"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אישום: פקידה גנבה 280 אלף שקלים ממכון טסטים

הנאשמת, תושבת פתח תקווה, שלשלה לכיסה במשך כשנה וחצי את הכסף המזומן ששילמו נהגים תמורת המבדק לרכב

,עודכן
0השמעה
מכון טסטים (אילוסטרציה). צילום: Getty Images/iStockphoto

פקידת מכון טסטים נאשמת בגניבת 280 אלף שקלים, כך מעלה כתב אישום שהוגש לאחרונה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

הנאשמת, מאיה מיכאלוב, תושבת פתח תקווה בת 33, עבדה במכון הרישוי "מבדק" בפתח תקווה במשך שנה וחצי מאמצע שנת 2020 עד סוף שנת 2021. לפי כתב האישום, כאשר גבתה תשלום עבור בדיקת טסט לרכב והנהג שילם במזומן, היא כתבה על טופס הבדיקה "שולם" ואת הכסף שלשלה לכיסה.

בתוך 10 שניות: צעירים גנבו מערכת רדאר למניעת תאונות בכלי רכב| דוברות המשטרה

על פי כתב האישום, בחלק מהמקרים, על מנת להסוות את מעשי הגניבה שבוצעו על ידה צירפה מיכאלוב לטופס חשבונית מס אשר שייכת לרכב אחר. במקרים אחרים הייתה מוסיפה לטופס חשבונית מס שכללה את פרטי הרכב הנבדק, אך הסכום שנרשם לא היה שווי הבדיקה אלא שווי אחד השירותים האחרים המסופקים על ידי המכון. באופן זה, נטלה הנאשמת לכיסה את ההפרש שבין סכום הבדיקה לבין הסכום המופיע בחשבונית המס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר