אתה רוצה לבנות צפון?

מה הסיפור של ל"ג בעומר? אם חושבים על זה, הקטע של החג הוא דיון עומק במשמעות האמת. האם היא קיימת ואיך מתמודדים איתה.

ההילולה במירון הפכה להיות נושא פוליטי, לפני כן פלילי, קדם לכן - קבלי וחברתי. אבל רבי שמעון בר יוחאי ואלעזר בנו, הקבורים במירון, משקפים לקח רחב וכמובן רלוונטי.

רבי שמעון ואלעזר

כשלא היתה משילות יהודית וגם לא ריבונות, להבדיל ממה שיש לנו היום, הרומאים רדפו את היהודים. קחו פרופורציה ודמיינו מצב שבו האויב לא רק רודף אחרינו כדי להרוג אותנו בתוך ארץ ישראל, אלא גם הממשלה והכנסת ובתי המשפט נגדנו.

רבי שמעון בר יוחאי, שהיה מנהיג רוחני משמעותי, התחבא מהגזירות של הרומאים יחד עם אלעזר, הבן שלו. הם נכנסו למערה בזמן שהארץ בערה. 12 שנה התחבאו שם בלי חימום, בלי וויי־פיי, בלי שירותים, בלי מישהו שמדי פעם יגלה להם פיסת מידע מהנעשה בחוץ. ניתוק מוחלט. רבי שמעון למד תורה, ויחד עם בנו פנטז על עולם אוטופי שמחכה בחוץ - אופטימיות קוסמית שעזרה להם לשרוד, כי איך אפשר להחזיק מעמד בתנאים כאלה כשכל התזונה שלך מתבססת על אכילת חרובים ושתיית מים ממעיין שגילית בתוך אותה מערה?

ואז, מספרת הגמרא, הם יצאו מהמערה, ראו אנשים שחורשים וזורעים את השדה, ונדהמו. רבי שמעון הזדעזע מכך שהחיטה צומחת שוב ואמר שהאנשים "מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה". שזה בתרגום חופשי לימינו, עסקים כרגיל, או שמא - לשבת מול הטלוויזיה במקום להיערך למתקפה הבאה. ב־2024 קראנו לזה: דיבורים של 6 באוקטובר.

פגוע ומזועזע מההכחשה הציבורית, הסתובב הרבי בשכונה, וכל מקום שהתנהל כאילו לא היו רדיפות של רומאים רק לפני 12 שנה - היה נשרף ממבטו. העיניים הביקורתיות והעצובות הפעילו כוח מאגי על השגרה, שנבנתה בלי שנעשה תיקון משמעותי לחורבן ההוא. לשריפה ולטבח שעשו הרומאים.

באופן מפתיע, במקום שאלוהים יצטרף לרבי שמעון - יצא קול מהשמיים ואמר: "להחריב את עולמי יצאתם? חזרו למערתכם".

ורבי שמעון ואלעזר קיבלו עוד שנה בפנים.

הגמרא שאלה אם זה מכיוון שהאב ובנו היו רעים, ועונה שממש־ממש לא.

מזכיר לכם משהו? ברור, את "פרוזן". אנה ואלזה, מפורש.

אנה ואלזה

הנסיכה אלזה נולדה עם כוח־על. אירוע משפחתי קשה גרם לה להתחבא בארמון ולהיות מבודדת מבני אדם, רחוקה אפילו מאחותה היחידה. היא לא רכשה מיומנויות חברתיות וכישורי חיים, לא ידעה מאום על האופן שבו מתנהלת החברה האנושית, רק שהיא - בניגוד לרבי שמעון - היתה מודעת לחוסר הבשלות הציבורית להתמודד עם כוח־על כמו שלה. כאשר היא מגיעה לפרקה ונאלצת להיות מוכתרת למלכה, היא מיישרת קו עם הדרישה הציבורית אבל עושה הכל כדי להסתיר את כוח־העל. בלית ברירה הוא מתגלה, ובעל כורחה היא מקפיאה כל מה שהיא נוגעת בו ובפועל מחריבה את הממלכה. אנשים שונאים אותה על זה וממציאים עליה שקרים כאילו היא באה להחריב את העולם בכוונה. יש רק אחת שמתעקשת שאלזה היא מהטובים - אחותה אנה.

אחרי שנה במערה, רבי שמעון והילד יוצאים, והפעם אלעזר - שכנראה ירש את הרגישות הגנטית לאמת מוחלטת - שורף כל מה שעולה בפריים שלו. אבא שמעון מרפא מייד את מה שנשרף, וזה התיקון.

כשאלזה יוצאת לגלות אל הר הצפון כדי להציל את הממלכה מעצמה, אנה יוצאת בעקבותיה. למרות שאלזה אמרה לה את האמת ופגעה בה, אנה לא מוותרת עליה - כי משפחה מעל לכל, וגם כי כוח־העל של אלזה בכל זאת הכרחי להצלת הממלכה.

המסע שעוברות האחיות מגלה שאהבת אמת תציל מחורבן וממוות, וכמו במסע שעוברים האב ובנו - מדובר באהבת אמת משפחתית, חברתית, וביכולת להתאים את כוח־העל לבשלות הציבורית לעכל אותו.

הביטחון המוחלט

הילולת ל"ג בעומר לא תתקיים השנה בהר הצפון.

לא בגלל סידורי אבטחה, לא גדרי צניעות, לא פוליטיקה, ואפילו לא בגלל פלילים. היא לא תתקיים כי הקבינט המדיני־ביטחוני הבהיר שמדינת ישראל, בחודש החגים הלאומיים שלה, בשנת ה־79 לעצמאותה, לא יכולה להגן על אזרחים שמתפללים בקבר התנא רבי שמעון, אחד הציונים שנחשבים לקונצנזוס בחברה הישראלית. גם הרצון לנצח הוא קונצנזוס, ולפי הסקרים שפורסמו השבוע - גם הידיעה שלא התרחש ניצחון באף חזית שלנו מול האויב.

"האם הצלחנו להרחיק את האיומים ממדינת ישראל?" שאל אריה גולן ברשת ב' את השר האמון על שיקום הצפון, והשר ענה: "חד־משמעית כן", והוסיף כי "במדינת ישראל לא יבכו כל כך אם המלחמה עם איראן תתחדש, כי יש לנו מה לעשות... חידוש מלחמה הוא אופציה לא כל כך רעה".

רבי שמעון, אלזה, אלעזר, אנה - כולם הפסיקו לפחד מכוחות־העל שלהם, והשתמשו באחריות המנהיגותית בחוכמה כדי להציל את הממלכה. גם המנהיגים שלנו צריכים להתעורר על הממלכה שלהם ולהציל את הצפון.