לליכוד אסור למצמץ עכשיו

"כינוס החירום" שקיימו סיעות האופוזיציה נגד הכוונה להעביר את לימודי ההעשרה בבתי הספר לידיו של סגן השר המיועד אבי מעוז - הם רק ההתחלה למסע זעקות וקריאות שבר ריקות • הימרחות הזמן היא שמביאה את האופוזיציה הנכנסת להגביר את המתקפות ולהפעיל לחצים שמטלטלים כעת את הקואליציה העתידית

נתניהו, אקוניס וישראל כץ // צילום: נעם ריבקין פנטון

"כינוס החירום" שקיימו אתמול (שלישי) סיעות האופוזיציה נגד הכוונה להעביר את לימודי ההעשרה בבתי הספר לידיו של סגן השר המיועד אבי מעוז, וההתבטאויות בו על הפקרת מערכת החינוך, הצבא, הדמוקרטיה ולמעשה המדינה כולה, הם רק ההתחלה למסע זעקות וקריאות שבר ריקות ומופקרות שנראה בשנים הקרובות של מחנה שעד לפני רגע כינה את עצמו, מנופח חשיבות עצמית, מחנה "הריפוי והאיחוי".

אם יש מי שהעביר שיעור מאלף את המערכת הפוליטית כולה מהי דורסנות ממשלתית, חוסר ממלכתיות וכפיית אג'נדה ללא שמץ התחשבות באלה שנאלצו לרגע לפרוש לאופוזיציה, זה אותו מחנה בדיוק. הם לא התחשבו באופוזיציה אז, אבל מבכים מרה כשהשלטון החדש לא מתייחס אליהם כעת.

עורר את זעמם של סיעות האופוזיציה. יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז, צילום: אורן בן חקון

ההתבטאויות החריפות נשמעות חלולות למדי כאשר הן נשמעות ממי שרק לפני רגע העביר הסכם גז שנוי במחלוקת עם לבנון, וטען שהוא לא מביא אותו לאישור הכנסת כי "האופוזיציה חסרת אחריות".

לצד זה שלליכוד אסור למצמץ בשום אופן, כי קריאות הקרב לא יפסיקו אלא רק יגברו, התמיהה הגדולה היא איך קרה שהגענו עד כה, רגע לפני תום תקופת המנדט, ועדיין לא קמה ממשלה הומוגנית ויציבה. הרי מעבר לנראות הציבורית של מו"מ כושל, ארוך ורשלני, הימרחות הזמן היא שמביאה את האופוזיציה הנכנסת להגביר את המתקפות ולהפעיל לחצים שמטלטלים כעת את הקואליציה העתידית.

במקום שייאלץ לשוחח עם המפכ"ל ולדרוש ממנו שלא למנות בכירים במשטרה בלעדיו, כבר יכול היה בן גביר להיות השר לביטחון הפנים לפני שבועיים. וכך גם יתר השרים המיועדים. העובדה שנכון לעכשיו ראש הממשלה הוא לפיד, שמכהן עם שאר שרי ממשלת השינוי, היא בראש ובראשונה כישלון של אלה שעומדים עוד זמן קצר להחליף אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר