נתניהו עושה הכל כדי להפסיד, האופוזיציה לא נותנת לו

זה היה שבוע הספגטי של האופוזיציה. מתברר שלמנות מנהיג למחנה השינוי זה כמו לקשור חבל הצלה מספגטי מבושל: מרחוק זה נראה אפשרי, בפועל זה נמס לך בין הידיים. אופוזיציה בולונז.

"אני חושב שהמועמד הכי טבעי לראשות הממשלה הוא אני", הפתיע אביגדור ליברמן בראיון לגל"צ ביום שלישי, והמשיך: "אבל את שאלת הראשות אני משאיר לאחרי הבחירות". גם הסבר היה לו: "נגיד שאנחנו מחליטים על לפיד כמועמד לראשות ממשלה. מה יעשו מצביעי ישראל ביתנו או מצביעי בנט?". ומהשאלה הרטורית עבר לפתרון: "להפך - כל אחד יתמקד בבוחרים שלו, נעשה את המקסימום, נגיע ל־63 מנדטים ואז נחליט על ראש הממשלה".

מי שממש התאמץ, היה יכול לראות את נתניהו יושב ליד הרדיו ומתפקע מצחוק. הוא עושה הכל כדי להפסיד, אבל האופוזיציה פשוט לא נותנת לו.

ככה זה כשיש שניים

הסבר קצר: בבחירות מצביעים ראש בראש. ככה זה, המוח מחלק את האלטרנטיבה לזוגות. רשימה חלקית בשלוף: רבין נגד שמיר, ביבי מול פרס, ברק לעומת ביבי, ברק נגד שרון, ביבי מול בוז'י ולבני, ביבי וגנץ, תמשיכו בעצמכם. 

ואין פה ואקום. אם אתה לא בוחר את ראש הגוש, נתניהו כבר יבחר אותו בשבילך. הוא ימנה את לפיד כי צריך דמון בימין, הוא יכתיר את גולן ש"ילך עם הערבים", ואת מנסור עבאס ישבץ כמ"מ ראש הממשלה ושר הבט"פ. תסמכו עליו.

אם אתה לא בוחר את ראש הגוש, נתניהו כבר יבחר אותו בשבילך. הוא ימנה את לפיד כי צריך דמון בימין, יכתיר את גולן ש"ילך עם הערבים", ואת מנסור עבאס ישבץ כמ"מ ראש הממשלה ושר הבט"פ. תסמכו עליו

זה לא רק זה: בחירות בנויות על מומנטום - מפלגת שלטון מול מפלגת שלטון שכל אחת מגדילה את כוחה וצוברת תנופה במהלך הקמפיין. המחשבה שאפשר להעמיד מצד אחד את נתניהו, ומצד שני פלנגות מפורקות, היא סטארט־אפ ישראלי מהסוג שלא יעשה אקזיט. חברים, תתאפסו.

חוץ מכדורגל

רשימה חלקית של אירועי השבוע:

בני גנץ מכריז על רצונו להצטרף לממשלת נתניהו כדי "לשחרר את החטופים ולהביא לגיוס"; ליברמן מודיע בתגובה "גנץ לא חלק מהאופוזיציה, נאחל לו בהצלחה"; בנט וליברמן נפגשים לוועידת פסגה ברעננה משל היו טראמפ ופוטין, וגם התוצאות דומות. איזנקוט בינתיים מודיע שהוא "יחליט בקרוב" אם יכריז על מועמדותו לראשות ממשלה. הלאה: גולן כבר עקץ את לפיד ש"מי שיוביל את המפלגה הגדולה ינהיג את הגוש", בתגובה לדברי לפיד ש"אחרי הפריימריז כולם יגלו איזה שמאל רדיקלי המפלגה של גולן". וכמובן, האיש והמוסד, יוסי כהן, שהפציע ואמר ש"כדי שיקרה שינוי של ממש אני צריך להיות ראש הממשלה".

בקבוצת כדורגל ממנים מאמן ויוצאים לכבוש את הליגה, באופוזיציה של ישראל 2025 יש שבעה מאמנים ואין אף חלוץ. בינתיים מאמן הקבוצה היריבה יושב על הקווים עם סיגר, וממתין לשריקת הפתיחה.

ילד שלי מוצלח

יוסי כהן כמשל: בקרוב יפציע על המדפים ספרו "בתחבולות תעשה לך מלחמה". כהן נמצא בקמפיין מכירות, לא בקמפיין בחירות. ההצהרה על מועמדותו לראשות הממשלה בפודקאסט של יסמין לוקאץ' היתה רק הפרומו: בהמשך יהיו גם כתבות בטלוויזיה וכל מה שצריך לעשות כדי שהכותר החדש יהיה חלק משולחן החג.

בכל המחקרים שערכתי בשנתיים האחרונות עולה כהן כדמות אהודה בהחלט, עם מספר נמוך של כ־20% התנגדות, והשאר נעים בין אהדה לבין אי־מוכרות – בהתאם להחלטותיו האם להיעלם מהמסך או לישון באולפנים. יוסי דמות ייחודית: הוא מביא קולות מהימין, כולל מהימין הביביסטי, כי בניגוד לבנט הוא לא מעורר אנטי בקרב בוחרי הליכוד, סמוטריץ' ובן גביר. בכל שאלה מדינית בוחריו נמצאים בדיוק באמצע הסקאלה באופן ממש גרפי: מצד ימין בוחרי מפלגות הקואליציה, לשמאלו מצביעי האופוזיציה – והוא הגשר שעליו הם מטיילים בין הגושים.

כשמגיעים לעמדותיו עולה אתגר מסוים. כך, לדוגמה, כשנשאל כהן בראיון בפודקסט מה הפתרון שלו לעזה, הוא פצח בניתוח המצב: "יש את הקולות השונים; קול אחד שאומר 'בוא נמשיך את המערכה, ונמגר את החמאס עד תום', והקול השני שאומר 'סיימו את המלחמה, תוציאו את החטופים ונגמור עם העניין הזה בעודנו מגינים על הגבול עם עזה'". האם הוא ענה לשאלה? אחרי הפרסומות.

"הדילמות האלה מאוד־מאוד קשות", אמר איש המודיעין והוסיף: "אין לנו את המודיעין - אני לא באמת יודע מהם התנאים שמחזיק חמאס ואנחנו לא יכולים להסכים להם, או מה התנאים שישראל רוצה שחמאס לא יודע להסכים להם". וזה ממשיך: "יש את להקה א' ולהקה ב'", הוא מכנה את הדיון שקורע אותנו, ומייד מאזן את האיזון: "שתי הלהקות מבחינתי לגיטימיות - כולם רוצים את החטופים, יש כאלה שאומרים בכל מחיר ויש כאלה שאומרים לא בכל מחיר".

אל תהפכו דף, הפתרון רק מזדחל באיילון: "אני לא חושב שיש בציבוריות דיון מבוסס מידע – אלא דיון מבוסס רצונות. אנחנו יכולים להיות חלוקים וזה בסדר גמור". והנה זה בא: "אני חושב שאם יש לנו עסקה על השולחן שאומרת כל החטופים הביתה - הייתי לוקח אותה". בכל מחיר? - הוא נשאל. "במחיר שאומר אנחנו רשאים להמשיך ולתקוף קיני טרור הפועלים כנגדנו", עונה כהן, ומייד מקמט את הנייר שהרגע חתם עליו: "אנחנו לא נוותר באף אירוע שיש בגינו סכנה לחיי ישראלים רק בגלל איזשהו הסכם". והוא מקנח לסיום: "חמאס לא בשלטון בגללנו ולא ירד מהשלטון בזכותנו".

בין הפותרים נכונה יוגרל ספר. 

בוער בי השינוי

הבחירות הקרובות יהיו גורליות וסוערות מתמיד. אל הקלפיות יגיע בוחר ישראלי מצולק שהוא הכל חוץ מנאיבי - והוא מצפה לאופוזיציה שתמצא מנהיג, תציג עמדות ברורות ותצא לקרב. והנה הצעה: במקום לריב סביב השולחן ולהתעקש לאלתר חבל הצלה מספגטי – תשקלו להפסיק את קרבות משיכת החבל בתוך מחנה האלטרנטיבה. אנחנו רעבים למנהיגות.

"לא לשידור" - משה קלוגהפט ונדב פרי יארחו באירוע מיוחד בהשתתפות קהל, את יאיר לפיד, השר מיקי זוהר, בן כספית ונורית גפן. לפרטים