפיתי ב80 הדקות של "נז"א" כדי שלא תצטרכו: כך נראית אג'נדה חד צדדית ומקוממת<<
מאז הסרט, בניסיון לטהר את שמנו, השיח שלנו על עזה גולש שוב ושוב להפרדה מלאכותית בין מעורבים לבלתי מעורבים. בכל מציאות נורמלית אחרת בעולם הפרדה מעין זו אכן מתבקשת, אבל בעזה המציאות רחוקה מלהיות נורמלית. והאמת - גם אם אינה נשמעת פוליטיקלי קורקט - היא שמאות אלפי עזתים היו מעורבים ומושקעים עד צוואר בקונצרן הטרור הגדול בעולם, שיזם, הכין וביצע את טבח 7 באוקטובר.
נז"א כאילו השכיח זאת מאיתנו, וחולל אצלנו נזק אגבי אמיתי. זה לא שאין בעזה בלתי מעורבים, אבל הטרור והתמיכה בו, שמלווים באנטישמיות ובשנאת יהודים, אינם עשב שוטה בשולי הערוגה העזתית, אלא הערוגה עצמה, המיינסטרים. מילא שנז"א מטשטש זאת, אבל אנחנו?
רבבות "בלתי מעורבים" השתתפו לאורך השנים ב"צעדות השיבה" לאורך הגדר, כשהם משליכים לצד שלנו מטענים ובקבוקי תבערה ומשלחים לעבר שדות העוטף בלוני תבערה. כיום כבר ידוע כי במהלך הצעדות הללו סומנו נקודות תורפה לקראת פריצת הגדר ב־7 באוקטובר.
צעדות השיבה היו חלק ממבצע הטעיה גדול שהצליח לחמאס. רבבות עזתים נטלו באותן שנים חלק במנהור עזה, התפרנסו יפה ממפעל המוות הזה ושמרו על סודותיו. רבבות מתושבי הרצועה היו לאורך השנים חלק ממפעל ההברחות וייצור הנשק העזתי. חמאס ותושבי עזה היו ישות אחת.
השכנים שתקו
בשבועות שקדמו לטבח נכנסו לישראל מדי יום כ־20 אלף פועלים עזתים שעבדו ביישובי העוטף, באופקים ובשדרות. רבים מהם תיעדו את שראו: מספר בתי המגורים, מיקום הסלון, חדרי השינה והממ"דים; מספר הנפשות בכל בית, האם יש בו כלב, היכן חונים הרכבים והיכן שמורים הנשקים - הכל עבר לחמאס. זו היתה חלק מתשתית הפוגרום, תרומת ה"בלתי מעורבים" לזוועה.
ביום הטבח, חמושים במודיעין המוקדם, נהרו לעוטף לא רק מחבלי הנוחבה אלא אלפי "בלתי מעורבים", חלקם בכפכפים, כדי להשלים את המלאכה: לבזוז, לשרוף, לאנוס, לרצוח ולחטוף. נעה ארגמני ואבינתן אור, למשל, נחטפו באופן אגבי על ידי "אזרחים" עזתים. צלם עזתי אחד, "בלתי מעורב", שותפה האמנותי של הצלמת בתיה הולין (תושבת כפר עזה) לתערוכת צילומים ערב המלחמה, התגלה לה לחרדתה ביום הטבח כאיש חמאס כשניסה לחלץ ממנה, בשיחת טלפון, מידע על מיקום הצבא והחיילים.
אסור ש־24 דקות של מחיאות כפיים צבועות יבלבלו אותנו: מאות אלפי "בלתי מעורבים" נטלו חלק בצעדות השיבה שהכינו את הקרקע לטבח, בפרויקט המנהור של עזה, במפעלי ההברחה וייצור הנשק, ובהסתרת החטופים וחלקי הגופות שבהם סחרו. זו סדום המודרנית, ואי אפשר לשפוט אותה רק בכלים מערביים
חלק מהגופות או חלקי הגופות נלקחו על ידי ה"בלתי מעורבים" כדי לסחור בהן. במקרה אחד היה זה ראשו הכרות של סמל אדיר טהר ז"ל. צה"ל גילה אותו בתוך תיק צד במקרר בחנות גלידות עזתית. רוצחיו ניסו למכור את הראש ל"בלתי מעורבים" אחרים רודפי בצע, כדי שיעשו עליו קופה שמנה מול ישראל. גופות וחלקי גופות של חטופים נוספים הוסתרו על ידי האוכלוסייה במקומות מחבוא אחרים.
והיו כמובן ההמונים הצוהלים, שקיפצו וצרחו, אחוזי טירוף ושנאה, סביב הטנדרים עם הילדים, הנשים, הזקנים והבחורים החטופים בקריאות מוות ליהודים. רבים מהם סייעו לחמאס להחביאם. מערך שלם של דירות אזרחיות "בלתי מעורבות" הוכן באופן הכי לא אגבי לטובת הסתרת החטופים; "דירה להסתיר". מרבית החטופים שצה"ל שחרר במבצעים צבאיים הוחזקו בדירות כאלה ונדדו ביניהן. בעליהן תוגמלו כספית. השכנים ה"בלתי מעורבים" שתקו.
אימהות "בלתי מעורבות" הצהירו שוב ושוב עד כמה הן גאות לשלוח את ילדיהן למערכה כדי שיהפכו להיות שאהידים. מורים וגננות "לא מעורבים" לימדו ילדים עזתים שמצווה דתית לשחוט יהודים. ילדים 'בלתי מעורבים', בוגרי קייטנות הטרור של חמאס, סייעו להעביר רקטות למקומות מחבוא, וכן פתקים, מסרים ואמל"ח מוסלק בסלי מזון - ישירות בין עמדות החמאס.
אברהם אבינו בעזה
אז כאשר מדובר בנז"א וב"בלתי מעורבים" העזתים, לא רק שמותר, אלא חובה לחרוג מכללי התקינות הפוליטית ולתאר בהרחבה ובפרוטרוט איזה נזק - לא אגבי אלא מתוכנן - הסב לנו חלק נכבד מהאוכלוסייה הזאת.
אגב, ההפרדה הדיכוטומית המטעה בין "מעורבים" לבין "לא מעורבים" דומה לעוד הפרדה שאנו נופלים בה ממש בימים אלה - בין "פיגועי הבודדים" לבין אלה המאורגנים. גם זו טעות שנובעת מהניסיון לשפוט את סדום המודרנית ודומיה רק בכלים ובמושגים של דמוקרטיה מערבית - כי מאחורי פיגועי הבודדים יש "יד שמנענעת את העריסה", ו"הזאבים הבודדים" הללו הם חלק מלהקה; כולם יונקים מאותה באר מורעלת בשנאה והסתה שמכשירות רצח יהודים, כל פעם בתירוץ אחר.
זמן נז"א הוא, אפוא, גם הזמן הנכון עבור העולם להתמודד עם התמונה כולה: התיעודים מהסליקים הביתיים ורבבות הפירים שהובילו מדירות מגורים למנהרות; כתבי השטנה, כולל עותקים של "מיין קאמפף" שנמצאו בבתי ה"בלתי מעורבים"; חומרי הלימוד בבתי הספר ברצועה, ובהם אמנת החמאס הקוראת להשמדת ישראל; ואפילו העובדה שחמאס, כמו היטלר, עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות וכשרות - בדיוק כמו שהאירופאים אוהבים, ועוד בפיקוח משקיפי האיחוד האירופי.
אברהם אבינו, לו היה שב אלינו לרגע ומנהל עם הקב"ה דו־שיח על עזה וה"בלתי מעורבים" שלה, כפי שניהל עימו על סדום המקראית, אולי היה מבין שגם עזה היא אירוע שבו ענישה קולקטיבית היא מוסרית, כי הקולקטיב עצמו תומך או עוסק בטרור.
אבל אנו, בניו של אברהם, רחמנים בני רחמנים, נהגנו בעזה כדין ולא פעם לפנים משורת הדין; גם מחשש לגורל החטופים, גם מאימת הדין הישראלי והבינלאומי, וגם מאימת העולם ומצפוננו. כיוונו מיליונים לאזורים הומניטריים, האכלנו אותם, סיפקנו להם סחורות ודלקים, ולא פטרנו עצמנו מהמאמץ המתמשך והראוי להימנע מפגיעה באוכלוסייה שאינה לוחמת בנו. צה"ל אף פעם לא הציב אוכלוסייה כזאת על כוונות הרובים, התותחים והמטוסים שלו, ואת התואר 'הצבא המוסרי ביותר בעולם' קנה לא פעם בדם חייליו, שנשפך כדי שלא לפגוע בבלתי מעורבים, אמיתיים או מדומים – רק כדי שהעולם ימשיך לצעוק: "ג'נוסייד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו