המוסלמי הראשון, אשת הח"כ ועורך הדין הבכיר: המינויים החדשים לביהמ"ש העליון

הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (שני) כדי לבחור ארבעה שופטים שיתמנו לביהמ"ש העליון, מה שעשוי להשפיע על החלטות גורליות בשנים הקרובות. 

הוועדה לבחירת שופטים אישרה את ארבעת המועמדים לכס השיפוט בבית המשפט העליון. ממחנה האקטיביסטים נבחרו חאלד כבוב, שיהיה לשופט המוסלמי הראשון בעליון, ורות רונן, המקורבת לקרן החדשה לישראל. ממחנה השמרנים נבחרו עו"ד יחיאל כשר, נציג לשכת עורכי הדין המזוהה כשמרן, וגילה כנפי שטייניץ, אשתו של יובל שטייניץ. שני המועמדים מהמחנה השמרני זכו לתמיכת שר המשפטים גדעון סער. שרת הפנים איילת שקד התנגדה למינוי רונן ונמנעה בהצבעה על כבוב.

השופטים יחליפו את שופטי העליון שכבר פרשו - מני מזוז וחנן מלצר, ואת השופטים ניל הנדל, שעתיד לפרוש באפריל, וג'ורג' קרא, שעתיד לפרוש במאי.

השר סער אמר בתחילת הישיבה כי "ההרכב שיובא מגוון ומאוזן מבחינת התפיסות המשפטיות ומשקף את הפסיפס החברתי המגוון שלנו. בנובמבר לא יכולנו להגיע לתוצאה הזאת, ומתוך אותה תחושת אחריות ביטלתי אז את ישיבת הוועדה".

לדברי סער, "מרגע שהגעתי לתוצאה הנכונה, לפי מיטב הכרתי ושיקול דעתי - חובתי כיושב ראש הוועדה להוביל את הבחירה הזאת, וכך אני פועל היום. אני מודה לכל חברי הוועדה בלי יוצא מן הכלל שפעלו, כל אחד לפי תפיסתו, בחודשים האחרונים כדי להביא לבחירה המיטבית". 

לאחר ההודעה על המינויים אמר סער כי "ארבעת השופטים החדשים שנבחרו לבית המשפט העליון הם מעולים שבמעולים. הם נבחרו לפי שלוש אמות המידה שקבעתי: מצוינות, איזון וגיוון. מגוון של דעות, מגוון מגדרי ומגוון של עדות. אני נושא באחריות למערכת החשובה הזאת. לא קיבלתי ולא אקבל ציונים או תכתיבים מגורמים קיצוניים או אופוזיציוניים. רוב העם מבין שמערכת המשפט צריכה תיקון ולא הרס, ומעריך את המחויבות לשמירת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".

לא בחלל ריק

המחנה האקטיביסטי ניסה במשך כמה שנים למנות את כבוב ורונן לעליון. מדובר בדמויות יחסית מוכרות. השופט כבוב, למשל, מכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית אונו, ובעבר כיהן כשופט בבית משפט השלום בנתניה.

ההסכמות על המועמדים לא הגיעו בחלל ריק. שר המשפטים סער ניסה למצוא מועמדים שיגובש סביבם רוב. החוק מאפשר בחירות שופטי עליון ברוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה. לפני כחודש הוועדה נדחתה עקב אי־הסכמות בין חבריה בכל הנוגע למינויים לעליון, דבר שהוביל ליצירת ה"דיל" בין שר המשפטים לשופטי העליון.

במשא ומתן שניהל השר סער הוא אמנם הצליח להסיר את מועמדותו של יגאל מרזל, מנהל בתי המשפט ובן טיפוחיו של אהרן ברק שנחשב גם הוא לסדין אדום בקרב הימין, אך בתמורה נפסלו כל המועמדים שהימין השמרני רצה להכניס.

המצדדים ב"דיל" ציינו כי מהעליון צפויים לפרוש 3.5 שופטים אקטיביסטים (השופט הנדל מוגדר על ידיהם כ"חצי אקטיביסט") ואילו אותם יחליפו שני שופטים מהמחנה הימני־שמרני. עוד הם מציינים כי הפשרה של סער אפשרה להגיע להסכמה שלא הורידה מאיכותם של המועמדים.

המתנגדים לדיל זה ציינו שמדובר במועמדים "פרווה", "ימין לייט" במקרה הטוב, שיהיו הרבה פחות חדורי מוטיבציה להביא את הערכים מהמחנה שממנו הם מגיעים לעומת כבוב ורונן. 

השופטת רונן נחשבת לשופטת מצטיינת ומכהנת כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. רונן סיימה בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית ובעבר כיהנה כשופטת שלום בבית משפט השלום בתל אביב.

ב-2011 נציב תלונות הציבור על השופטים דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, מצא תלונה נגדה כמוצדקת. זאת, לאחר שקיבלה תביעה של עמותת "גישה", שהעבירה בזמנו חומרים לוועדת החקירה של דו"ח גולדסטון הנתמכת על ידי הקרן החדשה לישראל, וזאת בזמן שבעלה היה חבר הנהלה בה ואף תרם 350 אלף שקלים לקרן.

השופטת כנפי-שטייניץ, סגנית נשיא בית משפט המחוזי בירושלים, הייתה מועמדת של המחנה השמרני והפכה לאישה המזרחית הראשונה בעליון. עם זאת, פרט להיותה "אשתו של", אין עדויות ממשיות להיותה שמרנית במיוחד. שטייניץ בחרה לציין בפסקי הדין לדוגמה שלה, פסק דין מספטמבר 2018, שבו חייבה את רדיו קול ברמה להעלות נשים לשידור, פסק דין הנחשב לאקטיביסטי.

בנובמבר 2008 הייתה שותפה להרכב שקיבל את ערעור המדינה והרשיע שלושה פעילי ימין ממקימי תנועת "הבית הלאומי", שיזמו חסימות צירים במסגרת התנגדות לתוכנית ההתנתקות, בעבירות של מעשי המרדה ופרסומי המרדה. הפעילים זוכו בבית משפט השלום משום הגנה מן הצדק, אך המדינה ערערה על פסק הדין.

עו"ד יחיאל כשר היה מועמד לשכת עורכי הדין, שהתעקשה על כך שאחד המועמדים שיאושרו יהיה עורך דין מהמגזר הפרטי. מקורביו מתארים אותו כבעל תפיסת עולם שמרנית וכמי שמזוהה במשך שנים עם מפלגות ימין.

כשר סיים בהצטיינות את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב וכיום שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד תדמור לוי ושות'. בשנת 2013 הוא דורג כעורך הדין הטוב ביותר בארץ בתחום הליטיגציה על ידי המדריך האמריקני Best Lawyers.

ממשרד תדמור לוי ושות׳ נמסר: "שותפנו היקר, עו"ד יחיאל כשר, התמנה היום לשופט בית המשפט העליון. אין כבוד גדול מזה, ואין מינוי ראוי ממנו. ליטיגטור בחסד עליון, אוהב משפט ובקי במשפט מאין כמוהו, יחיאל מביא עימו לכס המשפט כישרון גדול וידע משפטי עצום, עשרות שנים של הופעות בבתי המשפט, חריצות, מסירות, נועם הליכות, יושר ויושרה. כל צוות משרד תדמור לוי ניצב נרגש, מצדיע ליחיאל ומאחל לו עשייה ברוכה ובריאות טובה".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, מסר בתגובה כי "לשכת עורכי הדין מברכת על מינוי שופטי העליון החדשים, ובמיוחד, ואחרי יותר מעשור, על קבלת עמדת הלשכה למינוי שופט עליון מן המגזר הפרטי. בשנתיים וחצי האחרונות פעלה הלשכה רבות לקידום עורך דין עתיר ניסיון, מקצועי, ערכי וראוי לכהונת שופט עליון, ועל מינויו - גאוותנו. יש חשיבות רבה למינוי שופט עליון שמחובר לשטח ולפרקטיקה. אני מאחל הצלחה גדולה לעו"ד כשר ובטוחני כי יהיה לשופט מצוין. בכל אחת ואחד מהשופטות ומהשופטים שמונו היום יש בשורה מיוחדת וחשובה. אלו אנשי משפט מעולים אשר יפעלו למען אזרחי ישראל - כולם".

"פגיעה בימין"

מהתנועה למשילות ודמוקרטיה נמסר בתגובה לבחירת השופטים: "החלטת הוועדה למינוי שופטים היום היא צעד נוסף בניתוקו של בית המשפט העליון, ומערכת המשפט כולה, מהציבור הישראלי. נרקחה 'פשרה' שהיא כולה תבוסה לציבור הישראלי וניצחון לאקטיביזם השיפוטי. הציבור הישראלי הפסיד בקרב, אבל המערכה לא תמה". 

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, יצא נגד שרת הפנים: "איילת שקד שוב פגעה בימין. אם הייתה רוצה הייתה מעמידה אולטימטום לגדעון סער, אבל שקד מעדיפה להצטייר בתקשורת כאילו היא לוחמת למען הימין, אך בפועל מאפשרת לשמאל לשלוט במדינת ישראל".