"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"106 שנה אחרי טרומפלדור - עוד לא אחזנו כראוי בצפון"
פאנל מיוחד עם ד"ר עליזה בלוך וצבי האוזר ניסה לנווט כיוון אסטרטגי לצפון כעוגן ציוני מרכזי

"106 שנה אחרי טרומפלדור - עוד לא אחזנו כראוי בצפון"

פאנל מיוחד עם ד"ר עליזה בלוך וצבי האוזר ניסה לנווט כיוון אסטרטגי לצפון כעוגן ציוני מרכזי

,עודכן
0השמעה
[object Object]

"אם הצפון לא יהיה חזק, אנחנו נהיה בבעיה":פאנל מיוחד בנושא "העיניים על הצפון - מבט אסטרטגי לשיקום ומבט משותף" עם עליזה בלוך, ראש עירייתבית שמשלשעבר, וכיום נשיאת יאס"א - המרכז הישראלי למצוינות בחינוך וצבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון ומזכיר הממשלה לשעבר.

ד"ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר, וכיום נשיאת יאס"א - המרכז הישראלי למצוינות בחינוך אמרה: "אני חושבת שהבחירה לכתוב על אנשי החינוך, לכתוב חינוך - כי שם אנחנו יוצרים את התשתית. כולנו חווים את אותם הדברים. כל אחד בחר איך להתייחס למלחמה.

"ראינו אנשים שאף אחד לא הכין אותם לדבר הזה. אנשים נערכים לזה שבבת אחת מקימים בית ספר בלובי של מלון או במקלט. זה דורש תעצומות נפש. בכל מקום בו אנשים מרגישים שזה על הכתפיים שלהם - שם קרה שינוי. צפון חזק זו מדינת ישראל חזקה. אנחנו לא מתנדבים לצפון. אנחנו עוזרים למדינה. אם הצפון לא יהיה חזק, אנחנו נהיה בבעיה".

"פרספקטיבה היסטורית"

צבי האוזר, לשעבר יו״ר ועדת החוץ והביטחון ומזכיר הממשלה, אמר: "קודם כל, אני שמח שבין שלל הדברים, דיברנו על תל-חי והגידול הטבעי של המקום. כדי להבין את המציאות, צריך פרספקטיבה היסטורית. אני רוצה להתעכב על המספרים. ב-1920 בקרב תל-חי, הקונסטולציה הייתה שגבולות הארץ, לאחר מלחמת העולם הראשונה, עוד לא נקבעו. הבריטים מחליטים שהאזור הזה, אצבע הגליל, לא מעניין אותם. הם אמורים לתת את זה לצרפתים, הצרפתים לא נכנסים וזה הופך לשטח הפקר. התנועה הציונית חלוקה.

ועידת "היום" בגליל העליון: צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון ומזכיר הממשלה לשעבר,

"טרומפלדור הוא סמל תל חי. נאחזים בקרקע ארבעה יישובים. יש 300 איש שאוחזים בקרקע כתפיסה ציונית. תפיסה שאומרת: אנחנו כאן. היישוב היהודי - 60 אלף איש. 300 איש מול 60 אלף - זה חצי אחוז. 106 שנים אחרי, 2026, מדינת ישראל כ-10 מיליון. נשאל: כמה אנשים אוחזים באצבע הגליל?בערך 50 אלף.

"כשאני עושה את החישוב המדהים, זה אותו יחס שהיה ב-1920. כלומר, מדינת ישראל לא נאחזת במקום. לא מממשת את החזון, את ההצהרה הציונית. אנחנו לא אוחזים. זה שטח ריק. והיסטורית, שטח ריק מייצר תביעה של גורמים אחרים להזיז אותנו מכאן. זה מה שקרה עם חיזבאללה. עדות חיה שהם הצליחו לרוקן את חבל הארץ הזה".

"ישראל פינתה חבל ארץ"

"מאז טרומפלדור, אמרו שאיפה שתעבור המחרשה, שם יעבור הגבול", אמרה עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר. "לראשונה, ישראל אומרת. לא פינו נשים וילדים, לא ליומיים. ישראל פינתה חבל ארץ. היא אמרה: הבית שלך זמני, זה לא כזה נורא לפנות יישוב וזה לא נורא שהחיים שלך נעצרו כשבמרכז החיים ממשיכים. אבל יש אמירה מאוד משמעותית לגבי התפיסה הציונית, תפיסת הקרקע ומה זה בית.

"הסימבוליקה הייתה ביטול תל-חי", הוסיף האוזר. "ישראל הישירה מבט לאויב בצפון ואמרה: אנחנו מורידים את הדגל ברחבת האריה השואג. אבל הסימבוליקה האמיתית היא חוסר הבנת העומק של עוצמתם של סמלים, של עוצמת האמירות כלפי פנים, כלפי חוץ. הדובדבן הוא שאפילו תל-חי לא זכרנו.

איך נוכל להיכנס לתהליך ארוך של העצמה?

"צריך קודם כל להחליט את זה", השיבה בלוך. "זאת החלטה אסטרטגית. לא יכול להיות שהחלטת ממשלה היא תוצר של שריפת צמיגים של תושבים. תושבים לא צריכים לשרוף צמיגים. הם צריכים להרגיש שזה אינטרס של כולנו. זה לא עניין של הזרמת כסף. צריכה להיות החלטה אסטרטגית איך רואים את צפון הארץ. הוא לא צריך להיות תל אביב או ירושלים. הוא צריך להיות צפון הארץ.

"איך אנחנו רואים את צפון הארץ?". עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר,צילום: עמי שומן

"צריך לגרום לתושבים לבוא לפה מתוך בחירה. המקום צריך להיות מאוד אטרקטיבי. מע"מ אפס, חיזוק לאזרחים, בריאות ברמה הכי גבוהה, חינוך ברמה הכי גבוהה. לא בתור פלסטר, אלא תפיסה רחבה. איפה הגליל יהיה ב-2030? אי אפשר להבטיח ביטחון מוחלט, אבל אפשר להבטיח מצוינות".

נכון שסוריה שינתה את פניה וחיזבאללה זה כבר לא אותו ארגון

"אנחנו ממוקדים ב-20-25 השנים האחרונות בציר השיעי", גרס האוזר. "מה שהתרחש כאן בשנתיים האחרונות, אגב כחלק מהצלחות אסטרטגיות של ישראל אל מול עניבת החנק שהושמה על צווארנו לאורך השנים ועד 7 באוקטובר התעלמנו ממנה לחלוטין. הצלחנו לפתוח את המרווח ולמנוע את אותה חניקה של ציר שיעי. אבל במקביל, ומתרחש לנגד עינינו בלי לתת את דעתנו ובלי שיצלצלו בפעמוני האזהרה,זה הצלחות כבירות של ציר סוני קיצוני שמובל על ידיקטאר וטורקיה.

"קטאר וטורקיה השתלטו על סוריה"

"הם השתלטו על סוריה, השתלטו על עזה עכשיו, בהמשך גם על יהודה ושומרון לדעתי. אנחנו בפני אירוע מורכז. צריך להבין שהאינטרס של ישראל היא לפצל את סוריה למספר מדינות: דרוזית, עלאווית וכורדית. ראינו שהכורדים נמחקו. העצמאות הכורדית נמחקה בקול דממה דקה. נורא ואיום מבחינה אוניברסלית. הפקרה אמיתית. קטאר, טורקיה, עם רוח גבית אמריקנית מאחדים את סוריה.

"אנחנו מנהלים משא ומתן ביטחוני כאילו עםא-שרע בסוריה, שהוא ראשיתו של קוראלס. כשנחתום על אותו הסדר ביטחוני, אנחנו נראה אחרי שיבסס את שליטת והמלאה, יניח בפתחנו הצעה שאי אפשר לסרב לה. נקום פתאום ולא נבין איך שחשבנו שהגולן מאחורינו, לחץ אירופאי ולחץ אמריקני, הבטחות מכאן ועד דמשק.

"נסיעה מטבריה ישירות לרומא - חימום יחסים עם טורקיה וקטאר, אנחנו לפני קוראלס. ואולי ננצל את ההזדמנות להרים את המבט למעלה והלבין שהאירוע בסוריה הוא הרבה יותר מורכב ומסוכן ממה שנדמה במבט ראשון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו