"כל מי שהיה במחנה שורה אפילו ליום צריך טיפול - ולא קיבל אותו"

אחרי תחקיר "ישראל השבוע" על הליקויים בליווי הנפשי לחיילי ההסדר ששירתו במחנה שורה מאז 7 באוקטובר, כינסה הבוקר (ראשון) יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ מיכל וולדיגר, את הוועדה בראשותה לדיון בנושא חיילי ההסדר וחיילי המילואים במערך לטיפול בחללים.

בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון תואר כיצד התלמידים הגיעו למחנה שורה בהתרעה קצרה וללא הכשרה מוקדמת, עבדו במשמרות ארוכות ונחשפו ישירות לזירות הקשות של הטבח. רבים מהם לא עסקו רק בלוגיסטיקה אלא טיפלו בפועל בגופות ובזיהוי שלהן בימים הראשונים שלאחר המתקפה.

בשובם לשגרה חלקם תיארו קשיי שינה, חרדות, פלאשבקים והסתגרות. אחרים פנו מיוזמתם לטיפול נפשי פרטי לאחר שלא היתה כתובת ברורה למימון או להכרה בהם, ולעיתים חלף זמן רב עד שפנו לקבל סיוע.

בשל מעמדם המיוחד - תלמידי ישיבות הסדר שאינם בשירות פעיל - לא נקבעה אחריות חד־משמעית לטיפול בהם. כתוצאה מכך חלק מהנפגעים לא קיבלו ליווי מסודר או הכרה מלאה כנפגעי מערכת הביטחון.

נטע כ"ץ, שהיה סגן מפקד המתחם לזיהוי החללים מתחילת המלחמה ובמש חודשים ארוכים, קרא בדיון: "כל מי שהיה במתחם הזה - גם לרגע, גם ליום, נגע בגופה, לא נגע בגופה - לדעתי צריך לקבל טיפול.

הוא התייחס להצעה לפיה הקריטריון לטיפול הוא מי שפעל בתפקיד הזיהוי מעל ל-45, וקבע כי הוא לא מבוסס על המציאות בשטח: "אני לא יודע מה הרלוונטיות של ה-45 ימים, כי כשהגעתי לשמה, בחודשיים הראשונים, היו אנשים שהגיעו ליומיים והלכו, עברו בין מתחמים, הלכו למפקדה וחזרו מהמפקדה. 45 ימים? אין הרבה אנשים שהיו 45 ימים באותו מתחם, באותו טיפול, באותו סיטואציה. אני לא יודע מאיפה הגיע המספר הזה".