נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, דחה הבוקר (ראשון) תלונה שהוגשה כנגד המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד ליאת בן ארי, בגין עבירות בנייה שביצעה בראש העין.
התלונה הוגשה ביולי האחרון על ידי עו"ד אביעד ויסולי אשר טען בין היתר כי קיים ניגוד עניינים וקשרים פסולים בין עו"ד בן-ארי לבין יגאל ינאי בקשר לעמותה, למכרז ולבקשתה למתן היתר לפיצול הבית בוועדה המקומית לתכנון ובניה ראש העין.
לטענתו של ויסולי קיימת היכרות בין עו"ד בן-ארי לבין ינאי במסגרת פרשת שוחד שבה היה חשוד, ושהטיפול בה היה באחריותה של עו"ד בן-ארי במסגרת תפקידה בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), פרשה שבעניינה נערך לינאי שימוע לפני הגשת כתב אישום, וההחלטה בעניינו טרם התקבלה.
זאת, כאשר לטענתו, לעו"ד בן-ארי סמכות ביחס להחלטה על הגשת כתב אישום נגד ינאי בגין קבלת שוחד, ומנגד, לינאי סמכות לאשר לעו"ד בן-ארי לפצל את יחידת הדיור שלה, והוא אף פעל לשם כך, תוך הפעלת לחץ על גורמים בעירייה. עוד נטען כי קרובי משפחתה של עו"ד בן-ארי שימשו כמהנדס הפרויקט וכמתווכת ששיווקה את הפרויקט שלא כדין, והדבר העמיד את המהנדס במצב של ניגוד עניינים מובהק בין חובתו כמהנדס הפרויקט, לבין האינטרסים של קרובי משפחתו.
בהמשך נטען כי בהסדר ניגוד העניינים, עליו חתמה עו"ד בן-ארי בקשר לתפקידה כמשנה לפרקליט המדינה, היא מסרה הצהרה כוזבת והסתירה את חברותה וחברות בעלה בעמותה, ופרטים נוספים הקשורים לחברותה בעמותה.
בהחלטתו כתב הנציב כי "כל ענייניו של ינאי המתוארים בתלונתך מעולם לא טופלו על ידה. פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) דנה בכל המתואר, וממילא עו"ד בן-ארי לא נדרשה להם, ובוודאי לא הייתה לה כל מעורבות ו/או השפעה שהיא באלה".
עוד כתב הנציב כי "תלונותיך הקשות כנגד עו"ד בן-ארי תלויות על בלימה, משאינן נשענות על בסיס עובדתי של ממש. כי בהעדר עובדות נכוחות ו/או תימוכין כלשהן, לא ניתן לגרוס כי עו"ד בן-ארי הצהירה הצהרת כזב בהסדר ניגוד העניינים עליו חתמה. טענות אחרות שהועלו בתלונתך, נגעו למעשיהם של ינאי, של גורמים בעיריית ראש העין ושל בני משפחתה של עו"ד בן-ארי. כל אלה אינם נמנים עם מבוקרי הנציבות, ומשכך אין בכוחי על-פי חוק להידרש לעניינם".