מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) דוח העוסק בחלק מהיערכות משרד החקלאות למלחמה - ופעילותו לאחר 7 באוקטובר. הדוח מציין ששווי אובדן התוצרת החקלאית בחצי השנה הראשונה למלחמה הסתכם ב-670 מיליון שקלים.
משפחות שכולות למבקר המדינה: "תתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית" // צילום: ערוץ הכנסת
עוד מציין הדוח כי שיעור ירידת התוצרת בממוצע לחודש הוא 163 אלף טונות. שיעור הירידה בהיקף כל התוצרת החקלאית עומד על 25%. לפיכך, מאוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024 העלייה במדדי מחירי הירקות והפירות בהשוואה ל-2022 (10.8% בממוצע) הייתה גבוהה מאוד.
כמו כן, בין אוקטובר 2023 לינואר 2025 נרשמה עליית המחירים החדה ביותר בחמש השנים האחרונות, עובדה המעידה על קשיים בהתמודדות הממשלה עם השפעות המלחמה על השוק.
פודקאסט בקריאה ראשונה - אבי דיכטר
עוד עלה בדוח המבקר כי משרד החקלאות לא עדכן את תרחיש הייחוס המנתח איומים והשפעתם, זאת כבר משנת 2010. ב-2023, פעל המשרד לגיבוש תרחיש מעודכן, אך כתיבתו לא הסתיימה. כמו כן, מ-2015 לא עודכנה התוכנית למענה במצבי מלחמה וכן לא נעשה שימוש במערכת השו"ב (שליטה ובקרה ממוחשבת) שהוקמה ב-2017, זאת משום שהמערכת מיושנת.
במקום אותה מערכת, נעשה שימוש בגיליונות אקסל, למרות שב-2015 פיתח פיקוד העורף מערכת ממוחשבת מתקדמת בה ניתן היה להשתמש. עוד מציין אנגלמן כי על אף שבחבל תקומה וביישובי קו העימות בצפון מצויים כשליש מגידולי הירקות, גידולי השדה והמטעים וכשני שליש מייצור הביצים, לא עמד לרשות משרד החקלאות מאגר נתונים עדכני של שטחי החקלאות בישראל והתוצרת המופקת מהם ואף לא הוכנה תוכנית חלופית לגידול תוצרת בחירום.
"מיגוניות הוצבו ללא אישור"
בתחום המיגון, בשל היעדר הוראות חקיקה, נוצרו פערי מיגון של כ-1,000 מיגוניות והייתה פגיעה ברציפות התפקודית בענף במלחמה.
לפני המלחמה הציב המשרד, בעיקר בעוטף עזה, כ-600 מיגוניות, זאת מבלי שנקבעו כללים לחלוקה. אחרי 7 באוקטובר אישרו במשרד 303 בקשות למיגונית נוספות, אף שלא היה אפשר לחשב את פערי המיגון הקיימים במשק בפועל. משרד החקלאות גם לא בחן לאורך השנים את הצורך במימון מיגוניות למשקים בגליל ובגולן, ההיעדר הזה פגע ברציפות התפקודית בענף.
לאחר פרוץ המלחמה אושרה למשקים תמיכה לרכישת 497 מיגוניות, אך זו אושרה בלי שפורסם נוהל התמיכה. לפיכך, 192 מהבקשות שהוגשו נפסלו בשל אי-עמידה בתנאים - שלא פורסמו כלל. המיגוניות גם הוקמו בשטח ללא קבלת אישור להצבתם.
כוח האדם בענף
ערב המלחמה הועסקו בענף החקלאות בארץ כ-36 אלף ישראלים, , 22 אלף ו-611 עובדים זרים חוקיים, 7,648 עובדים זרים לא חוקיים וכ-11 אלף פלשתינים. הדוח מציין כי במשרד החקלאות לא נערכו לכך שבלחימה תהיה נטישת עובדים זרים. מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין לא הכין תוכנית היערכות שתטפל במחסור שיווצר בכוח האדם במלחמה.
כמו כן, ההתבססות על עובדים מתאילנד בלבד הקשתה על ההתמודדות עם המחסור בכוח האדם. גם ההסכמים שנחתמו במלחמה להעסקת עובדים ממדינות נוספות לא סייעו בשל חוסר ישימותם בפועל. כשל נוסף שעלה קשור לעובדה שאף גורם ממשלתי לא ריכז את הפעלת מערך המתנדבים בחקלאות.
דו"ח מבקר המדינה מתייחס לאירוע חירום לאומי חסר תקדים. בתוך כך, הנהלת המשרד ועובדיו, המשיכו לפעול במחויבות מלאה מתוך תחושת שליחות למען המשימה הלאומית אשר תבטיח את הרציפות התפקודית, בהתאם למדיניות השר לאספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה ועמידה בעיקרון "המדפים המלאים". גם כאשר אזורים מרכזיים בייצור החקלאי, בראשם עוטף עזה והגבול הצפוני, התרוקנו מתושביהם והפעילות החקלאית נפגעה למשך שבועות ואף חודשים.
מלחמת "חרבות ברזל" ומערכת "עם כלביא" העצימו את חשיבותה של החקלאות המקומית לביטחון המזון של מדינת ישראל, ובתוך כך, הנהלת המשרד פועלת להשבת החקלאות הישראלית למסלול של צמיחה, עמידות וחוסן לאומי כדי להבטיח שתמשיך להוות עוגן מרכזי לשמירה על ביטחון המזון של ישראל, בדיוק כפי שהיה מצופה ממנה עם פרוץ המלחמה בתנאי תפקוד לא אפשריים.
כמו כן,הדו"ח מהווה נדבך חשוב בהפקת לקחים מערכתית ומשרד החקלאות וביטחון המזון מתייחס אליו ברצינות ובמחויבות מלאה. חמ״ל המשרד נפתח כבר ב-7.10.23 בשיתוף כלל מועצות הייצור וארגוני החקלאים. החמ״ל עבד 24/7 סייע במתן פתרונות לאלפי חקלאים במהלך כל המלחמה. גם היום, כשנתיים לתוך המלחמה, ממשיך המשרד לקיים הערכות מצב שבועיות למעקב רציף ושיטתי אחר מצב ביטחון המזון הלאומי ומתן מענה הולם, מיידי ואופרטיבי. בנוסף לכך, מקיים השר דיונים שבועיים לעניין שיקום חבל תקומה ולעניין שיקום הצפון.
ענף החקלאות התייצב והתאושש, באמצעות צעדים רבים בהם נקט משרד החקלאות וביטחון המזון בשנתיים האחרונו. לראייה נתוני מחירי הירקות והפירות, השנה בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד – כך, מחיר העגבנייה נמוך בכ-30%, מחיר המלפפון נמוך בכ-20% ומחיר הבצל נמוך בכ-31%. בנוסף, מרבית התוצרת החקלאית הצמחית כיום בישראל, הנה תוצרת מקומית, שאינה מיובאת.
בעניין מיגון המשקים החקלאיים, נושא מיגון המשקים החקלאיים מצוי באחריות פיקוד העורף. עם זאת, מתוך הבנת החשיבות בשמירה על רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית וביטחון המזון הלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון נטל על עצמו אחריות יזומה והוביל מהלך רחב היקף. מאז חודש מרץ 2023 רכש והציב המשרד, מתקציבו, למעלה מ־1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, בלולים וברפתות באזורי הלחימה – הן בחבל תקומה והן בצפון הארץ. מהלך זה החל עוד טרם מלחמת חרבות ברזל והמשיך לאחר פרוץ המלחמה, על מנת לאפשר לחקלאים להמשיך בפעילותם השוטפת, לשמור על רציפות הייצור החקלאי, ולהבטיח ביטחון מזון ורציפות אספקה לציבור בישראל (מדיניות מדפים מלאים").
באשר למיפוי פערי מיגון ותעדוף תמיכה במיגון משקים חקלאיים, כאמור, המשרד אינו אמון על הצבת מיגונית במשק חקלאי פרטי, ולפיכך אין ברשותו מאגר מידע מקיף ומעודכן על מצב המיגון בפועל בכל אחד מהמשקים. חקלאים אשר רכשו מיגוניות או אמצעי מיגון אחרים עשו זאת ביוזמתם וללא תיווך המשרד, מה שמקשה על קבלת תמונה מלאה לגבי הפערים הקיימים בשטח בזמן אמת. כמו כן, המשרד סבור כי נדרש מהלך בין-משרדי מוסדר, שיבחן את סוגיית מיגון המשקים החקלאיים כמערכת שלמה, ויגדיר מדיניות לאומית סדורה שיוביל פיקוד העורף, לרבות סמכויות, תקציב, מנגנוני תיעדוף וקריטריונים מקצועיים לחלוקת אמצעי מיגון באזורים חקלאיים.
לעניין מימון, רכישה והצבה של מיגוניות במשקים החקלאיים לפני המלחמה ובמהלכה, המשרד כרשות מינהלית, מקפיד להקצות את המשאב הציבורי – הן בשגרה והן בעת חירום – באופן שוויוני, צודק ויעיל, תוך התאמה לצרכים המשתנים והגשמת מטרות ההקצאה. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", התעורר צורך מיידי בהצבת מיגוניות באזורים החקלאיים הסמוכים לקו העימות, לצורך הגנה על חיי אדם ושמירה על רציפות הפעילות החקלאית. המשרד פעל באופן מהיר וחסר תקדים, כך שכבר ביום 12.10.23 החל המשרד בהזמנת המיגוניות מהספקים,
במקביל למיפוי הצרכים והצבת המיגוניות. יצוין כי, המשרד ביצע את הקצאת המיגוניות בחמש פעימות. הפעימה הראשונה בוצעה טרם פרוץ המלחמה בהתאם לנוהל שפרסם המשרד, אשר כלל ביקורי שטח ובדיקת פערי מיגון. הפעימה השנייה בוצעה מיד עם פרוץ המלחמה, בתגובה מהירה לצרכים הדחופים. הפעימות השלישית והרביעית התבצעו במחצית השנייה של שנת 2024, באמצעות פרסום נהלי תמיכה מסודרים, אשר אפשרו השלמת ההקצאה בצורה מוסדרת, שקופה ואחראית וכך גם, עם פרוץ מערכת "עם כלביא", בפעימה החמישית, כאשר פעל המשרד בנוהל ייעודי לחלוקת מיגוניות לטובת הבטחת ביטחון המזון הלאומי והמשך הרציפות התפקודית, בהתאם לפערי המיגון. בסך הכול הציב המשרד מעל 1,000 מיגוניות במשקים חקלאיים, לולים ורפתות באזורי הלחימה בחבל תקומה ובאזור הצפון במטרה לשמור על הרציפות התפקודית בחקלאות בהיקף של למעלה מ-50 מיליון ש"ח.
לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים, נושא הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים מנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה ובשיתוף משרד החוץ. עם פרוץ המלחמה נסגרו שערי מדינת ישראל בפני כ־15,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, ובמקביל עזבו את הארץ כ־9,700 עובדים מתאילנד בטיסות חילוץ שמומנו על ידי ממשלת תאילנד. כתוצאה מכך, התמודד ענף החקלאות, כמו ענפים נוספים, עם משבר כוח האדם החריף ביותר שידע מאז קום המדינה. תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים.
על אף האתגרים הביטחוניים החריגים בשנתיים האחרונות, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל בנחישות כדי להבטיח כוח אדם חקלאי יציב. כתוצאה ממאמצים מתמשכים של המשרד, הופסקו טיסות החילוץ, נבלמה עזיבת העובדים את ישראל, הוגדלה ההקצאה הממשלתית למכסות עובדים זרים לחקלאות לרמה הגבוהה ביותר אי פעם, מכ-30,000 ל-70,000 עובדים. במקביל, נחתמו הסכמים בילטרליים חדשים עם סרי לנקה ומלאווי, שנועדו לגוון את מקורות כוח האדם ולהבטיח יציבות בענף. בנוסף, שר החקלאות קיים מאז פרוץ המלחמה שורה של פגישות ושיחות עבודה עם שגרירת תאילנד ושר העבודה התאילנדי, במטרה להחזיר עובדים תאילנדים לישראל. מהלך זה נשא פרי והוביל לחידוש הגעת עובדים מתאילנד.
לעניין עדכון תרחיש הייחוס הענפי ותוכנית המענה המשרדי לחירום, המידע המקצועי הרלוונטי, כמו גם היערכות מוקדמת לתרחיש הייחוס של רח"ל בוצעו והיו מצויים בידי גורמי המשרד, אך אלה לא הוטמעו בתרחיש ובתכנית באופן פורמלי. תהליכי עדכון תרחיש הייחוס ורכיבי תכנית המענה המשרדי לחירום הוקפאו עם פרוץ המלחמה וכיום מצויים בהמשך עבודה. יצוין כי, המשרד פעל על בסיס נתוני ייצור עדכניים ושוטפים של ענפי החי והצומח – ברמה יומית או שבועית. נתונים אלו הוזנו להנהלת המשרד ושימשו ככלי מרכזי בקבלת החלטות, בהכוונת פעולות מענה ובדיוני הערכת המצב.
באשר למיפוי פערי מיגון ותיעדוף תמיכה במיגון משקים חקלאיים, כאמור, המשרד אינו אמון על הצבת מיגונית במשק חקלאי פרטי, ולפיכך אין ברשותו מאגר מידע מקיף ומעודכן על מצב המיגון בפועל בכל אחד מהמשקים. חקלאים אשר רכשו מיגוניות או אמצעי מיגון אחרים עשו זאת ביוזמתם וללא תיווך המשרד, מה שמקשה על קבלת תמונה מלאה לגבי הפערים הקיימים בשטח בזמן אמת. כמו כן, המשרד סבור כי נדרש מהלך בין-משרדי מוסדר, שיבחן את סוגיית מיגון המשקים החקלאיים כמערכת שלמה, ויגדיר מדיניות לאומית סדורה שיוביל פיקוד העורף, לרבות סמכויות, תקציב, מנגנוני תיעדוף וקריטריונים מקצועיים לחלוקת אמצעי מיגון באזורים חקלאיים.
לעניין הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים, נושא הסכמים בילטרליים ומחסור בעובדים מנוהל ברשות האוכלוסין וההגירה ובשיתוף משרד החוץ. עם פרוץ המלחמה נסגרו שערי מדינת ישראל בפני כ־15,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, ובמקביל עזבו את הארץ כ־9,700 עובדים מתאילנד בטיסות חילוץ שמומנו על ידי ממשלת תאילנד. כתוצאה מכך, התמודד ענף החקלאות, כמו ענפים נוספים, עם משבר כוח האדם החריף ביותר שידע מאז קום המדינה. תרחיש ייחוס חמור ככל שיהיה, לא צפה סדר גודל של נטישת עובדים זרים, חטיפתם והירצחם בשבי, בסדר גודל כזה. בהתאם, המצב הביטחוני בשנתיים האחרונות השפיע באופן ממשי על היכולת להבאת עובדים זרים.
על אף האתגרים הביטחוניים החריגים בשנתיים האחרונות, משרד החקלאות וביטחון המזון פעל בנחישות כדי להבטיח כוח אדם חקלאי יציב. כתוצאה ממאמצים מתמשכים של המשרד, הופסקו טיסות החילוץ, נבלמה עזיבת העובדים את ישראל, הוגדלה ההקצאה הממשלתית למכסות עובדים זרים לחקלאות לרמה הגבוהה ביותר אי פעם, מכ-30,000 ל-70,000 עובדים. במקביל, נחתמו הסכמים בילטרליים חדשים עם סרי לנקה ומלאווי, שנועדו לגוון את מקורות כוח האדם ולהבטיח יציבות בענף.
בנוסף, שר החקלאות קיים מאז פרוץ המלחמה שורה של פגישות ושיחות עבודה עם שגרירת תאילנד ושר העבודה התאילנדי, במטרה להחזיר עובדים תאילנדים לישראל. מהלך זה נשא פרי והוביל לחידוש הגעת עובדים מתאילנד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו