מי צריך נורמליזציה: התנאי של סעודיה - שניכנע לפלשתינים

אחרי התפזרות אבק הכוכבים, התברר שמסעו של ג'ו ביידן לארץ הקודש לא הניב עבורנו דבר, מלבד גילוי הידידות של נשיא ארה"ב, שאסור לזלזל בחשיבותו. קודם לביקור הבטיחו לנו ברית הגנה אזורית והתקדמות דרמטית ב"נורמליזציה" עם סעודיה, בתמורה לוויתור שלנו על מנגנוני ביטחון מההסכם עם מצרים. דבר מאלו לא התממש, פרט להיתר הטיסה מעל סעודיה, שנופח הרבה מעבר לפרופורציה.

מה שכן עלה הוא למעשה הפוך - הכרזות של בכירים סעודים ומנהיגים ערבים נוספים בפסגת ג'דה, שלפיהן לא תהיה "נורמליזציה" בלי שקודם לכן ניכנע לפלשתינים, ניסוג לקווי 67' ונקים מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים. אז חברים, אם זה התנאי ל"נורמליזציה" - ממש לא, תודה.

החזרה למנטרה של "חזון שתי המדינות", שנשמעה בביקור המזרח־תיכוני של נשיא ארה"ב, החזירה את השיח המסוכן הזה גם לבכירים בצד השמאלי של הקואליציה, אפילו ליאיר לפיד. שוב מבטיחים לנו חזון מופלא של "נורמליזציה", בתמורה למסירת חבלי ארץ ומרכיבי ביטחון־מולדת תמורת חומוס בריאד.

בעבר כבר נתנו פיסות מולדת וביטחון כנגד מקסמי שווא של שלום ונורמליזציה. שלא לדבר על מי שניסו לשכנע אותנו לרדת מהגולן ולהושיב את הסורים בכנרת בעבור ניגוב חומוס בדמשק. בשנה האחרונה אפילו שרי מרצ והעבודה עלו לרמת הגולן, התחייבו לאחיזה שלנו שם, ולמעשה היכו על חטא הטיפשות של קודמיהם בעבר. מה היה קורה לו נתנו את הגולן לסורים, מצמרר לחשוב.

אלא שלמצרים, לירדנים ולפלשתינים מסרנו חלקי מולדת ומרכיבי ביטחון דרמטיים, אחרי שהבטיחו לנו את אם הנורמליזציה - שלום. קיבלנו כזה שלום, שספק אם קיים ישראלי שפוי שמעלה על דעתו לבקר בחוצות קהיר או רבת עמון. ואיזו נורמליזציה קיבלנו בתמורה להכנסת אש"ף ללב הארץ? רק טרור והסתה. עד כדי כך, שמדינת ישראל אוסרת לקפוץ לאכול חומוס בבית לחם - חצי שעה מהבית שלי, מרוב שזו סכנת נפשות.

בכלל, מגוחך לנופף לנו היום בגזרי "נורמליזציה", לאחר שורת הלקחים שלמדנו בדור האחרון. היום ברור כיצד מסתיימת כל החלשה עצמית שלנו, כאשר פרדוקסלית דווקא בחזיתות שבהן לא ויתרנו על דבר, הושגה נורמליזציה אמיתית מול מדינות ערביות.

כך, בשנים האחרונות הלכה והתחזקה נורמליזציה מהותית בינינו לבין סעודיה, מבלי שכוננו קשרים דיפלומטיים פורמליים - ללא יומרה לניגוב חומוס הדדי. שלא לדבר על הסכמי אברהם והחיזוק המשמעותי שלהם בשנה האחרונה, שהתחוללו מבלי שוויתרנו על פסיק מול הפלשתינים.

ועוד אבסורד - מערכת היחסים עם מצרים השתפרה בשנים האחרונות, בניגוד למצב ששרר מייד כשנתנו להם את סיני ועקרנו את חבל ימית. זה קרה דווקא כאשר לא נכנענו לפלשתינים, כשהתחזקנו ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית והפכנו לשחקן אזורי רב־חשיבות. ועדיין, ההתקרבות היא בין המשטרים, ואילו הרחוב המצרי נותר מסוכן ועוין.

לנגב חומוס בג'דה

והנה, במסגרת מערכת היחסים שלנו עם סעודיה אי אפשר לנגב חומוס בג'דה, למי שדווקא משתוקק לבלות בדיקטטורה קלריקלית שכזו, אבל הדברים החשובים־באמת מתקיימים. בייחוד מתקיים שיתוף פעולה ביטחוני מול האויבים המשותפים, כמובן איראן. עד כדי כך, שדומה שהאמריקנים נזקקו לסיוע שלנו בדחיפת הפסגה בסעודיה, בגלל היחסים הטובים שיש לישראל במפרץ.

ואגב אינטרסים משותפים, החיבור עם סעודיה והמפרציות יונק במידה רבה מהעמדה האמריקנית עד לאחרונה; מתודלק מהעובדה שוושינגטון הורידה פרופיל במזרח התיכון, וכמובן בשל החיזור הגורלי שלה אחרי איראן, מה ששולח את הסעודים ומדינות ערביות נוספות לזרועותינו - הבריון הכי חזק בשכונה.

פרדוקסלית, מערכת היחסים הטובה בין המדינות מתקיימת כאשר אין למשטר צורך להצטדק מול רוב הציבור שלו, כאשר אין נורמליזציה פורמלית. זה למשל עיקר הבעיה מול המשטר הירדני, שמוביל מדיניות עוינת וכפוית טובה כלפינו, בהתגוננות מפני מרבית הציבור בממלכה.

נא לא להתבלבל, גם לו היינו יכולים לקבל שלום ונורמליזציה תמורת ערש האומה ולב הביטחון הלאומי שלנו, צריך היה לדחות אותם בשתי ידיים. אבל המציאות מלמדת שתמיד נזכה לחיזוקים ולחיזורים, אם תרצו "נורמליזציה", רק כאשר נהיה חזקים יותר. אם לא נסכים להחליש את עצמנו, ובוודאי לא להתאבד במסגרת מה שמכונה חזון שתי המדינות.

מי באמת פורע את החוק

אין רשע וחוצפה גדולים יותר מאשר לכנות את המחאה התמימה של ארגון "נחלה", שמתקומם נגד חנק ההתיישבות ביו"ש - פריעת חוק. השר עמר בר־לב, המופקד על אכיפת החוק, יצא מגדרו כדי לחרף ולגדף את הצעירים שהקימו אוהלים על כמה גבעות ריקות ביו"ש, וטען שהמחאה פוגעת ב"משימות הביטחון השוטף".

דברים ברוח דומה נאמרו גם על ידי שר הביטחון בני גנץ - ידיד הרשות הפלשתינית. האמת היא שהפרת החוק המהותית מתבצעת זה שנים על ידי קברניטי המדינה, ובמסגרתה נשללות זכויות יסוד מישראלים הגרים ביהודה ושומרון, שהפכו לאזרחים סוג ב'.

אין לבר־לב ולגנץ מילים קשות נגד מי שמשבית נמלים כדי לסחוט כסף ממשלמי המסים, או סותם צמתים ומשתק את המשק באופן בלתי חוקי בעליל. הארסנל המורעל שלהם שמור רק נגד מי שמנסה להקל את האפליה שגזרו ממשלות ישראל בדור האחרון, כולל אלו של נתניהו, דווקא על יהודי יו"ש.

ההקפאה נמשכת במקביל להפרת חוק פלשתינית שיטתית ומכוונת, שמשתלטת על אזורי השלטון הישראלי ביו"ש כדי לחנוק את היישובים היהודיים ואת דרכי הגישה אליהם. לא זו בלבד שבר־לב וגנץ לא אומרים דבר, הם גם לא מפעילים את הסמכויות שהם חייבים להפעיל כדי למנוע את הפרת החוק. להפך, בני גנץ עושה הכל כדי לחזק את מי שמוביל את התפיסה הבלתי חוקית של שטחי מדינה, לצד בנייה עבריינית ומתריסה - הרשות הפלשתינית.

חשוב להבין שיישובי יהודה ושומרון סובלים זה שנים, גם תחת "מנהיג הימין" בנימין נתניהו, ממחסומים בלתי עבירים בהתפתחותם. הם מנועים מלבנות אפילו בתחומים המוניציפליים של המועצות ללא מערכת של אישורים פוליטיים, שקודקודה - שר הביטחון וראש הממשלה.

רכישת קרקע גם דורשת "היתר עסקה", שניתן משיקולים פוליטיים על ידי שר הביטחון ומשמש כלי למניעת התפתחות ההתיישבות. והשרים, ברובם, מונעים את פיתוח היישובים בכוונה.

רעיון פריסת המאחזים והדילוג מגבעה לגבעה עם הגעת הצבא והמשטרה הוא רעיון ותיק שהופעל לא פעם, זה 50 שנה. מדובר בהפגנה סופר־לגיטימית, שמוחה על כללי משחק מפלים ומעוולים, כנגד שלילת זכויות יסוד של אזרחים ממניעים פוליטיים.

מי שמובילה את המחאה הנוכחית היא דניאלה וייס הוותיקה, ששימרה את מרץ הנעורים שלה. לא ברור כמה אוויר יהיה לצעירים שפשטו השבוע על הגבעות, אבל צריך לשאת אותם על כפיים, בוודאי לא לגנות אותם.