שר המשפטים יריב לוין נחוש לקדם את חקיקת הבזק של הרפורמה המשפטית. בעדיפות הראשונה נמצא חוק היועצים המשפטיים, תיקון חקיקה שיקבע כי עמדת היועמ"שית לממשלה לא תהיה מחייבת וכי יועמ"שים של המשרדים ימונו על ידי המנכ"לים.
ואולם, התוצאה של בג"ץ אריה דרעי יכולה להפוך את היוצרות. אם השופטים יפסלו את מינוי דרעי בטענה כי המינוי לא סביר, אזי עילת הסבירות צפויה לעבור לראש סדר העדיפויות.
הליך החקיקה מתחיל בהגשת תזכיר חוק ממשלתי שיהיה פתוח להערות הציבור. ביטול עילת הסבירות ייעשה בעזרת תיקון חוק יסוד השפיטה, שבו יוכנס סעיף שיקבע כי השופטים לא יכולים לפסול פעולות של הממשלה, בדגש על מינויים, תחת טענת עילת הסבירות.
כמו כן, בחוק יסוד השפיטה יתוקן הסעיף של הוועדה לבחירת שופטים כך שהוועדה תגדל ל־11 אנשים, ביניהם שלושה שרים, אחד יותר מהמצב כיום, שלושה שופטים, שלושה נציגים לכנסת, מתוכם שניים מהקואליציה, ושני נציגי ציבור שימנה שר המשפטים, כך שלמעשה לפוליטיקאים יהיה רוב בוועדה.
נוסף על כך, צפוי להיות מובא בהמשך חוק יסוד חקיקה שיכלול פסקת התגברות של 61 חברי כנסת.
תזכירי החוק צפויים להיות פתוחים לציבור כך שאם לא יחליטו על מסלול מהיר ללא התזכירים, החלקים הראשונים של הרפורמה יגיעו לדיונים בכנסת רק בחודש פברואר.
החלשת ביקורת שיפוטית
עילת הסבירות לא מעוגנת בחקיקה אלא בפסיקת שופטי בית המשפט, עיגון ביטולה בחקיקה משמעותו החלשת הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה.
אם השופטים יפסלו את מינוי דרעי בטענה לחוסר סבירות, ההערכה היא כי נתניהו ייאלץ לפטר אותו, והקואליציה תקדם הליך מהיר של ביטול עילת הסבירות ותמנה את דרעי שוב, ואז בג"ץ יתקשה לפסול אותו. בתוך כך דנו היום בישיבת סיעת הליכוד על הרחבת החוק הנורבגי. הליכוד רוצה להגדיל את האפשרות להכנסת ח"כים בחוק הנורבגי לשליש מסיעת הליכוד.
מי שהתנגדה בתוקף למהלך היא טלי גוטליב. לא הרבה ח"כים במפלגה רוצים להתפטר בנורבגי מחשש להגברת התחרות בפריימריז הבאים.
שרת התחבורה מירי רגב הציעה לרה"מ נתניהו לשנות את החוק הנורבגי כך שהוא יאפשר לשרים לחזור לכנסת כשירצו בלי להתפטר מהממשלה, המשמעות היא שהח"כים שייכנסו בנורבגי יהיו נתונים למרותם של השרים שברגע אחד יוכלו להדיח אותם מהכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו