שנתיים לתוך המלחמה, ולוחמי מערך זיהוי החללים חושפים בוועדת העבודה והרווחה תמונה קשה של הזנחה. כפי שנחשף בתחקיר "ישראל השבוע", מאות משרתים, בהם בני ישיבות הסדר וחיילי מילואים שעמדו בחזית הזוועה במחנה שורה, נותרו ללא מענה נפשי הולם בגלל בירוקרטיה צבאית וקריטריונים נוקשים. יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר, הבהירה לצה"ל: האחריות היא עליכם, לא על קופות החולים.
"היינו שם בתוך הדממה והריח שהנפש לא שוכחת. נכנסנו לשורה עם נפש אחת ויצאנו עם אחרת, סדוקה וכואבת". המילים המצמררות האלו של שרגא דהן, רב צבאי לשעבר ששירת במחנה שורה, סיכמו את הדיון הטעון שהתקיים היום (ראשון) בוועדת העבודה והרווחה.
הדיון הציף פערים מטרידים בטיפול במי שעסקו במלאכה הקשה מכל, כאשר במוקד עמדה קבוצה של כ-200 חיילי ישיבות הסדר שהוקפצו למשימות הזיהוי בראשית המלחמה. מתברר כי בשל קריטריון טכני של 45 ימי שירות, חיילים אלו אינם זכאים לסדנאות החוסן המעמיקות, ובצה"ל טוענים כי בזמן שהם חוזרים לישיבה האחריות הטיפולית עוברת לקופות החולים.
העדויות מהשטח הבהירו כי הטראומה לא הבחינה בין דרגות או תפקידים. נועם רון, שירתה במילואים במדור תקשוב בשורה, סיפרה בדמעות כיצד נאלצה לתקן מחשבים בתוך חדרי הטיפול במרחק אפס מהגופות, שבעה ימים בשבוע, מבלי שראתה קב"ן במשך חודשים ארוכים.
לדבריה, גם כשהתקיימה סדנת חוסן אחת היא הייתה קצרה מדי והשאירה את הכל פתוח. גם נציגי המערך הצפוני של זיהוי החללים הצטרפו למחאה וציינו כי המעטפת הטיפולית חייבת לכלול לא רק את מי שנגע בחללים, אלא את כל צוותי המעטפת, הנהגים ואנשי הלוגיסטיקה שחוו את המראות והריחות הקשים.
חברי הוועדה ונציגי הארגונים הביעו זעם על העיכוב ביישום תוכנית השיקום הייעודית למערך הזיהוי, עליה דובר כבר לפני למעלה משנה. יהודה איש שלום מארגון נכי צה"ל תקף את ה"פינג-פונג" הבירוקרטי וטען כי תוכניות קיימות כמו "תכנית עמית" אינן נותנות מענה הולם לסוג כזה של פוסט טראומה.
בתגובה לטענות נציגי צה"ל, דרשה ח"כ וולדיגר לכלול באופן מיידי את חיילי ההסדר בזכאויות הטיפוליות ולבטל את ההסתמכות על קופות החולים. היא סיכמה כי המדינה מחזיקה בחובה מוסרית כלפי אלו שעשו את העבודה הקשה ביותר שניתן לדמיין, והזהירה כי התעלמות מהבעיה כעת תפגוש את החברה הישראלית בעתיד בעוצמה גבוהה הרבה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו