מחזקים את הצפון: הצטרפו למשדר המיוחד של "היום" מהגליל העליון

יותר משנה חלפה מאז שהושגה הפסקת האש עם חיזבאללה בצפון. בירושלים מדברים על "שיקום הצפון". שנה חלפה עד שהשכילו שם להיווכח בשקיעתה של קריית שמונה. מה שברור לתושבי הצפון נסתר מעיניהם של מקבלי ההחלטות. הצטרפו למשדר מיוחד של מערכת "היום" בצפון.

כמה מתושבי הצפון שוקלים לשנות את ההצבעה בבחירות? | סקר מיוחד

שרים, חברי כנסת, פתאום כולם עולים לרגל. שנת בחירות, ונזכרו שיש אצבע לגליל. אבל מאחורי הסיסמאות מסתתר פער עמוק בין מה שהם תופסים כשיקום לבין מה שתושבי הצפון מבינים כחיים.

"כל יום חושבים מחדש"

ניצן כהן, כתב כלכלה "היום", אמר בפתיחת פאנל העסקים הקטנים: "ככתב כלכלי, עסקים כלכלים הם חצי מהתוצר העסקי בישראל. חצי מהכוח עבודה בישראל עובד בעסקים קטנים. גם אגף תקציבים באוצר וגם בנק ישראל עוסקים בזה".

ניר אלי, בעלי הפאב "אנשו בר" בקרית שמונה: "המצב כרגע, בין לבין. לפעמים יש עבודה ולפעמים אין. לפעמים יש אנשים ולפעמים אין. אין ודאות. כל יום קמים, חושבים מחדש. לפני המלחמה כל ערב המקום היה מלא. ימי חמישי, בין 60 ל-100 איש היו מחכים בחוץ להיכנס למקום. היום זה 4-3 שולחנות בערב".

יונתן דיוויס, בעל סופר ממטולה: "אנחנו מקום קטן באופן עקרוני. הקהילה השתנתה מאוד. אבל זה הולך ומשתפר. חברים שלנו, אנחנו שומעים משפחות שחוזרות. אנחנו מתכננים לפתוח את בית הספר במטולה. כרגע בית הספר סגור. התוכנית, בגדול, של החינוך, זה להפוך אותה לכל כך מוצלחת שיעמדו בתור לבוא אלינו".

עפרי אליהו רימוני, ממובילי תנועת "הביתה-חוזרים לגליל" אמרה: "אני נולדתי וגדלתי ביסוד המעלה, אני בת למשפחה חקלאית דור שני. חזרתי בגלל ציונות. ציונות היא לא מילה גסה. אנחנו פה בגלל אידיאולוגיה. בסוף, עם כל הקשיים, והיו קשיים גם לפני המלחמה, בסוף עם כל המשבר שעברנו, אם לא נדע לנצל אותו ולהפוך אותו להזדמנות - פספסנו. לגבי הכלכלה, צריך איזון בין המאקרו למיקרו.

"אני לא כלכלנית. הדי.אן.איי של המקום הזה תמיד יהיה. תראה את ניר. הוא לא סגר את הבר שלו. כל זיכרונות הילדות שלי פה. דיוויס מאוד ותיקים במטולה. עם כל הכיף שהיה לי לנסוע בביזנס, באתי לכאן. הצפון לא צריך שירחמו עליו - הוא צריך שיאמינו בו. אנשים לא מודעים. זה התפקיד שלי, לשנות תפיסה על הגליל. הגליל נתפס כלא חלק מההצלחה של מדינת ישראל. או מדינות, או נופש, או שלג בחרמון. אבל לא. זה מקום שעושים בו עסקים. זה מה שאנחנו מנסים לפתח כל הזמן. בסוף אנחנו חוזרים לגליל, מבקשים לשפר את הצעת הערך".

"רוצים הצמחה, לא שיקום"

בפאנל "בין הבטחות לביצוע" אמר משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות: "ממשלת ישראל הכריזה על תנופה בצפון. לקו העימות היה אמור להיות מוקצה 12 מיליארד שקל. ממשלת ישראל הייתה אמורה לעגן את כלל התקציבים ולהקצות אותם לתושבי קו העימות. 

"לא התקציבים שניתנו לשיקום היישובים ולא המענקים לתושבים לא היו אמורים להילקח. יותר חשוב - אנחנו לא רוצים שיקום, אנחנו רוצים הצמחה. המקום הזה די שומם. המטרה שלנו - שהמקום הזה יהיה פורח, צומח ושוקק חיים. עם הרבה נפשות צעירות ותנועה. זה לא קורה".

אורי קלנר, ראש מועצה אזורית גולן: "אם אנחנו לא הופכים שולחנות, לא קורה כלום. יש סיטואציה שבה הממשלה מחנכת את ראשי הרשויות, שמי שלא בוכה - לא מקבל. למה זה צריך להיות? אנחנו יודעים להנהיג את האזרחים שלנו. אבל הממשלה צריכה לעשות את שלהם. אנחנו לא פה בשביל עצמנו. אנחנו פה בשביל המדינה. הממשלה צריכה ליזום ולהגיד שבסדרי העדיפויות שלה: כל 12 המיליארד צריכים להיות על הצפון. הוגשה תוכנית עם 30 מיליארד שקל - שקוצצו".

דולאן אבו סאלח, ראש מועצת מג'דל שמס: "הממשלה, גם באופי התקצוב וההחלטות, אנחנו מכירים שהיא לא מחוברת לשטח. כשמנסים להפוך את ההחלטות להרשאות תקציביות, אין בירוקרטיה לא פשוטה. לפעמים רואים את הסעיפים התקציביים בתוך ההחלטה ועד שזה הופך להרשאה שאפשר להתקדם איתה בשטח, זה לוקח הרבה זמן. זה אומר שמשרדי הממשלה לא מחוברים לצורך שזועק מהשטח".

"לא מחליפים את המדינה"

כפיר רמז, מנהל אגף הסניפים בבנק הפועלים, דיבר בפאנל "מניעים את הצפון קדימה", על הסיוע של הגופים הפיננסיים לשיקום הצפון: "קודם כל, הבנק הוא גוף פיננסי. יחד עם זאת, יש הבנה ברורה, בכל הבנקים, שיש אחריות מאוד גדולה על ההמשכיות העסקית במשק. הבנק היה הראשון להתעשת. הכרזנו על קרן תקומה של 12 מיליון. הקרן הזו בשנתיים האחרונות השקיעה הרבה מאוד משאבים בקהילה, בחינוך, גם בעוטף וגם בצפון. 25 מרכזי למידה בחינוך הרך, ילדים שחוו טראומה וכו'. הבנק גייס מאות מאורים בקריית שמונה.

"הבנק נותן להם מגורים ואומר: תגיעו לכאן, אנחנו צריכים סיוע. גם חינוך, גם הוראה. אבל לא רק. עובדים סוציאלים, פסיכולוגים וכו'. הבנק מבין שיש לו אחריות מאוד גדולה. מעבר להיבטים של תרומות לקהילה, אפילו. בסוף, יש אחריות מאוד גדולה לעזור לאנשים להתקיים. אנחנו לא מחליפים את המדינה ולא רוצים לעשות את זה. המדינה צריכה לתת מענקים ולעודד את העסקים. הבנק יודע, בקצה, לייצר פתרונות וגישורים. דרך אגב, גם לציבור הפרטי".