עם פרידתנו מאברהם קרייתי ז"ל, אני מרגיש כמו עד לנפילתו של אילן גבוה, רב פאר, ענף ומרשים, המתנשא לגובה רב, מקרין עוצמה ותפארת, ששורשיו נטועים עמוק באדמה. אילן המחבר שמיים וארץ. אובדן כזה משפיע על כל סביבתו. הוא היה נראה למרחקים, מעורר כבוד והערצה ורצון להתחבר למורשתו ולאישיותו.
לפני כעשר שנים זכיתי לראיין את קרייתי ולשמוע את סיפור חייו. שורשיו של אברהם ז"ל, שהלך לעולמו בגיל 102, נטועים עמוק במקום שבו נטועים השורשים העמוקים ביותר של העם היהודי - בעיר האבות חברון. משפחתו נמנתה עם היישוב הספרדי העתיק בחברון.
אמו מגיעה ממשפחת אלישר, משפחתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר ("ישא ברכה"). אביו נולד בחברון למשפחת קפילוטו, שמוצאה מספרד. סבו אליהו נשא לאישה את רבקה קסטל. אביו יעקב קפילוטו היה הבכור.
הוא היה הראשון שנהג ברכב בין ירושלים לחברון. הוא גם היה זה שהתקין את מערכת החשמל במערת המכפלה, ולצורך כך קיבל רשות מיוחדת מהשלטון הטורקי להיכנס למבנה מערת המכפלה.
זיכרונות מטבח תרפ"ט
לאחר שהוריו נישאו הם עברו לירושלים. בזמן פרעות תרפ"ט, בהיותו כבן 8, שהה אברהם בחופשה אצל סבו וסבתו, אליהו ורבקה קפילוטו, בחברון. הוא נכח בחברון בזמן הפרעות, ותיאר את זיכרונותיו לפרטיהם. הוא סיפר כיצד סבו רץ לדלת לעצור את חדירת הפורעים. אברהם וסבתו ברחו והסתתרו בלול עופות, וראו איך הסבא נאבק בפורעים ונדקר. הוא שמע את צרחות הקורבנות שנטבחו בבתים לידם.
סבו נפצע קשה במהלך האירועים, ונלקח לאשפוז בירושלים. לימים נראה שהבריא והשתתף בבניית מצבות חללי תרפ"ט, אך זמן קצר לאחר סיום עבודה זו הוא נפטר מפצעיו.
לפני קום המדינה, אברהם הגיע לחברון עם חברי "ההגנה" וצולם ליד קבר סבו, בסמוך לקברי חללי תרפ"ט. לאחר פטירת בעלה, החליטה באומץ רב סבתו רבקה לחזור לגור בחברון לבדה, ועסקה במכירת תכשיטי זהב. לאחר כמה שנים שוב גורשו יהודי חברון, והיא עברה לירושלים.
אברהם גדל בירושלים. לימים שירת בחיל הקשר של ההגנה וגויס גם לצבא הבריטי, שבו הגיע לדרגת קצין אספקה של מחוז ירושלים. בתפקיד זה הצליח להעביר ליישוב היהודי בירושלים את כל תכולת מחסני המזון הבריטי, וכך תרם תרומה מכרעת לעמידת היישוב היהודי בירושלים בזמן המצור.
שמר על הגחלת
לאחר קום המדינה היה סמנכ"ל משרד האספקה והקיצוב. במלחמת ששת הימים הוא שירת במיפקדת חטיבה 16, וזכה להשתתף בשחרור חברון. יחד עם דודו הוא עלה לראות את בית העלמין העתיק, אך הזדעזע ונדהם כשלא מצא דבר מלבד שדה זרוע עגבניות. הם היו שותפים ביוזמה לגאול ולשקם את בית העלמין.
אברהם ומשפחתו לקחו חלק פעיל בקהילת פליטי חברון בירושלים. היה להם קשר למשפחות אבושדיד, קסטל, עזרא, מזרחי, חסון, פרנקו ועוד מיוצאי חברון בירושלים. השופט משה חסון היה חברו, ולימים היה אחד ממנהיגי קהילת פליטי חברון בירושלים. יחד הם השתתפו באזכרות לחללי תרפ"ט שנערכו בחברון, ושמרו על גחלת הזיכרון והמורשת.
אברהם תמך בכל ליבו בחידוש היישוב היהודי בחברון, שאותה ראה כעיר היסוד, הבסיס והשורשים של העם היהודי במולדתו. מי ייתן שנזכה להשלים את חזונו, ובכך נזכה לקורטוב של נחמה על מותה של אישיות מרשימה ומיוחדת, מענקי היישוב בחברון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו