רוגלות או לא להיות: הח"כ ב"יש עתיד" עלול להסתבך?

דבר אחד שנוא על מערכת אכיפת החוק יותר מכל, והוא אור השמש. בסביבת צלאח א־דין ובאגף החקירות של המשטרה אוהבים להטות את קרני האור כלפי חוץ. בשנים האחרונות הם סובלים מאלרגיה קלה לכל ניסיון חיטוי במערכת.

ביום ראשון צפוי שר המשפטים יריב לוין להביא לאישור הממשלה את הקמת ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת השימוש ברוגלות. מייד לאחר התפוצצות הפרשה יצאו ראשי המערכת בהווה ובעבר למערכה לסיכול הבדיקה שלה. אביחי מנדלבליט ורוני אלשיך טענו שלא היה דבר. המפכ"ל לשעבר אף טען כי מי שהפיץ את תיאוריית הקשר עשוי "לשלם מחיר".

ההכחשות התנפצו. השלב הבא היה הקמת ועדה בראשות המשנה ליועמ"ש, עו"ד עמית מררי, שכל תכליתה היתה לקבור את האירוע. היא הצביעה על מחדלים, אבל מצאה רק "ארבעה מקרים בעייתיים". מאוחר יותר מררי הודתה שמדובר ביותר מ־1,000 מקרים, ואחר כך התברר כי מדובר ב־1,800.

בין לבין התוודה תת־ניצב יואב תלם כי נשלח לשקר לציבור בניסיון לגמד את הפרשה. במדינת חוק היו מדיחים את כל האחראים, מעמידים אותם לדין ומטילים עונשים מרתיעים בהתאם. בדמוקרטיה הישראלית קיבלנו סחבת, טיוח והעמדת פנים שדבר לא קרה.

שימו לב לתאריכים

בניסיון אחרון להימנע מביקורת, הבהירה השבוע היועמ"שית גלי בהרב־מיארה לשר לוין כי הוועדה לא תוכל לבחון מקרים שבהם מתנהלים הליכים פליליים. הכוונה היתה כמובן לתיקי נתניהו המקרטעים. מעבר לכך שבאסון מירון ובאירועים נוספים לא היתה סתירה בין חקירה להקמת ועדת חקירה, בהרב־מיארה אילצה את לוין להבהיר כי היא זו שנמצאת בניגוד עניינים בשל הבדיקה הנוגעת למשרד היועץ המשפטי.

ולמרות זאת, ייתכן שמערכת האכיפה הזיעה לשווא, שכן יש גורמים מרכזיים בקואליציה שהיו שמחים להימנע מכל עיסוק בנושא. ככל הנראה, הקמת הוועדה תעבור בהצלחה. ואולם, מומלץ לבחון את האותיות הקטנות ואת הסמכויות שיקבלו היו"ר שלה, השופט משה דרורי, וחבריה. בכיר בקואליציה ניבא השבוע כי גם אם תקום הוועדה, הרבה לא ייצא ממנה. הפגסוס במיתולוגיה היוונית הוא סוס מכונף ואצילי, אך בקואליציה יש מי שמנסה לקצץ את כנפיו ולהפוך אותו לחיה הראויה דווקא לקבורת חמור.

בינתיים פורסם כי ראשי שירותי המודיעין, ובראשם השב"כ, מתנגדים לוועדה בנימוק של "חשיפת יכולות". בשב"כ לא אהבו את צירופם להתנגדות שכזו. גם במוסד לא נרשמו פניות דומות. החשד לזהות שותל הידיעה בערוצי התקשורת אמנם נופל באופן טבעי על גורמים במערכת האכיפה או באופוזיציה, אך בפועל מתרבים הסימנים כי היד הנעלמה נשלחה הפעם מצד הקואליציה.

ראוי לשים לב לתאריכים שייחקרו בוועדה, מה שישפיע על האנשים שייבדקו. כך התגלה שבכתב ההסמכה של הוועדה נקבע כי היא תבדוק את כל התקופה ב־2022 ובשנים שלפניה. המשמעות היא שתיבדק גם תקופת פיקודו של ראש אגף החקירות לשעבר יואב סגלוביץ, ח"כ מיש עתיד כיום ומהמתנגדים החריפים בכנסת להקמת הוועדה. האחרון התבטא בלוחמנות כשסוגיית הבדיקה הגיעה לוועדת החוקה שבה ישב.

זיהוי האחראים למחדל חשוב במיוחד. הכוח שניתן למשטרה בגיבוי משפטי לא היה חסר פנים, ונעשה בו שימוש פוליטי. אחרי כינון הממשלה התלוננו בפרקליטות שהמשטרה לא מייצרת מספיק חקירות נגד אנשי ציבור.

הסיבות להתנגדות בקואליציה לא ברורות. הן נוגדות לא רק את האינטרס הפוליטי אלא גם את האינטרס הלאומי לטפל בפרשה. בששת החודשים שבין תחילת עבודת הוועדה ועד להגשת המסקנות בכירים רבים יתפללו שאור השמש לא יגיע אליהם. אם הממשלה תמשיך לנסות להתנער מחובותיה, ייתכן שתפילותיהם ייענו. יהיה זה מחדל בפני עצמו.