"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקציב 2026: מנהיגות היא צמצום המגזריות בשעת מלחמה | דעה

לעומת מיליארדים סקטוריאליים, מוצבים רק 6 מיליון שקלים למיגון בתי חולים ו־10 מיליון שקלים בלבד לביטחון תזונתי • הציבור מקבל מסר של סדרי עדיפויות המעדיפים פוליטיקה מגזרית על פני טובת הכלל

,עודכן
0השמעה
השרים בישיבת אישור תקציב המדינה (ארכיון). צילום: דוברות רה"מ, GettyImages

עצם העובדה שממשלת ישראל אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026, היא בראש ובראשונה בשורה חשובה של יציבות ויכולת ניהול סדירה בתוך סערה ביטחונית וכלכלית חסרת תקדים שבה אנו נמצאים. אך יציבות לבדה היא רק חצי מהתמונה, שכן תקציב מדינה הוא הצהרה ערכית ומוסרית על סדרי העדיפויות הלאומיים שלנו ברגעים שבהם החוסן החברתי עומד למבחן העליון.

דוברות משרד האוצר

אי אפשר, וגם לא נכון, להתעלם מהצרכים הלגיטימיים של קבוצות וסקטורים שונים המהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית, אך דווקא בשל החוזק הפוליטי יוצא הדופן של נציגים שונים בקואליציה הנוכחית, המבחן המנהיגותי האמיתי כעת איננו ביכולת להשיג "ניצחונות" סקטוריאליים, אלא ביכולת לוותר ולהפגין סולידריות עם אלו הנושאים בנטל המלחמה הכבד. הכוח הפוליטי לא צריך לשמש להשגת הישגים לקבוצות ייעודיות "על מלא" בעת שבה הנטל על שוק העבודה, הסטודנטים והמילואימניקים הוא כמעט בלתי נסבל, אלא להובלת קו המאפשר את שיקום המשק והחברה כולה ללא יוצא מן הכלל.

ח"כים חרדים,צילום: אורן בן חקון

הכספים הקואליציוניים הם חלק מוכר ולגיטימי במשחק הפוליטי הדמוקרטי. אך בשנת 2026 הם פרצו כל נורמה מקובלת, כאשר שיעור הכספים ה"מובהקים" - אלו שמוקצים ללא כל תשתית מקצועית או עבודת מטה מסודרת - זינק פי ארבעה מאז שנת 2015.

לעומת מיליארדים סקטוריאליים, מוצבים רק 6 מיליון שקלים למיגון בתי חולים ו־10 מיליון שקלים בלבד לביטחון תזונתי, לצד עשרות מיליונים קיצוץ בתקציבי תנופה לשיקום יישובי הצפון. הציבור מקבל מסר של סדרי עדיפויות המעדיפים פוליטיקה מגזרית על פני טובת הכלל.

ראוי להבחין בפשטות בין כסף קואליציוני "סביר", המגדיל מסגרת תקציבית קיימת ורחבה לטובת יעדים הנהנים מתמיכה מקצועית ומשרתים ציבור רחב; לבין כסף קואליציוני "מזיק", שנתפר למטרות סקטוריאליות צרות ולמשרדי ממשלה מיותרים שבלעדי ההסכם הפוליטי לא היו עוברים את מבחן הדרג המקצועי או דיון ענייני בועדת הכספים. בעת מלחמה, המשאבים חייבים לבטא שותפות תחת האלונקה ולהגיע קודם כל לחזית: למילואימניקים, לשיקום היישובים בצפון ובדרום ולעסקים הקטנים שנפגעו אנושות. זהו הזמן להפוך את המיליארדים ה"צבועים" פוליטית למנועי צמיחה שיחזקו את הפריון ואת החוסן הלאומי עבור כולם. מנהיגות אמיתית נמדדת בצמצום המגזריות לטובת האינטרס הלאומי הגדול.

מגיע להם יותר בתקציב. מילואימניקים (ארכיון),צילום: ללא

בזה ממשלת ישראל נכשלה. שכן אחריות תקציבית וערבות הדדית חייבות לגבור על תאוות הכוח הפוליטי, דווקא מי שיש לו כוח והשפעה צריך לדעת לקחת אחריות ולהראות דוגמה, אחרת אנחנו מוצאים עצמנו במעגל לא נגמר של מאבקי כוח על שליטה במשאבים הציבוריים למטרות צרות וסקטוריאליות כל אחד לפי מגזרו וטעמיו. את המגמה הזו צריך לעצור, במיוחד כשאנחנו נלחמים יחד על העתיד של כולנו פה.

הכותב הוא לשעבר יו"ר סיעת כולנו בכנסת ה־20 וה־21

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר