נשיא על הכוונת: הקשר בין "המהפך" של בנט - למתקפות על הרצוג

או־הו, כמה שזה היה מהיר! בקושי שבוע עבר מאז התקבלה בבית הנשיא בקשת החנינה של נתניהו, וכבר המערכת סוגרת על הרצוג. אפשר לחטוף סחרחורת מהיעילות של המנגנון הזה, כשהוא נחוש.

הנה זה מגיע: פרסומים ודיווחים על "חוות דעת" סודית בחדשות 12 ורמיזות על "דיל" קדום בין נתניהו להרצוג, של נשיאות תמורת חנינה. עו"ד אליעד שרגא כבר הודיע על רעידת אדמה. ניתן האות. עכשיו גם יושב בטלוויזיה המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, זה שרק לפני דקה וחצי נאם בעוד הפגנת מוצ"ש נגד נתניהו, וממליץ לנשיא "למשוך את ידיו" מעיסוק בחנינה. סתם פרשנות מקצועית? אפשר להבין את מי שיקרא לזה "עצה ידידותית מאחד שיודע".

הנה היא חוזרת, נימת האיום הזו שמתהפכת כמו חרב מעל ראשו של מי שעלול לשבש את התוכניות של המערכת. "יש לנו משהו עליך". קודם נגמור אותך תדמיתית ותקשורתית, ומשם הדרך תהיה גם סלולה לבדיקה. חקירה. כנראה פלילית. אולי אפילו "מרמה והפרת אמונים".

ממה הם בפאניקה? מאפשרות שהנשיא יפגין עצמאות מוסרית או יגלה מצפון דמוקרטי. כלומר, שהוא יאפשר את סיום המשפט מבלי לכפות את פרישתו של נתניהו מהחיים הפוליטיים - בניגוד לצו המפלגה. ומי שמסתכל על המנגנון הזה, מבין שאם חשבנו, כמו פרופ' גביזון, ש"לנתניהו אין סיכוי למשפט צדק", עכשיו אפשר להיות בטוחים שאין גם סיכוי לקבל חנינת צדק.

עבור יריבי נתניהו, סיום המשפט ללא פרישה הוא אסון. חלק גדול מהם בנו על פרישה של נתניהו מהחיים הפוליטיים עוד עם הגשת כתב האישום. הם התאכזבו מרה. נתניהו גם לא פרש, וגם נותר פופולרי מכפי שהם אי־פעם היו. עכשיו הם בונים על מסלולים עוקפי־קלפי אחרים. יש סיבה שהם מקפצים יחד על הבריקדות שמקימים "אחים לנשק" ושאר מפגיני קפלן. הם מייחלים לוועדת חקירה ממלכתית שתהונדס על ידי מערכת המשפט, כי הם יודעים מה יהיה כתוב בפרק ההמלצות האישיות. ועד אז, הם מנהלים קמפיין נגד חוק הגיוס מתוך ציפייה שהוא יפורר עבורם את גוש נתניהו ואת הקואליציה.

בכל זאת, המשפט הוא עדיין הגביע הקדוש, דרך המלך לסילוק נתניהו שלא באמצעות בחירות. גם במצבו האנוש, המשך קיומו של המשפט הוא אינטרס מובהק. כדי להבין את עומק הפתולוגיה, תסתכלו על הדרך המרהיבה שעשה נפתלי בנט. ב־2019 היה לו ברור ש"אם מערכת המשפט תצליח להפיל את נתניהו... מנהיג ימין שיבוא אחריו יהיה מסורס". עכשיו הוא מצטרף כמו תלמיד ממושמע למי שמסמנים לנשיא בנימוס את התוואי שבו מותר לו ללכת: "אתמוך בהסדר מחייב שיכלול פרישה בכבוד מהחיים הפוליטיים". ברור, ברור שהוא יתמוך.

ברמה הכי עקרונית שיש, אני מתנגד לחנינה. אני חושב שמשפט נתניהו צריך להימשך עד תומו, עד לפסק דין. ח"כ טלי גוטליב צודקת במיליון אחוז בנימוקיה נגד חנינה: האינטרס הציבורי מחייב ללכת עד הסוף, לחשיפת האמת המלאה. "התיק הזה גדול ממך וגדול מכולנו", היא טענה בתבונה, והוסיפה שעצם הבקשה "מהווה כניעה. בהגשת בקשת החנינה הזאת יש אלמנט של השפלה".

את הטירוף שנחשף במשפט מדי שבוע, חלק גדול מכלי התקשורת המרכזיים מצניעים מסיבות מובנות. יותר חשוב להעביר בשידור ישיר נאומים של בנט ואלשיך מכיכר הבימה. אבל מי שטורחים לעקוב רואים את מצעד הכשלים, הרשלנות, האובססיביות והנקמנות של מערכת אכיפת החוק והצדק בישראל. בעולם מתוקן, די במה שנחשף עד עתה כדי להביא לא רק לביטול כתבי האישום ולפיזור בית המשפט, אלא גם להנחיה מחייבת לבדק בית, ואפילו למסקנות אישיות כלפי מי שדרדרו את המשטרה והפרקליטות להתבזות הזו, ואת המדינה לכאוס הגדול בתולדותיה.

אבל אנחנו לא חיים בעולם מתוקן. ובעולם האמיתי ברור עד כמה צדקה פרופ' רות גביזון. הגענו לנקודה שבה הממסד המשפטי בישראל פשוט לא יכול להרשות לעצמו להפסיד. לא רק גורלו המשפטי של נתניהו מוטל כאן על הכף, אלא שאריות כבודה ויוקרתה של הפרקליטות, ומורשתה של מערכת המשפט הישראלית כולה. זיכוי מלא יחסל סופית את האמון הציבורי במערכת המשפט, ויחייב - ובכן, סליחה, אופס! - רפורמה רדיקלית בפרקליטות ובמערכת המשפט כולה.

המערכת לא תוכל בשום אופן לספוג זיכוי מלא. הוכח שבית משפט בישראל הוא לא מעבדה סטרילית, בכל הכבוד לשלושת חברי ההרכב בראשות השופטת רבקה פרידמן־פלדמן. אין פה הטלת דופי ביושרתם; יש פה התבוננות מפוכחת ברוחב הכתפיים שלהם לעומת האגו הארגוני של מערכת המשפט הישראלית. וממילא בסוף זה יגיע לבית המשפט העליון, שאולי כבר מחכה לזה.

בתנאים האלה, של העולם האמיתי, חנינה היא פתרון סביר. מי שרוצה, יוכל לספר לעצמו שחנינה העניקה לנתניהו חבל הצלה משפטי. אבל הציבור ההגון מבין שמערכת המשפט מקבלת פה חבל להצלת משהו מכבודה. טוב שנתניהו הודיע שהוא לא יסכים לפרוש בתמורה לחנינה. בין תיקון מערכת המשפט לבין השבת הכבוד להכרעת העם - אני מעדיף את הכרעת העם. סיום המשפט, ללא פרישה, הוא המעט שאפשר לעשות כדי לשקם את הדמוקרטיה הישראלית, ולפצות את הבוחר הישראלי על מה שגזל ממנו המרדף הכפייתי, חסר הגבולות והכושל אחרי נתניהו.