השבוע ראינו את נתניהו בדיוק כפי שתואר על ידי אריאל שרון ז"ל

בשבוע שבו נסגרה עסקת הייטק בסכומים דימיוניים, שרק המסים ממנה יכלו לממן את כל המיגון לתושבי הצפון והדרום, בחרה הממשלה לעשות מה שניתן לתאר רק במילים: ביזה פוליטית.

כידוע, ביזה בזמן מלחמה, היא בניגוד לחוק ודינה עונש מאסר. אבל זה לא מעניין את שרי הממשלה. בצורה מכוערת וחסרת כל התחשבות, פחדנית ובאישון לילה - לקחו מילארדים מתקציבי הרווחה ומשרדים נחוצים נוספים, כולל מקרן העושר מתמלוגי הגז, והעבירו לחברי הכנסת החרדים. את הכסף יחלקו בין מוסדות החינוך שלהם שלא ילמדו מתמטיקה או אנגלית.

ראש הממשלה איפשר את הביזה המכוערת, אך ורק לצורך הישרדותו הפוליטית - במקום לקחת את הכסף ולשדרג את חיי ילדי הפריפריה, שמאז שנולדו הם תחת איומי רקטות, או להכריח את החרדים ללמוד ליבה כדי שמתוכם יצא האסף רפפורט הבא. ולא, אנחנו לא קונים את השקר של ביטול חוק ההשתמטות, כי ביד השנייה נתתם להם כסף להמשיך ולחיות על חשבוננו ולא להתגייס.

"נתניהו - לחוץ ונלחץ"

היה זה ראש הממשלה המנוח, אריאל שרון, שבשנת 2005 נשאל בריאיון מה דעתו על נתניהו. בקול מדוד ושקול ענה שרון: "נתניהו הוא אדם שלחוץ ונלחץ. בכל מקרה של לחץ הוא נלחץ מיד. הוא נתפס לפאניקה ומאבד עשתונות. כך ראיתי אותו פעמים רבות. אדם שנתפס לפאניקה ומאבד עשתונות".

התכונות הללו שעליהן דיבר שרון ז"ל באו לידי ביטוי במסיבת העיתונאים, בזום, שכינס נתניהו בבהלה ביום חמישי בלילה. הוא נראה רדוף, לחוץ ונכנס לטנטרום כאשר נשאל האם יש לו מה להגיד על המתקפה של הנשיא האמריקני טראמפ על נשיא המדינה, יצחק הרצוג.

טראמפ קרא לו חרטטן בגלל שטרם סיפק את החנינה המקווה לנתניהו. במקום לגלות מנהיגות ולומר, שהדברים אינם ראויים, נתניהו נכנס למתקפת פראנויה. רודפים אותו. עושים לו משפט שדה. הכניס פשפשים ורוגלות במקומות שאינם קשורים. דיבר על כך שקיבל באגס באני בעוד שבכתב האישום הצעצוע הזה אינו מופיע. לחוץ ונלחץ.

גם הסקרים שאינם ממריאים, למרות חיסול חמינאי וחבר מרעיו, מלחיצים אותו, לצד הביקורת הבינלאומית על כך, שהוא גרר את ארה"ב למלחמה. ואני רוצה לקוות שהוא גם מודאג מכך, שאנחנו כבר קרוב ל-1000 ימים במלחמה, מתוכה 14 ימים במלחמת איראן ב', ואין אופק. אין לנו מושג לאן פנינו. במקום בהירות, אנחנו מקבלים ממשלה שמתכננת השבוע להעביר חוקים מעוררי מחלוקת, כמו הכפפת מח"ש למשרד לביטחון פנים, לפצל את תפקיד היועמ"שית ועוד חוקים מפלגים.

הוא רואה אותנו?

ראש הממשלה שדיבר על העוצמה שהוא שואב מבני משפחתו, לא טרח לומר מילה על עם ישראל שחייו שוב עצרו מלכת. שרץ למקלטים או לממ"דים מספר פעמים ביום. אף מילת ניחומים לילדים הקטנים שמבועתים ממה שקורה סביבם. שכל אופנוע או סירנה של מד"א מריצים אותם בפחד לממ"ד. הרי יש לו נכדים קטנים, הוא לא יודע מה עובר עליהם?

כן, אנחנו עם של גיבורות וגיבורים. עם קשה עורף. נמשיך לרוץ למקלטים ולהגן על עצמנו. אבל, מגיע לעם המופלא הזה מנהיגות שתראה אותו ולא רק את בבואתם המאופרת בקפידה.