קהילת דוברי הרוסית בישראל נפרדה מאחד האנליסטים והפרשנים הפוליטיים המבריקים והמעמיקים ביותר שלה, דוד איידלמן.
הידיעה על מותו הגיעה רק ארבעה ימים לאחר שעמדנו יחד עם כוסות ביד באחד מהטקסים. "הורדתי 25 קילו", התגאה דוד. "ומה אתה עושה עכשיו?", שאלתי. "היום הקלטתי שני פודקאסטים ליוטיוב, ואז עבדתי. יוטיוב לא נחשב לעבודה", אמר בחיוך.
יכולת העבודה והתפוקה שלו היו מסוגלות להכניס לדיכאון. בזמן שאני צריך לחפש עובדות, מספרים, מקורות וציטוטים, אצלו כבר הכל היה בראש. הוא לא היה מסוג ה"מומחים לכל נושא" שרבים מציפים היום את הרשתות החברתיות, אלא אדם שקרא, חקר וראיין כל כך הרבה, שהספרייה שצבר בראשו במשך השנים תמיד הייתה פתוחה ומוכנה לספק את המידע הנדרש. לפני העת של צ'אטGPT היה לנו את דוד איידלמן. אפשר היה לשאול אותו שאלה ולקבל תשובה מלאה, מדויקת ומנומקת בתחומים שהוא עסק בהם: מדע המדינה והיסטוריה פוליטית.
דוד עבד בצוותי יעוץ של ברק, שרון, אולמרט ולבני, ועשה זאת כמקצוען - לא כדי "לסמן וי" אלא כדי להגיע לתוצאה.
איילדמן נולד ב-1968 במולדובה הסובייטית. בשנת 1996 עלה לישראל מאוזבקיסטן. לפני העלייה, עבד עם חיל השלום במהלך מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן. בישראל עבד כחוקר במכון להגירה המונית. כמגשר פוליטי ולוביסט, עבד בקמפייני בחירות באוקראינה ובמדינות אחרות שהיו בעבר חלק מבריה"מ. הוא סיפק שירותי ייעוץ לארגונים פוליטיים ועסקיים בארה"ב, בצרפת ובדרום אפריקה, חקר לעומק את המצב הפוליטי בקווקז הדרומי ובאסיה התיכונה, והיום משפחתו מקבלת המון תנחומים גם משם, רובם מאזרבייג'ן. הוא חקר גם היסטוריה עתיקה ועסק פילוסופיה, מתוך הבנה שאין שום עימות פוליטי עכשווי שהוא נצחי תחת השמש.
מהמונית הראשונה לפרידה האחרונה
הכרתי אותו במקרה, במונית שירות, בשנה השנייה שלי בישראל. מולי ישב גבר קירח ומלא, שזיהה בי עיתונאי (דיברתי בטלפון), ונתן לי שיעור ראשון בישירות הישראלית, כשפנה אליי ישירות בשיחה פוליטית. באותה תקופה הוא עבד בארגון זכויות האדם "ידיד", וסייע לעולים דוברי רוסית להיאבק על זכויותיהם מול הרשויות.
כמו אז, גם בכל מפגש נוסף שלנו, העדפתי להקשיב יותר מאשר לדבר. אינטלקטואל מבריק, שהיה מסוגל להפיק תובנות חדות מתוך פרטים אקראיים, הפגין ידע ברמה כזו, שלפעמים זה אפילו הכאיב. היה מתחשק להתווכח, אבל לא היה על מה. הוא לא היה מצטט משהו אם הוא לא היה בטוח באמינותו.
הוא לימד באוניברסיטת בר-אילן, הופיע ברדיו, בטלוויזיה, בפודקאסטים של עמיתים, ניהל ערוץ יוטיוב יחד עם בנו, שי, ועסק גם בעבודה מקצועית עבור מכוני מחקר במדינות זרות. מותו יצר חלל אמיתי בשדה המדיה הרוסית בישראל. אף אחד לא ציפה לזה. היו לו תוכניות רבות - והוא ללא ספק היה מוכן לממש אותן.
החלל שנותר אחריו כואב במיוחד כיוון שהתקשורת בשפה הרוסית בארץ קטנה יחסית מלכתחילה, דלה במשאבים ולכן גם בדמויות מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר. רובם בוחרים לעבור לעברית או אנגלית, שם יש יותר כסף ויותר השפעה. מעטים מצליחים לשמור גם על הקשר האותנטי עם קהילת האם הלשונית. דוד איידלמן היה אחד מאלה שסייעו לעשרות בלוגרים, פודקאסטרים ועיתונאים ליצור תוכן - כשותף, יועץ ועמית.
איידלמן נפטר ב-2 ביוני במהלך נסיעה לטביליסי שבגאורגיה, בגיל 57. יומיים אחרי, הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. דוד הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
יהיה זכרך ברכה, חבר היקר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
