רצועת עזה, השבוע | צילום: רויטרס

ככה לא בונים חומה: למה ישראל מפסידה בקרב התודעה העולמי?

77 שנים ישראל מתייחסת לקרב על התודעה כאל רע הכרחי שיש לצלוח בשלום • במקום "הסברה" אפולוגטית, דרושה זרוע ביטחונית נפרדת שתילחם בתעמולת האויב • קמפיין הרעב של חמאס מוכיח שהתקשורת הפכה לחזית מלחמתית מלאה

1 בשישי האחרון קיבלתי הודעה מאחד האנשים החכמים והמעמיקים ביותר בתקשורת האיטלקית: "קמפיין הרעב מאשר שחמאס רואה ברשתות החברתיות חזית מלחמתית לכל דבר ועניין. ככל שישראל תאחר להגיב לאתגר ההיברידי הזה, המצב יחמיר". האתגר ההיברידי משמעו שחמאס פועל לא רק בשדה הקרב הפיזי, אלא גם בשדה התודעה, שם נחל הצלחות לא מבוטלות.

טראמפ על הסיוע לעזה%3A "נוודא שלא יהיו מחסומים - זה רעב אמיתי שאי אפשר לזייף" %2F%2F הבית הלבן

2 מתחילת המלחמה ישראל אינה פועלת בצורה מסודרת ברשתות החברתיות, מול התקשורת בעולם, ברחובות הערים, מול הקהילות היהודיות (מיליוני שגרירים היכולים לעזור בהטמעת מסרים בשפת אימם), מול אגודות הידידות, ועוד. האמת היא שזה 77 שנים ישראל מתייחסת לקרב על התודעה העולמית כאל רע הכרחי, שבמקרה הטוב יש לצלוח אותו בשלום, לא יותר.

בכוונה נקטתי במונח "הקרב על התודעה" ולא ב"הסברה", שכן האחרון הוא מונח אפולוגטי, מתנצל, כזה המנסה "להסביר" מדוע התקשורת העוינת טועה. הדבר מזכיר את קונספציית ה"הֲכָלָה" בצבא, שבמסגרתה לא פועלים כדי להשמיד את האויב, אלא מכילים אותו ואת הפרובוקציות שלו. גם ב"הסברה" אנחנו בעיקר מגיבים להשמצות, אם בכלל. אויבינו כמעט תמיד משחקים מול שער ריק. 

שערי העיתונים בעולם שמציגים את הרעב בעזה, צילום: ישראל היום

3 הקרב על התודעה צריך להיות מתקפה מסודרת, קבועה, עם תכנים מותאמים למדיומים השונים המכילים את הסיפור שלנו על שלל היבטיו ההיסטוריים, הגיאו־פוליטיים, המדיניים, הדתיים והמוסריים.

כמו במתקפה צבאית הכוללת חטיבות חי"ר ושריון, אוויר וים וכמובן מודיעין, כפי שנוכחנו במבצעים המבריקים במלחמה, גם בנושא התודעה העולמית אויבינו צריכים להיות מופתעים ולרדוף אחרינו כדי להגיב.

לשם כך יש לשנות את החשיבה הישנה ל־50 השנים הבאות: לא עוד מחלקת הסברה או אולפן סרטונים, אלא זרוע ביטחונית נפרדת כמו מוסד, שב"כ, צה"ל וכדומה. אפשר להתחיל עם קבוצה נבחרת, אבל המטרה חייבת להיות הקמת גוף עתיר אמצעים ומשאבים ולוחמים, עם מחלקות סייבר ואינטליגנציה מלאכותית, וידאו וגרפיקה, פרסום ופסיכולוגיית המונים וכמובן מודיעין. בגוף הזה תהיינה מחלקות לטיפול בקהילות היהודיות, באוהדי ישראל, בפרלמנטים ובממשלות, וכמובן בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות השונות.

עזתים עם הסיוע ההומניטרי ברצועה, צילום: אי.פי.אי

4 אני משער שבצה"ל לא רוו נחת משקרי ה"הרעבה", בלשון המעטה. תעמולת חמאס הצליחה לפגוע במו"מ על שחרור החטופים ובפעילות צה"ל למיגור תשתיות חמאס ברצועה והולידה גל עצום של אנטישמיות. כל זה לא השפיע על הודעת דובר צה"ל: "על פי המדדים המצויים בידינו אין הרעבה ברצועת עזה. זה קמפיין שקרי שמנוהל על ידי חמאס. לצערי, כלי תקשורת בישראל ובעולם מהדהדים את הקמפיין השקרי הזה. זה לא נכון. עושים בזה שימוש נגדנו".

האמת היא שזה 77 שנים ישראל מתייחסת לקרב על התודעה העולמית כאל רע הכרחי, שבמקרה הטוב יש לצלוח אותו בשלום, לא יותר

הא ותו לא?! העולם משוכנע שהקמנו מחנות ריכוז שבהם נמצאים אלפי שלדים מהלכים וכל מה שיש לדו"צ לומר הוא שזה קמפיין שקרי? אם התפיסה היא שאין פה בעיה אסטרטגית, אפשר להסתפק בהודעה לקונית ואפולוגטית שלא מהווה משקל נגד לפיגוע העולמי במעמדנו ובצדקת דרכנו.

5 אכן, לא דובר צה"ל אלא הרמטכ"ל עצמו היה צריך לכנס מסיבת עיתונאים עם אלופי המטכ"ל מאחוריו, ולנוכח התקשורת העולמית והישראלית לתקוף את השקר באמצעות מצגות, תמונות, סרטונים ועדויות חיות. במקביל, יזמן שר החוץ את השגרירים הזרים ויתקוף באופן דומה את השקר. שרים בממשלה יתקשרו לעמיתיהם בעולם ויתקפו אף הם את השקר. ואז להדהד את ההתקפה ברשתות החברתיות באמצעים המשוכללים הנמצאים בידינו. כך מנצחים בקרב על התודעה. עוז לתמורה בטרם פורענות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...