"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
קבינט שישי

להעיר את רה"מ: הקונספציה שקרסה בעזה משוכפלת כעת בגולן

העיוורון המדיני בנוי מאותם חומרים שמהם היה בנוי העיוורון הצבאי בעזה • שיקום סוריה ללא הכרעה בשאלת הגולן ייצור תנאים אידיאליים להורדת ישראל ממנו

| עודכן:
0השמעה
לוחמי עוצבת הגולן בגבול סוריה , דובר צה"ל
לוחמי עוצבת הגולן בגבול סוריה | צילום: דובר צה"ל

במלאת שלוש שנים למחדל 7 באוקטובר, בעוד שבישראל עדיין מתווכחים מי ידע, מי התריע ומי לא העיר את ראש הממשלה, ראוי לבחון לא רק כיצד קרסה הקונספציה הקודמת, אלא גם היכן נבנית הבאה.

הנשיא טראמפ: "נסיר את כל הסנקציות מעל סוריה"// רויטרס

הקונספציה בעזה נבנתה משתי הנחות יסוד מוטעות: חמאס לא יתקוף, ואם יתקוף - אנחנו ערוכים. חשבנו שחמאס מורתע, עסוק בשלטון ובכלכלה, ואינו רוצה לאבד את נכסיו. האמנו שיש לנו מודיעין מעולה, כיפת ברזל, גדר חכמה ומכשול תת־קרקעי שימנעו כל איום. ויתרנו על כל יוזמה וסמכנו על ההתרעה והמגננה.

סינוואר לא שמר את כל כוונותיו בסוד. אחרי שומר החומות הכריז: "זאת היתה רק חזרה, רק תרגיל קטן, שמראה מה עלול לקרות". בישראל שמעו, אך העדיפו את הפרשנות המרגיעה. את האינטרס הכלכלי של חמאס לקחנו ברצינות; את דברי מנהיגו פטרנו כהתרברבות. הסתמכות מלאה על יכולות הגנה עיוורה את המערכת הישראלית שלא הבינה את עוצמת האיום וסירסה עצמה מכל רצון לפעולה.

מהומות ביפו במהלך מבצע "שומר חומות". "תרגיל קטן, שמראה מה עלול לקרות" | צילום: ללא

המדהים הוא שהקונספציה שקרסה בעזה משוכפלת בצורה אבסורדית בגולן. כאן העיוורון המדיני בנוי מאותם החומרים שהעיוורון הצבאי היה בנוי בעזה.

ישראל אינה מפנימה ששיקום סוריה ללא הכרעה בשאלת הגולן תיצור תנאים אופטימליים ללחץ בינלאומי אפקטיבי להורדת ישראל מהגולן. אחמד א־שרע עסוק כיום בשיקום ארצו, הוא זקוק למערב, להשקעות וליציבות.

ישראל מצידה שוב עיוורת למה שנעשה מול עיניה. היא נותנת לו את כל הזמן שבעולם ולא מבינה שלא ירחק היום שבו תוצב בפניה דרישה מעשית לנסיגה ישראלית מהגולן. ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן היא הגדר החכמה החדשה. גם כאן כולם בטוחים שאפשר להמשיך ולישון בשקט, אין יותר סכנה לירידה מהגולן.

הטפטוף של א־שרע

הזירה שונה, אבל כשל ההיגיון זהה: אילוציו הנוכחיים של היריב נתפסים כערובה לריסונו בעתיד, שוב אנו מאפשרים ליריב לבחור את מועד התקיפה. ממתינים בשאננות כאילו דבר לא יקרה, ואם יקרה נוכל בקלות לעמוד בפניו. בעזה נתנו לסינוואר את הפריבילגיה הזאת. הוא בחר מתי לתקוף, באיזה היקף ובאילו תנאים. אנחנו המתנו. פירשנו. הערכנו. הרגענו את עצמנו. וכשהוא פעל, ישראל נאלצה להגיב מתוך נקודת הפתיחה הגרועה ביותר מבחינתה.

כדאי להפנות עין לכיוון סוריה. נשיא סוריה אחמד א-שרע | צילום: AFP

בגולן אנחנו עושים כיום אותה טעות - רק בכלים מדיניים. אנחנו לא מעריכים שקיימת סכנה לחידוש תרחיש אימה להורדת ישראל מהגולן. אנחנו מאפשרים לא־שרע לבחור מתי להפוך את הגולן לסוגיה מרכזית. מתי להעלות אותו מול נשיא אמריקני. מתי לגייס סביבו את העולם הערבי. מתי להחזיר לשיח הבינלאומי את נוסחת "שטחים תמורת שלום". אנחנו ממתינים לרגע שבו הסורים יתקפו מדינית - ואז נגיב.

בשבוע שעבר, מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם, שוגר לעברנו טיל מדיני ראשון נוסח "הטפטופים" מרצועת עזה. א־שרע בחר במודע להבהיר כי "הגולן יישאר שטח סורי". בשולי העצרת אף דחה את עצם סמכותו של נשיא ארה"ב להכיר בריבונות ישראל בגולן. זו הכרזת מלחמה מדינית.

ישראל בחרה להבליג על צעד מחושב זה ולעבור לסדר היום המדיני כאילו דבר לא קרה. האמירות האלה אינן רעש רקע להסדרה בסוריה. הן מגדירות את גבולותיה מצידו של א־שרע: סוריה מבקשת ליהנות מפירות ההתקרבות למערב, ובה בעת לשמר את תביעתה הטריטוריאלית כלפי ישראל.

השאלה איננה אם א־שרע ידרוש את הגולן - הוא כבר דורש אותו. דווקא משום שהמשטר בדמשק עדיין תלוי בסיוע ובלגיטימציה, יש לישראל עניין לפעול עכשיו. חולשתו היא הזדמנות לעיצוב תנאי ההסדרה, לא סיבה לדחות את הדיון.

ישראל צריכה לעבור ממדיניות תגובתית למדיניות של מכת מנע מקדימה. לא להמתין למתקפה המדינית הסורית אלא להפעיל בהדרגה לחץ משתק בנושא הגולן, דווקא כאשר דמשק חלשה, תלויה במערב וזקוקה ללגיטימציה בינלאומית.

אסטרטגיה פרו־אקטיבית מחייבת מיקוד בשני מאמצים במקביל: פעולה מדינית אגרסיבית מול א־שרע שתצמצם את הסכנה, ובניית תשתית שתאפשר לעמוד בלחץ אם תתממש. הכרזות שהגולן יישאר בידינו אינן תחליף לאף אחד מהם. גם קונצנזוס ציבורי אינו מתקיים מכוח עצמו. צריך לבססו ולעגן אותו ביצירת מציאות בלתי הפיכה בגולן.

מתקפת מנע מדינית

את הכוח לעמוד בלחץ צריך להכין בעודו רחוק, ואת המאמץ לסכל אותו צריך להתחיל לפני שהוא מתגבש. צריך לבנות בגולן בקצב אחר, להגדיל דרמטית את האוכלוסייה, להקים יישובים חדשים, להשקיע בתשתיות ולהפוך את הריבונות לעובדה דמוגרפית וכלכלית בהיקף משמעותי, לא כפי שהיא היום. צריך לנהל קמפיין מדיני להרחבת מעגל המדינות המכירות בריבונות ישראל בגולן. צריך לפעול לחיזוק השתלבותם של הדרוזים בגולן במדינת ישראל ולעודד קבלת אזרחות ישראלית.

רכס החרמון ורמת הגולן. מעל הכל צריך לפעול עכשיו | צילום: אייל מרגוליןג'יני

צריך לנקוט מתקפת מנע מדינית: הצבת הריבונות הישראלית בראש סדר היום מול ידידותינו, ורתימת ארה"ב להרחבת מעגל ההכרה בה. ההכרה האמריקנית היא הישג אסטרטגי חשוב - אך איננה תעודת ביטוח. נדרשת מערכה רציפה, עם מדינות יעד, אחריות ולוחות זמנים. מי שמסייע לייצב את השלטון בדמשק צריך להידרש גם להבטיח שהיציבות הזאת לא תיבנה על שימור תביעה נגד ישראל.

ומעל הכל צריך לפעול עכשיו, ולא לחכות שא־שרע יתקוף מדינית את הסוגיה הישראלית בנקודת הזמן האופטימלית מצידו. השנתיים האחרונות המחישו מה ניתן להשיג כאשר ישראל יוזמת, משבשת את תוכניות יריביה ומאלצת אותם להגיב למהלכיה. את השינוי התפיסתי הזה חייבים להחיל גם בשדה המדיני. אין היגיון בנטילת היוזמה בשדה הקרב ובהותרת עיצוב ההסדר שאחריו לאחרים. עליונות צבאית צריכה לשמש בסיס לפעולה מדינית המקדימה את האיום.

כמו ערב 7 באוקטובר, ישראל אינה מנהלת מערכה מקדימה בהיקף הנדרש למניעת האיום בחזית הגולן, ובמקביל אינה בונה במידה הנדרשת את התשתית לקרבות הבלימה. אם תתעורר רק כשיגיע הלחץ לנסיגה, תגלה שקשה לגייס בתוך שבוע שותפים בינלאומיים, לבסס מחדש הסכמה לאומית או לתקן שנים של התיישבות ותשתיות שלא פותחו בקצב הנדרש. את הכוח לעמוד בלחץ צריך לבנות לפני שהוא מופעל.

הפעם אין צורך להמתין לטלפון לפנות בוקר. ראש הממשלה, לא תוכל לומר שלא העירו אותך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר