ישראל בעיצומה של תקופה קשה ומתוחה. המלחמה מול איראן, האזעקות, הידיעות המטרידות והאווירה הכללית של חוסר ודאות, כולם מביאים עימם עלייה חדה במתח הנפשי בקרב הציבור. מצבים כאלה, שמלווים בחששות קיומיים, חרדות, שעמום מתמשך או בידוד חברתי, עלולים לעורר מחדש דפוסים ממכרים של שימוש בחומרים או התנהגויות שנראה היה שכבר עברו מהעולם.
בין אם מדובר בעישון, אכילה רגשית, שתייה מופרזת או גלישה כפייתית ברשתות – כל אלו תגובות נורמליות למצב לא נורמלי. אך החדשות הטובות הן aיש דרכים להתמודד.
מאיה מלכין, מנהלת ארצית תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות במכבי שירותי בריאות עם חמישה כלים פשוטים, מוכחים ומעשיים שיכולים לעזור לכם לשמור על עצמכם גם עכשיו.
זיהוי טריגרים בזמן אמת
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לזהות את מה שמפעיל אצלכם את הרצון לחזור להרגלים המזיקים. לא מדובר רק במצבים חיצוניים, אלא גם בתחושות פנימיות שיכולות להיות סממני אזהרה: פחד, שעמום, כעס, בדידות או תחושת חוסר שקט. ברגע שמזהים את הגורם, אפשר להיערך מראש. למשל, אם אתם גרים לבד וחווים חרדה ממקלטים ריקים בזמן אזעקה – אפשר לפנות לחברים, שכנים או קרובי משפחה ולתאם איתם להיות יחד בעת הצורך. זה נותן תחושת ביטחון, מפחית את הלחץ ומונע את הצורך בבריחה הרסנית להרגל ישן.
יצירת שגרה בריאה גם בתנאים משתנים
גם כשנדמה שהעולם מתהפך - יש עדיין מקום ליצירת יציבות פנימית. סדר יום, אפילו בסיסי, עוזר לנפש להרגיש פחות מאוימת. כדאי לנסות לשמור על שינה סדירה ככל האפשר, לאכול בצורה מאוזנת, אפילו אם זו רק ארוחה אחת מסודרת ביום, לדאוג להכניס מעט תנועה כמו הליכה קצרה, מתיחות, ריקוד בבית וכל פעולה שמכניסה תנועה לגוף. חשוב גם להישאר בקשר עם אנשים: שיחת טלפון, הודעה, שיתוף קטן. כל אלה יכולים לחזק מאוד את תחושת החיבור והשליטה. גם בתנאים לא שגרתיים, הגוף והנפש זקוקים לאבני יסוד.
שימוש בכלים מהתהליך הטיפולי
מי שכבר עבר תהליך גמילה או טיפול רגשי, מחזיק בארגז כלים שיכול להציל אותו גם עכשיו. נשימות עמוקות, כתיבה של מחשבות ורגשות, זיהוי מחשבות אוטומטיות שליליות והחלפתן במחשבות מיטיבות, תרגול דמיון מודרך או מדיטציה, כתיבת רשימת תודות יומית – כל אלו הן דרכים מוכרות לוויסות עצמי. גם אמירה של משפטים מחזקים כמו "אני מצליח לעבור גם את זה", יכולה לחולל שינוי ברגע של קושי. אין צורך להמציא את הגלגל. להשתמש במה שכבר עזר בעבר, ולהפוך אותו שוב לזמין.
שיתוף ובקשת עזרה בלי להתבייש
אחד הקשיים הכי נפוצים אצל אנשים בהתמודדות עם התמכרות הוא הרצון להחזיק הכל לבד. אבל דווקא עכשיו, כשיש עומס רגשי רב, זה הזמן לשתף. לפנות לקבוצת תמיכה, לדבר עם חבר לדרך, בן משפחה, מטפל או אפילו קולגה מהעבודה. עצם הדיבור, הפנייה לעזרה וההכרה בכך שקשה – הם מעשה אמיץ של אחריות עצמית. פעמים רבות, עצם השיתוף מוריד את עוצמת הדחף, מחזק את תחושת הערך העצמי ומזכיר לנו שלא הכל על כתפינו לבד.
להזכיר לעצמי את הדרך שעשיתי
חשוב לזכור שהרגע הזה, הקשה ככל שיהיה, הוא זמני. לעומת זאת, הדרך שכבר עשיתם – הימים והשבועות ואולי גם השנים של ניקיון או הפחתת שימוש, תהליך והתפתחות זו עבודה ארוכת טווח. כדאי לעצור רגע, ממש פיזית, ולכתוב או לחשוב מה השתנה מאז שנגמלתי: איך הגוף שלי מרגיש טוב יותר, איך אני ישן טוב יותר, איך היחסים שלי עם אחרים הפכו נעימים יותר. להיזכר מה הרווחתי ולמה זה שווה לי. כשחוזרים לראות את התמונה הרחבה, קל יותר לבחור לא לסטות ממנה, גם כשיש גירוי חזק לברוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
