אחות של ירדן ביבס: "אריאל וכפיר צריכים להיות עכשיו בגן, לרוץ ולשחק, די לדיבורים - זמן למעשים"

לכבוד יום הילד הבינלאומי שיתקיים השבוע, העצרת בכיכר החטופים מוקדשת לילדים ששבו, לאלו שמחכים להוריהם - ולשניים שעדיין בשבי חמאס • עשרות עצרות ומשמרות מחאה יתקיימו במקביל ברחבי הארץ • 101 החטופים נמצאים כבר 407 ימים בשבי, משפחות חטופים קוראות לעסקה כוללת בפעימה אחת

"תינוק חטוף בעזה". בני משפחת ביבס בעצרת בכיכר לציון 407 יום בשבי חמאס. צילום: גדעון מרקוביץ'

הערב (מוצאי שבת) יציינו 407 ימים בהם 101 החטופים והחטופות נמצאים בשבי החמאס.

קוראים לעסקה כוללת וחד פעמית. העצרת השבועית בכיכר החטופים, צילום: גדעון מרקוביץ'

דוברות מטה המשפחות להחזרת החטופים

ארבעה ימים לפני ציון יום הילד הבינלאומי, העצרת בכיכר החטופים תוקדש לילדים - אלו ששבו, אלו שמחכים לשובו של אביהם לשיקום או לקבורה, ועבור שני הילדים למשפחת ביבס שעדיין נמצאים בשבי החמאס.

כולם ילדים של מישהו. העצרת השבועית בכיכר החטופים, צילום: גדעון מרקוביץ'

משפחות חטופים הזמינו את הקהל הרחב להגיע לכיכר ולקרוא יחד איתן לעסקה בפעימה אחת להשבת כלל החטופים לביתם - החיים לשיקום, הנרצחים והחללים לקבורה ראויה בארצם.

מיטל וייס, ביתו של אילן וייס ז"ל, צילום: גדעון מרקוביץ
איתן יהלומי שחזר מהשבי בעצרת עם תמונת אביו שנמצא בשבי חמאס, צילום: גדעון מרקוביץ

מלבד עצרת הענק בכיכר החטופים בתל אביב, תוכננו עוד עשרות עצרות ומשמרות מחאה בכל רחבי הארץ, כשהעצרות המרכזיות הנוספות יתקיימו בירושלים, כרמי גת וצומת שער הנגב.

407 ימים בשבי. העצרת השבועית בכיכר החטופים, צילום: גדעון מרקוביץ'

בין הדוברים בעצרת בתל אביב: אביטל דקל חן - אשתו של שגיא דקל חן. את בתם השלישית ילדה כששגיא מוחזק בשבי; ⁠בת שבע יהלומי - אשתו של אוהד יהלומי ואמו של שורד השבי איתן יהלומי ששב בעסקה; ⁠עפרי ביבס לוי - אחותו של ירדן ביבס, שאשתו שירי וילדיו כפיר ואריאל חטופים גם הם; ⁠אלון נמרודי - אביו של תמיר נמרודי שיציין מחר (ראשון) את יום הולדתו ה-20 בשבי; ⁠מיטל וייס - בתם של החטוף אילן ז״ל ושורדת השבי שירי וייס, שאחותה נגה שוחררה גם היא משבי החמאס.

ביתה בת ה-3 מזמזמת: "את כולם עכשיו". אביטל דקל חן, צילום: גדעון מרקוביץ'

הילדה מבקשת כסא לעצרת לשחרור אבא

אביטל דקל חן, אשתו של שגיא דקל חן אמרה: ״שבוע שעבר לקחתי את הבנות שלי לשלושה ימי חופשה. הרי בתוך כל הכאב הזה, אני צריכה לייצר להן רגעים שמחים. באחת החנויות, בר, בתי הבכורה בת ה-7, ניגשה אליי ואמרה: 'אמא, תראי, מצאתי כיסא קטן. אולי תקני לי אותו שיהיה לי לשבת בעצרות?' ילדה בת 7 שרוצה לקנות כיסא לעצרות לשחרור אבא שלה שממתין במנהרות חמאס. ואם זה לא מספיק, גלי, בתי בת ה-3, מזמזמת כל יום בחצי חיוך: 'את כולם עכשיו'. ילדה בת 3 ששרה על פדיון שבויים לאבא שלה. אנחנו נקבע איך המלחמה הזו תסתיים.
כששגיא במלחמת קיום ואני במלחמת תקווה, אני לא יכולה לשמוע את המילה 'ייאוש'. אם הם שורדים שם כל יום ונלחמים על חייהם, מי אנחנו שנתייאש?"

קוראים להביא את כולם אחרי 407 יום. העצרת השבועית בכיכר החטופים, צילום: גדעון מרקוביץ'
"רה"מ, זה לא מספיק להחזיר תמונה בקונגרס". עפרי ביבס לוי, צילום: גדעון מרקוביץ

עפרי ביבס לוי, אחותו של ירדן ביבס: ״אני פונה לראש הממשלה, חברי הקבינט והשרים. בכל הזדמנות, אני שומעת אתכם אומרים שאריאל וכפיר הם הילדים של כולנו. אבל אתם קמים בבוקר והולכים לישון בלילה כשאתם יודעים איפה הילדים שלכם, אתם יודעים שהם אכלו ושתו היום, שהם בריאים, שהם בטוחים, אתם יודעים שהם חיים!
407 ימים שאנחנו לא יודעים.

"אם הם לא יחזרו - ידעו כל ילדי ישראל והוריהם שאפשר לחטוף פה ילדים - ואף אחד לא יבוא להצילם"

ראש הממשלה, הבטחת שהנשים והילדים כולם יחזרו בעסקה של נובמבר, דיברת בקונגרס האמריקאי והצטלמת עם התמונה של אריאל וכפיר. זה לא מספיק להחזיק תמונה. שנה עברה והם לא פה. שנה של הבטחות שהופרו, עסקאות שטורפדו. די לדיבורים, זמן למעשים. אריאל וכפיר צריכים להיות עכשיו בגן, לרוץ ולשחק. במקום זה, הם כלים במשחק האכזרי ביותר.
בשם אריאל וכפיר יצאת למלחמה. כעת המחויבות שלך אליהם היא לסיים את המלחמה ולהחזיר אותם הביתה".

אלי ביבס, סבם של כפיר ואריאל, צילום: גדעון מרקוביץ'

"אריאל וכפיר, הם העתיד של כולנו. הם כל ילד שנולד וגדל במדינה הזו. אם הם לא יחזרו - ידעו כל ילדי ישראל והוריהם שאפשר לחטוף פה ילדים - ואף אחד לא יבוא להצילם. אני מסרבת לגדל את ילדיי בעולם כזה. אני רוצה לומר להם: זה לקח המון זמן, אבל אריאל וכפיר איתנו עכשיו. ולתקופה ארוכה, איבדנו את הדרך אך אנחנו לא מאבדים את התקווה", אמרה.

בעלה חטוף, בנה חזר מהשבי. בת שבע יהלומי בעצרת, צילום: גדעון מרקוביץ

בת שבע יהלומי, אשתו של אוהד יהלומי ואמו של שורד השבי איתן יהלומי: ״הילד שלי, שהיה אז רק בן 12, נושא על כתפיו הרכות את התווית הבלתי נתפסת של 'פדוי שבי'. הוא חזר אלינו כעבור 52 ימים ואיתו חדר לנו קצת אוויר לריאות החנוקות. אך אז הוא החל לספר על הזוועות שחווה-  על כך שהיה לבדו במשך 16 ימים, מוקף במחבלים חמושים בלבד, ואלו סיפרו לו שמדינת ישראל וניר עוז לא קיימים יותר. באיזה עולם מחזיקים ילד בן 12 לבדו בשבי? באיזה עולם נלחמים בילד בלוחמה פסיכולוגית? איפה היו זכויותיו אז? חוויות השבי ניכרות על איתן - החשש מללכת לישון, הסיוטים, נשירת השיער, חוסר השקט ואובדן התמימות. על כל אלה, הוא ואנחנו נתגבר בסופו של דבר, אני בטוחה בכך, אך זה יוכל לקרות רק כשאבא שלו ויתר החטופים יחזרו".

מיטל וייס, ביתו של אילן וייס ז"ל, צילום: גדעון מרקוביץ

מיטל וייס, בתם של אילן וייס ז׳׳ל ושורדת השבי שירי וייס, שאחותה נגה שוחררה גם היא משבי החמאס בעסקה הקודמת: ״בכל התקופה של נוגה בשבי רק ייחלתי להתחלף איתה ולמלא את התפקיד של האחות הגדולה ולשמור עליה. לאחר 50 ימים של גיהינום ודאגה בלתי פוסקת, אמא ונוגה חזרו בעסקה, וגם האוויר חזר להיכנס בחלקו לריאות. אבל הכאב על חסרונו של אבא לא נתן מנוחה. רק ביום ה-86 קיבלנו את הבשורה הנוראה מכל- אבא נרצח בקיבוץ בשבעה באוקטובר. כמה ימים לאחר מכן, נודע לנו שהוא גם נחטף לעזה.  בנובמבר שעבר זכיתי ליום הכי מאושר שהיה לי בחיים כשקיבלתי את אמא ונוגה בחזרה. יש עוד כל כך הרבה משפחות שעדיין מחכות לחוות את המפגש עם היקרים להם ואין דבר שהייתי רוצה יותר משהם יזכו למפגש הזה- כמה שיותר מהר.
וגם אנחנו, הילדים והילדות של מי שלא ישובו לתוך החיבוק שלנו אלא לקבורה- גם אנחנו חייבים לקבל את סגירת המעגל שלנו". 

אלון נמרודי, אביו של החייל החטוף תמיר נמרודי, צילום: גדעון מרקוביץ'
אחותו של תמיר נמרודי שנחטף ב-7 באוקטובר, צילום: גדעון מרקוביץ'

אלון נמרודי, אביו של תמיר נמרודי, שציין אתמול את יום הולדתו ה-20 בשבי: ״מאז סרטוני החטיפה של 7 באוקטובר אין לנו שום אות או סימן מתמיר. תמיר שלי נחטף מבסיסו בשבת הארורה, שבת אותה התנדב לעשות – התנדבות אחת מני רבות, אחת יותר מדי. התנדבות שמשקפת את הילד המדהים והערכי שהוא". בהמשך, פנה לראש הממשלה: "ביבי, תוכיח שאתה מנהיג. תוכיח שאתה ראוי. תעשה עסקה – עכשיו! כל עוד לא עשית זאת, תיזכר לדיראון עולם כאדם, לא כמנהיג, שוויתר על חיי חטופים. מנהיג הוא אדם המסוגל לקחת אחריות והחלטות שלא בהכרח מתכנסות עם הציבור שבחר בו. קח אחריות!״

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר