כמה אנשים חזרו לצפון? הנתונים נחשפים

"אופטימיות מהולה בדאגה": נרי שוטן, מנהל קרן השיקום של התנועה הקיבוצית, הציג בראיון עם סגן העורך הראשי ב"היום", אורי דגון, את תמונת המצב על חזרת חברי הקיבוצים לצפון.

כמה מתושבי הצפון שוקלים לשנות את ההצבעה בבחירות? | סקר "היום"

תן לנו את האופטימיות במספרים. כמה אנשים חזרו?

"בוא נתחיל בפינוי. ב-2023 פונו כ-123 אלף איש. 19 קיבוצים פונו בצפון, 14 בגליל העליון, 13 בגליל המערבי. ב-8 באוקטובר, מרבית הקיבוצים עזבו בפינוי עצמי ורק שבוע לאחר מכן הייתה החלטת פינוי פורמלית. לא הייתה החלטת פינוי מסודרת", שיתף שוטן.

בדיעבד, ההחלטה לפנות הייתה החלטה נכונה?

"אף קיבוץ לא ננטש. גם צמודי גדר. גם כיתות הכוננות ובוודאי חקלאות החי, נשארו. דוגמא לכך היא מנרה, משגב עם ויפתח. כשנשרפו עשרות דונמים, מי שכיבה את האש היו חברי כיתת הכוננות כי לא היו לוחמי אש. לא היו קיבוצים שננטשו לגמרי. היה קו של לוחמי כוח רדואן של חיזבאללה, קיבוצים ואז צה"ל. זה לא במקרה. אנחנו יודעים עוד מראשית הציונות ששמירה על הגבולות זה חקלאות, לא צבא. 100 מתוך 295 הקיבוצים נמצאים על הגבולות".

לגבי שמירת הקהילתיות אמר שוטן כי "קהילה משקמים לא רק באמצעות גדרות ובטון - יש צורך לשמור על מרקם החיים. לא הייתה תוכנית פינוי. איך אני יודע? כי מדינת ישראל פנתה אליי ושאלה אבל לא היה לי מקום בגלל שתושבי הדרום פונו.

"88% מחברי הקיבוצים שבו"

"יש קיבוץ שפונה ל-120 יישובים שונים. להחזיק קהילות במצב כזה זה מאוד קשה. היו אנשים שזה התפקיד שלהם בהם תמכנו בקרן השיקום. גם בהכשרה מקצועית וגם בליווי, פיזי ונפשי, של אותם אנשים. בסוף רואים את זה - הסיבה בגינה אנשים חוזרים הביתה היא הקהילה. הנתון הוא ש-88% מחברי הקיבוצים חזרו לבתים. מנרה מוחרג כי הוא נחשב לקיבוץ בפינוי.

לפני שעה דיבר ראש עיריית קריית שמונה שהתמודד עם קשיים עצומים בהחזרת תושבים. יש קשרי גומלין מול עיר המחוז הגדולה?

"הגורל שלנו אחד", ענה. "ללא קריית שמונה חזקה, הקיבוצים לא יתפתחו. זה דברים שקורים. דוגמה נוספת: יש מרכז חוסן אחד בגליל. זיהינו שיש תור מאוד גדול לטיפול נפשי. אנחנו, בקרן השיקום, נכנסו, פתרנו את הבעיה גם לקהילת קריית שמונה. לא אכפת לי אם זה כפר בלום או קריית שמונה. בסוף מדובר בערבות הדדית".

איך אתם בעצם מתמודדים עם ממשלה?

"יש עבודה משותפת עם הממשלה", אמר. "העניין הוא לא הסיפור הפוליטי האם אנחנו מצביעי הממשלה המכהנת. הבעיה הגדולה אבל זה היעדר הממלכתיות. בסוף, אני עובד עם הממשלה שנים. פוליטיקאים, אם מסתכלים על התפקיד כממלכתי ונותן מענה לכלל חלקי החברה.

"אבל אם הם מדברים רק לבייס - זה נראה בצור האחרת. גם נותנים, לא רק מדברים. במובן הזה רואים שמהלך השיקום הרבה יותר קשה - ואני מייחס את זה לעניין הממלכתיות. הסיפור המרכזי בחברה הישראלית בכלל, זה שברמה הפוליטית, היעדר הממלכתיות פוגע בנו".