עיתונאי "הארץ" אמיר תיבון, תושב קיבוץ נחל עוז, התארח בפודקאסט "בשביל ישראל" של עידן טנדלר וסיפר על חווייתו הקשה במהלך מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, עד שחולץ על ידי אביו, אלוף במיל' נעם תיבון, יחד עם כוח מגלן בשעה ארבע אחר הצהריים.
בתחילת השיחה תיאר תיבון את הסיבות שהובילו אותו ואת אשתו מירי, עובדת סוציאלית בהכשרתה, להתיישב בנחל עוז. "יצאתי לסקר את הקיבוץ במהלך מבצע צוק איתן, בשנת 2014. נחל עוז היה היישוב הכי מופגז על ידי המחבלים ברצועת עזה. הוא נמצא ממש 800 מטרים מסג'עייה. חשבתי שאני אמצא יישוב מבוצר כמו מבצר צבאי ובמקום זאת מצאתי מקום פורח ומופלא".
תיבון מספר כי בערב שלאחר חג שמחת תורה תוכננה מסיבת 70 שנה לקיבוץ, ולכן היישוב היה מלא בתושבים ואורחים. "באותה שבת הקיבוץ היה מלא גם ב-450 החברים שלו וגם במאתיים אורחים כי במוצאי שבת תוכננה מסיבה גדולה לכבוד שבעים שנה להקמת הקיבוץ. הבת שלי השתתפה בחזרות והייתה אמורה לשיר עם החברות שלה והיא התרגשה נורא".
לא אירוע רגיל
תיבון מתאר את תחילת המתקפה: "בשעה שש וחצי בבוקר התחיל ירי כבד על הקיבוץ. רצנו לממ"ד ששם הבנות ישנות וסגרנו את דלת הממ"ד. זה היה מצב רגיל, היינו רגילים לירי על הקיבוץ. אבל הירי נמשך ונמשך והבנתי שזה אירוע לא רגיל. אחרי כן ברבע לשבע שמעתי קולות של ירי צרורות בקיבוץ ואמרתי למירי שיש חדירה ובטח תכף צה"ל יטפל בזה."
"הירי נמשך ונמשך ואז גם שמעתי קולות בערבית ליד הבית שלנו. זה היה מחבל מפקד שפיקד על מחבלים אחרים. הבית שלנו היה סגור ומוגף ולכן הם לא יכלו להיכנס, אז הם ירו מבחוץ. שמעתי גם את המפקד הזה מחלק הוראות איך לנסות לפרוץ פנימה".
במהלך המתקפה, עמדו תיבון ומשפחתו בפני אתגר מיוחד: "הבנות שלי שהיו פעוטות התעוררו ומאז ועד ארבע אחר הצהריים היה אתגר גדול איך למנוע מהן להרעיש כדי שהמחבלים לא יחדרו לבית ויהרגו אותנו. מי שהצליחה להסביר לשתי הבנות בדיוק מה קורה הייתה מירי אשתי, שהסבירה להן בגובה העיניים את הנדרש מהן".
אמא נשארה במיגונית
בהמשך השיחה תיאר תיבון את מסע החילוץ המרתק של אביו, האלוף במיל' נעם תיבון, שיחד עם אחרים החליט לרדת לעוטף עזה ולחלץ את משפחת בנו. "אבא השאיר את אימא במיגונית והמשיך לעבר הקיבוץ. בשלב הזה חובר לאבא איש ימ"מ שהכיר את אבא מיו"ש והשניים ממשיכים לעבר נחל עוז."
"אבא שלי לקח שם נשק ארוך וקסדה כי אקדח לא היה אפקטיבי בלחימה הזו," הוא מספר בהמשך. "אבא הצטרף לכוח מגלן שנקרא צוות מקס ובארבע אחר הצהריים הוא דפק לי על חלון הממ"ד. המפגש הזה עם אבא והלוחמים הוא משהו שלא אשכח אף פעם."
בסיום הראיון התייחס תיבון לסוגיית האחריות והשלכות האירוע. "המציאות הזו שהחטופים עדיין בעזה והממשלה הפסיקה לעסוק בנושא הזה יום ולילה היא נוראית," הוא קובע. "הציבור לא מבין ששיקום היישובים על הגדר ממש תלוי בהחזרת החטופים. כדי שאנשים ישמרו על הגבולות ויחיו בהם, אנשים אלו צריכים לדעת שהם לגמרי בטוחים ומוגנים ושבמקרה שהם ייחטפו ייעשה הכול, ממש הכול, כדי להחזיר אותם."
למרות הקושי, תיבון מתכוון לחזור לקיבוץ: "רשמנו את הבנות שלנו כבר למסגרות החינוכיות שם ואנחנו שיפצנו את הבית כבר מבפנים. רק מבחוץ צריך עוד לסתום את חורי הכדורים. כלומר אנחנו כרגע חוזרים."
תמלל וערך: אסף גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו