"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מסרו את נפשם כדי לטפל בגופות": הכנסת תדון בשיקום חיילי מחנה שורה

ועדת העבודה והרווחה תדון בחוסר המעטפת השיקומית לתלמידי ישיבות, שטיפלו בחללי 7 באוקטובר • יו"ר הוועדה מיכל וולדיגר: "אף חייל לא ייפול בין הכיסאות, בטח לא כשמדובר בדיני נפשות"

,עודכן
0השמעה
מכולות בשורה. צילום: יהונתן שאול

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תדון ביום חמישי הקרוב בתחקיר "ישראל השבוע" על חוסר במעטפת שיקומית לתלמידי ישיבות ההסדר, שטיפלו במחנה שורה בחללי טבח 7 באוקטובר.

טיהור מחנה רעים ב-7 באוקטובר

בדיון ישתתף תא"ל (מיל') איל הנס, ראש היחידה לחיילים משוחררים ולחיילי מילואים במשרד הביטחון.

בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון תואר כיצד התלמידים הגיעו למחנה שורה בהתרעה קצרה וללא הכשרה מוקדמת, עבדו במשמרות ארוכות ונחשפו ישירות לזירות הקשות של הטבח. רבים מהם לא עסקו רק בלוגיסטיקה אלא טיפלו בפועל בגופות ובזיהוי שלהן בימים הראשונים שלאחר המתקפה. בשובם לשגרה חלקם תיארו קשיי שינה, חרדות, פלאשבקים והסתגרות. אחרים פנו מיוזמתם לטיפול נפשי פרטי לאחר שלא היתה כתובת ברורה למימון או להכרה בהם, ולעיתים חלף זמן רב עד שפנו לקבל סיוע.

בשל מעמדם המיוחד - תלמידי ישיבות הסדר שאינם בשירות פעיל - לא נקבעה אחריות חד־משמעית לטיפול בהם. כתוצאה מכך חלק מהנפגעים לא קיבלו ליווי מסודר או הכרה מלאה כנפגעי מערכת הביטחון.

טראומה קשה

ח"כ מיכל וולדיגר ממפלגת הציונות הדתית, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אמרה כי אנשי המערך לטיפול בחללים "ביצעו ומבצעים תפקיד ייחודי, מורכב וטעון רגשית, הכולל חשיפה ישירה ומתמשכת למוות, טיפול בגופות, זיהוי חללים וליווי משפחות שכולות".

תלמידי ישיבות הסדר במחנה שורה בימים שאחרי 7 באוקטובר. התמונה מתפרסמת באישור המצולמים, אשר אינם המרואיינים בכתבה,צילום: ללא

לדבריה, "חשיפה שכזו, בוודאי בהיקף שידענו בשמחת תורה התשפ"ד ולאחריו, מגבירה את הסיכון לפגיעה בבריאות הנפש, לטראומה קשה ולפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

"בדיונים שקיימתי בוועדה, בישיבות עם החיילים עצמם, עם בני משפחותיהם וכמובן עם אנשי המקצוע והרבנות, הושקעה עבודה רבה ואף נבנו תוכניות חוסן יחידתיות, אך ברור שאין בהן די''.

עוד תיארה וולדיגר: ''מצאנו כשלים רבים וכמו אלו המתוארים בכתבה - נפילה בין הכיסאות - והצורך ברצף טיפולי גם לאחר שהם השתחררו, בין שחזרו לישיבה ובין שלביתם. הספרות והניסיון הקליני מלמדים כי ללא מערך עומק ייעודי, סדור ומתמשך לבריאות הנפש, קיים סיכון להופעת תסמינים כרוניים ולפגיעה מצטברת בתפקוד האישי והלאומי.

"אם לא ניתן לכל אחד מהם את המעטפת והטיפול שלהם הוא זקוק, לרבות באמצעות ליווי פסיכולוגי פרטני, קבוצות עיבוד סדירות ושיקום מתאים, אנו עלולים למצוא רבים מהם הופכים מול עינינו לנכי צה"ל, וחלילה אף לגרוע מכך. בדיון נבטיח כי אף חייל לא ייפול בין הכיסאות, בטח לא כשמדובר בדיני נפשות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר