"עוד שבת של כדורגל ניצחון, הפסד ואכזבות עוד שבת של כדורגל הגינות הרבה וניצחונות". השיר הקאנוני, שזכה לפופולריות לפני 40 שנה בזכות הרצל קביליו ומכבי יפו ברקע, ולגרסת כיסוי עדכנית בזכות אייל גולן ו"גולסטאר" מאחור, הוא מוזיקת הרקע המפתיעה של הקמת ממשלת הימין המלא־מלא החדשה. מה זה מלא? מלמיליאן. איזה שילוב חינני יש בין שבת, הגינות, ניצחונות וכדורגל. אוקסימורון דידקטי.
יחסי האהבה־שנאה של המגזר הדתי־לאומי עם הכדורגל שוכבים באופסייד על שולחן הניתוחים, ומזמינים מפגש יומי עם פסיכולוג. יש כאן עניין תרבותי עמוק, ולפני שאפרט אתן את תקציר המשחק:
1. סמוטריץ' בסך הכל ביקש במכתב, שהתקשורת נהנתה לנפח, שבזמן שעון חורף המשחקים יתאחרו לשעות הערב.
2. הספורט התחרותי חסום בפני ספורטאים דתיים צעירים, אבל לא זה המיקוד בדרמה השבועית שלנו.
3. קל יותר להתלונן לליגה מאשר לעדכן את האפליקציה של ההלכה היהודית, שלא מתאימה את עצמה למאה ה־21.
טעות טקטית
אורי מלמיליאן התראיין לפני שנים ואמר: "אני לא נוסע בשבת, רק למשחקי חוץ". יש עוד שחקנים כמותו, ומספרם גדל. כשסמוטריץ' פונה להתאחדות ומבקש פשרה בדמות הזזת שעת המשחקים בשבתות חורף, הוא חושב עליהם. ככה פשוט. וכעת לסוגיית העומק: לפני עשור בערך, בקשה כזאת של מנהיג חרד"לי - שמטרתה גם לאפשר לנוער דתי לצפות בכדורגל יחד עם אחיו החילונים אוהדי בית"ר ירושלים/בני יהודה/מכבי חיפה וכיו"ב - היתה נתקלת בשריקות בוז של הצמרת הרבנית. היו אומרים לו שזה מדרון חלקלק שעלול לגרום לנוער להוריד את הכיפה. הרי הציונות הדתית האליטיסטית מושתתת, בין השאר, על הפרדה מאותם צעירים שמכלים את עיתותיהם בשאגות המנוני קבוצות, ובצפייה פסיבית בספורטאים שרודפים אחרי כדור או מגינים על שער.
הרצון לאפשר לדתיים להשתתף במשחקי כדורגל משקף הבנה שאי אפשר למנוע משומרי השבת לקחת חלק בחגיגת הכדורגל הישראלית. פעם דוסים ראו כדורגל בארון. אבל הממסד הספורטיבי שמרן כמו האורתודוקסי
הלך הרוח השולט היה שאם היום ילך הנוער למגרש וישמע את הקללות שרצות שם, מחר יביא את התרבות הזאת לישיבה. יתרה מזאת, הנאה ממשחק כדורגל אינה רק הנאה מספורט, אלא הנאה מסגידה לקבוצה מסוימת, שזו אלילות ממש.
הלך הרוח הזה הוא שמנע ב־2015 את הריצה של אלי אוחנה בבית היהודי של נפתלי בנט - הרי אוחנה לא יותר חילוני מאיילת שקד. הוא אפילו, יש לשער, יותר מסורתי ממנה. אז מדוע הטיל ראש מוסדות "בני דוד - עלי" וטו על הריצה המאוד אלקטורלית ההיא? ניתן רק לשער שהוא לא רצה כוכב שמזוהה עם מגרשי אוהדים לא מתורבתים, ואולי בתת־המודע - גם לא אשכנזים. הייתי מספיק ישירה?
הרצון לאפשר לצעירים דתיים להשתתף במשחקי כדורגל משקף הבנה, אולי עדיין לא מודעת, שאי אפשר למנוע מילדים דתיים לקחת חלק בחגיגת הכדורגל הישראלית. פעם דוסים ראו כדורגל בארון, היום הם יוצאים ממנו.
אבל במקום לכנס את ראשי הישיבות, ולהגיד שהשנה היא 2022 ושצריך לבדוק אם עדיין 30 שעות שבועיות גמרא זה רלוונטי כשניגשים לבגרות של משרד החינוך - מפנים את המבט החוצה ובודקים מה קורה אצל החילונים, ולא אצל הדתיים. לא עורכים חשבון נפש תרבותי כדי לברר למה נהיה להרבה צעירים משעמם בבית הכנסת, אלא פותחים עין על התרבות החילונית, מעבירים עליה ביקורת אבל בעצם מקנאים בה. הסאבטקסט של הדרישה הוא שאפשר לגעת בלו"ז החילוני כי הוא תמיד פחות קדוש.
דעת הקהל זעמה על סמוטריץ' מבלי לקרוא את המכתב. המרוויחים לטווח הארוך הם אלה שלא המליצו אצל הנשיא על שום מועמד, ומשתוקקים בבוא העת לחבור לממשלת הימין על סמך טעויות של יריבים מכהנים
האורתודוקסיה של הספורט
כאמא, אני לא מתרשמת מהערצה כרונית לקבוצות ספורט. אהדה והזדהות זה אחלה, אבל ילד שאוהב כדורגל - שילך לשחק, להצטיין בפעילות עצמה, לפני שהוא אוסף מדבקות עם תמונות, מתמכר כלכלית לנסיעות או נרקב מול המסך. הבת שלי היתה אלופה בטקוואנדו וייצגה את ישראל בתחרויות בכל העולם. לספורטאים שומרי שבת יש תקרת זכוכית, ולפעמים משתמשים בתקרה הזאת נגדם - כמו בתחרות ההיא בהולנד ביום שישי בבוקר, כשהקרב שלה נדחה ונדחה, עד שרבע שעה לפני השבת אמרו לה שהיא עולה על המזרן בעוד 20 דקות. השיבוץ לקרבות לא היה תמים, והיא חתכה למלון וזיכתה את יריבתה בניצחון טכני. מי שעוקב, יודע שדיון ארוך ניטש בסוגיית הספורט הדתי. הנושא עלה על שולחנה של שרת הספורט מירי רגב ב־2017 ונבחן בוועדות מיוחדות.
ב־2018 הגישו ספורטאים צעירים דתיים בג"ץ במחאה על קיפוח זכויותיהם, והמדינה תיקנה תקנה שלא תמיד נאכפת. שר התחבורה סמוטריץ' הסב את תשומת ליבה של השרה רגב גם ב־2019, השרה הזדהתה עם תוכן הדברים, אבל השינוי לא התממש. הממסד הספורטיבי בישראל שמרן ומלא בעצמו כמו הממסד האורתודוקסי, מי ששומע תוכניות ספורט ברדיו יכול להתרשם בעצמו. המכתב של סמוטריץ' משקף את ההתקרבות בין המסורתיים של הכדורגל לבין הציונות הדתית של הישיבות - כולם רוצים לשבת יחד במגרש. חבל שבממסד הספורטיבי לא חושבים שבשביל שלום שווה להוסיף שעתיים לשנ"צ. אבל זה כנראה לא יקרה בכפייה.
מי ניצח?
עם שריקת הסיום, ההד התקשורתי השלילי פוגע בסמוטריץ' שתדמיתו נסדקת. כל מי שלא המליץ השבוע על לפיד בבית הנשיא מצחצח את הגחון בדרך אל נתניהו, ונהנה כשהשותפים הבכירים מפשלים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו