תמה תקופת הדָבֶּרת והחל זמן המעשים. על פניו, התמהמהותה של ארה"ב בתקיפת מתקני הגרעין באיראן נראתה כתוצאה מחילוקי דעות בקרב שורות המחנה הבידוני בממשל טראמפ לגבי כדאיות המעורבות במלחמה. אולם היא שימשה כלי אסטרטגי "לקניית זמן" תוך שימוש במניפולציות דיפלומטיות מול האיראנים בשיחות הגרעין כדי להגן על הכוחות האמריקאיים הפרושים במזרח התיכון ולהיערך בצורה מיטבית מפני תגובת תגמול איראנית.
תקיפת שלושת מתקני הגרעין באיראן – פורדו, נתנז ואספהאן – מזכה את ארצות הברית בנקודות זכות ומחזקת את מעמדה האזורי. אם עד לממשל טראמפ השני היא נתפסה כמשענת "קנה רצוץ", בין אם בשל הנסיגה מאפגניסטן בשנת 2021 ובין אם בשל הימנעותה מלהתעמת ישירות עם איראן – הרי שכעת היא מצטיירת כמעצמה הנחושה להגן על בעלות בריתה ועל העולם החופשי.
המתקפה האמריקאית על פורדו מספקת הוכחה לאיראנים כי ארה"ב תמרנה ושיטה בהם לאורך זמן. ולכך מספר השלכות אפשריות:
מתן "אור ירוק" לאיראן לפתוח את "שערי הגיהנום" – ולתקוף בסיסי צבא, כלי שיט, נציגויות דיפלומטיות ויעדים אמריקאיים נוספים ברחבי המזרח התיכון, תוך הסתייעות בשלוחותיה, ובהן המיליציות השיעיות בעיראק והחות'ים בתימן. ייתכן גם עימות ימי במימי המפרץ הפרסי בין ספינות מלחמה אמריקאיות ואיראניות.
חשש מפגיעה איראנית בכלכלה העולמית – בין אם באמצעות חסימת מצרי הורמוז, שתוביל לבלימת יצוא הנפט, ובין אם דרך פגיעה בשדות נפט וגז במדינות שכנות הנתפסות כמשתפות פעולה עם ארצות הברית, דוגמת סעודיה. אם איראן תבחר לפעול בדרך זו, היא תסכן את כלכלתה השברירית ממילא, ואף עלולה לפגוע ביחסיה עם סין – הרוכשת הגדולה ביותר של נפט איראני.
ניסיונות של משמרות המהפכה האיראניים להוציא לפועל פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם – באמצעות סוכנים איראנים, ארגוני פשיעה, שכירי חרב, ופעילים המזוהים עם ארגון אל-קאעדה.
הגברת קצב שיגור הטילים לעבר יעדים צבאיים, ריכוזי אוכלוסייה ותשתיות אזרחיות בישראל. אמנם לישראל עליונות אווירית בשמי איראן, ואף הצלחה מרשימה בהשמדת למעלה ממחצית מהמשגרים האיראניים, אך איראן טרם איבדה את יכולת השיגור – ועשויה להטריד את ישראל במטחים נוספים. חזבאללה, שאותו מיהרו להספיד, עלול לשוב ולפעול נגד ישראל, מתוך נאמנות למשטר האיראני, חרף מצבו החבול ולמרות ההתנגדות הנחרצת של בכירים לבנונים – בראשם יושב ראש הפרלמנט, נביה ברי.
אם המשטר האיראני יידחק לקרן זווית ויבין כי שלטונו מצוי בסכנה ממשית, ייתכן שיבחר בפתרון של "למות עם פלשתים" – וישתמש בנשק בלתי קונבנציונלי במטרה לזרוע הרס וכאוס.
נכון לעתה, לא ניכר כי בכוונת ארה"ב להפיל את המשטר האיראני אלא להסתפק בהשמדת פרויקט הגרעין בלבד. ואולם, הישארותו של המשטר האיראני על כנו, חלש ככל שיהיה, איננה בשורה טובה לביטחון האזור, שכן משמעותה היא המשך חתירתו להשגת נשק גרעיני וניסיונותיו המתמשכים לערער את הסדר האזורי.
--
ד״ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור, אוניברסיטת רייכמן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו