תביעה חריגה של חברת בנייה פלשתינית נגד מערכת הביטחון: ביו"ש תקפו - "הם שליחי הרשות"

שוב מאבק הגבולות ביו"ש מגיע לבית המשפט, הפעם בתביעת נזיקין נדירה של חברת בנייה פלשתינית נגד משרד הביטחון, משטרת ישראל ושישה פעילי ימין. טענתה: הפעילים תקפו פועלים ורכוש שלה בסמוך מאוד ליישוב עמיחי, ומערכת הביטחון לא אכפה זאת – חרף הוראת בג"ץ – ולפיכך החברה תובעת פיצויים בסך 18.5 מיליון שקלים.

מדובר בחברת Union construction and investment, מחברות הבנייה הגדולות ברשות הפלשתינית, שאף נסחרת בבורסה שם משנת 2007. לפי כתב התביעה, שהוגש על ידי עוה"ד חוסיין אבו חוסיין ומיכאל ספרד, החברה רוכשת אדמות בשטחי A ו־B ובונה בהם פרויקט מגורים שיציע 210 יחידות דיור, כדי "לאפשר לפלשתינים לרכוש אדמות במחיר סביר, ורוב הרוכשים קונים אדמות כהשקעה ארוכת טווח".

לטענת פרקליטי החברה, מאז יוני 2019 ועד היום עובדיה הם "קורבן לאלימות ולהפרעות בלתי פוסקות" מצד ישראלים שפרצו כ־74 פעמים לשטח העבודות, כשב־26 מהן הם גרמו נזקים לעבודות באתר. ב־19 מקרים, כך נטען, הותקפו פיזית עובדים מטעם החברה או לקוחותיה "שבחלק מהמקרים נזקקו לטיפול רפואי".

החברה מציינת כי היא פנתה מאז שוב ושוב למינהל האזרחי ולמשטרה כדי לדווח על אירועי האלימות, אך לדבריה אלה לא עשו דבר. אנשיה אף נפגשו עם תא"ל רסאן עליאן, מנהל המינהל האזרחי, ועם אלוף פיקוד מרכז נדב פדן, אך לדבריהם ללא הועיל.

בעקבות עתירה שהגישה החברה, קבעו שופטי בג"ץ כי "התמונה שעולה מדאיגה ומקוממת. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה פורעי חוק זורעים הרס ברכוש פרטי, ומסכלים בכוח הזרוע פרויקט בנייה שאינו לרוחם, והיא מחייבת נקיטת יד קשה". במסגרת העתירה הודיעה המדינה כי תפעל לאכוף, אך לדברי התובעים לא עמדתה במילתה - ומאז היו 41 תקיפות על אתר העבודות.

התובעים קושרים לכאורה בין אירועי האלימות לבין הנתבעים, שעימם נמנים מאיר אטינגר, אלישע ירד המשמש דובר של ח"כ סון הר המלך, ועמותת "גאולת ציון – בחזון ובמעש" של שרה ועמישב מלט.

מדובר, לפי התביעה, "בפעילות אלימה ומתמשכת של ישראלים מתנחלים, שגרמו וממשיכים לגרום נזק עצום והפרעה חמורה לעבודות בנייה חוקיות, המבוצעות כדין באדמות פרטיות באזור הכפר תורמוס עיא באזור B. התנכלויות אלה בחלקן כוללות אלימות חמורה מסכנת חיים".

הפיצוי נדרש, לפי התביעה, בשל "הימנעות הכוחות שתחת פיקודה של הנתבעת מלבצע את חובתם ולהגן על העבודות", ועקב "נזקים פיזיים קשים וחמורים שנגרמו לפרויקט כתוצאה של מעשי ומחדלי הנתבעים, ונכון לרגע הגשת התביעה מימוש השלב הראשון בפרויקט עוכב בהיקף מצטבר של 38 חודשים. הפרויקט טרם הושלם ושלביו המתקדמים הוקפאו כליל, מה שיחדיו המיט על התובעת נזקים בשווי של מיליוני שקלים".

המגמה: לבסס שליטה

בהתיישבות אומרים כי התביעה עוסקת אמנם באירוע נקודתי בסמוך ליישוב עמיחי, אך מציגה דוגמה של המגמה ברש"פ לבסס שליטה על אזורים נרחבים ביו"ש, בדגש על שטחים בסמוך ליישובים, כדי למנוע מהם התרחבות ולפגוע במרחב חייהם.

במארס 2018 התיישבו התושבים הראשונים ביישוב עמיחי, שהוקם למען תושבי עמונה שפונתה על ידי הממשלה. היה זה היישוב המוסדר הראשון שהוקם זה 30 שנה על ידי המדינה. כרגע יש תוכניות לבניית יותר מ־1,000 יחידות דיור במקום, מה שיהפוך אותו ליישוב הגדול ביותר בגוש שילה.

שבעה חודשים לאחר מכן, על פי כתב התביעה, החלה החברה הפלשתינית לרכוש את השטחים המדוברים. מדובר באזור שנמצא על גבול שטח B, כלומר בשליטה אזרחית פלשתינית, במרחק כמה קילומטרים מהעיירה תורמוס־עיא, בגבעה מבודדת שאינה קרובה כלל לכפר. לגבעה שעליה מתוכנת הבנייה הפלשתינית מאפיין אסטרטגי חשוב – היא קרובה מאוד לשטח השיפוט של היישוב עמיחי.

"למנוע השתלטות"

המתיישבים בעמיחי משוכנעים כי מטרת הבנייה היא הפעלת לחץ על התושבים, בשל המיקום של העיירה החדשה ועיתוי היוזמה להקמתה, ולכן פתחו במאבק נגדה. לבנייה של יישוב פלשתיני כל כך קרוב ליישוב ישראלי יש השלכות ביטחוניות, ולכן גם צה"ל והמינהל האזרחי היו מעורבים בנושא.

"בית המשפט צריך לגלגל את התובעת מכל המדרגות", אומר אביחי בוארון, יו"ר מזכירות עמיחי ונציג יו"ש ברשימת הליכוד לכנסת. "לדעתי, החברה היא שליחה של הרש"פ במטרה לתפוס עוד ועוד שטחים פתוחים ביו"ש. בעמוד הפייסבוק שלה, שעליו מתנוסס דגל פלשתין הצובע את כל ארץ ישראל מהים ועד הירדן, מצהירה החברה שמטרת הבנייה היא להתנגד להתיישבות הישראלית ולמדיניות של מדינת ישראל".

גם במערכת הביטחון סוברים כי קיימת בעיה משמעותית עם הבנייה באזור זה, וכי לא מדובר בניסיון תמים להקים שכונה במקום. ב־2020 כתב אבי רואה,  יועצו של שר הביטחון דאז נפתלי בנט, כי "בנייה זו תוביל לפגיעה חמורה ביכולת כוחות הצבא הגזרתיים לעמוד במשימותיהם במרחב. הפרויקט מהווה חלק ממאמץ מוצהר של היזם לעידוד השתלטות פלשתינית על קרקעות במרחבי איו"ש, וההתנהלות מולו עלולה לשאת השלכות רוחב ביטחוניות על כלל המרחב . עמדת הדרג המדיני היא כי אין לאפשר בנייה במקום זה".

בוארון מציין כי "אילולא עמדתו של היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, לאשר את המשך הבנייה הפלשתינית, בניגוד לעמדתו המקצועית של אלוף הפיקוד ולעמדת השר, הבנייה הזו לא היתה מתקדמת כלל. צה"ל צריך להשיב לביהמ"ש כי הוא מתנגד מהותית לבנייה הזו. טוב יעשה הדרג המדיני הנוכחי להידרש לתביעה זו, וידאג לעמדה מהותית שמונעת את המשך ההשתלטות של הרש"פ על שטחי יו"ש".