"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בעקבות תחקיר "ישראל השבוע"

"כל מי שהיה במחנה שורה אפילו ליום צריך טיפול - ולא קיבל אותו"

דיון חירום בכנסת אחרי חשיפת הליקויים בליווי הנפשי לחיילי ההסדר במחנה שורה • תלמידי ישיבות הסדר הגיעו בהתרעה קצרה ללא הכשרה, עבדו במשמרות ארוכות ונחשפו לזירות הקשות של הטבח - ובשובם לשגרה לא קיבלו ליווי מסודר • נטע כ"ץ, סגן מפקד המתחם לזיהוי חללים, על קריטריון הטיפול שהוצע: "אני לא יודע מה הרלוונטיות - היו אנשים שהגיעו ליומיים והלכו"

,עודכן
0השמעה
מחנה שורה. צילום: יהונתן שאול

אחרי תחקיר "ישראל השבוע" עלהליקויים בליווי הנפשי לחיילי ההסדר ששירתו במחנה שורה מאז 7 באוקטובר, כינסה הבוקר (ראשון) יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, את הוועדה בראשותהלדיון בנושא חיילי ההסדר וחיילי המילואיםבמערך לטיפול בחללים.

בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון תואר כיצד התלמידים הגיעו למחנה שורה בהתרעה קצרה וללא הכשרה מוקדמת, עבדו במשמרות ארוכות ונחשפו ישירות לזירות הקשות של הטבח. רבים מהם לא עסקו רק בלוגיסטיקה אלא טיפלו בפועל בגופות ובזיהוי שלהן בימים הראשונים שלאחר המתקפה.

בשובם לשגרה חלקם תיארו קשיי שינה, חרדות, פלאשבקים והסתגרות. אחרים פנו מיוזמתם לטיפול נפשי פרטי לאחר שלא היתה כתובת ברורה למימון או להכרה בהם, ולעיתים חלף זמן רב עד שפנו לקבל סיוע.

בשל מעמדם המיוחד - תלמידי ישיבות הסדר שאינם בשירות פעיל - לא נקבעה אחריות חד־משמעית לטיפול בהם. כתוצאה מכך חלק מהנפגעים לא קיבלו ליווי מסודר או הכרה מלאה כנפגעי מערכת הביטחון.

נטע כ"ץ, שהיה סגן מפקד המתחם לזיהוי החללים מתחילת המלחמה ובמש חודשים ארוכים, קרא בדיון: "כל מי שהיה במתחם הזה - גם לרגע, גם ליום, נגע בגופה, לא נגע בגופה - לדעתי צריך לקבל טיפול.

הוא התייחס להצעה לפיה הקריטריון לטיפול הוא מי שפעל בתפקיד הזיהוי מעל ל-45, וקבע כי הוא לא מבוסס על המציאות בשטח: "אני לא יודע מה הרלוונטיות של ה-45 ימים, כי כשהגעתי לשמה, בחודשיים הראשונים, היו אנשים שהגיעו ליומיים והלכו, עברו בין מתחמים, הלכו למפקדה וחזרו מהמפקדה. 45 ימים? אין הרבה אנשים שהיו 45 ימים באותו מתחם, באותו טיפול, באותו סיטואציה. אני לא יודע מאיפה הגיע המספר הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר