"יהדות - דת אלימה": באירופה כבר מגדלים את הדור הבא של האנטישמים

מה לומדים ילדים אירים, ספרדים ונורבגים על ישראל ועל יהודים? מה קורה כשמורה מציג בפני כיתת ילדים תמונות של ילדים פלסטינים מהנכבה, לצד תמונות של ניצולי שואה ששוחררו ממחנה השמדה? כשספרי לימוד מתארים את אושוויץ כ"מחנה לשבויי מלחמה", כשמערכת חינוך מלמדת שיהודים מקדמים אלימות, וכשתוכניות לימוד חדשות מציגות את המלחמה בעזה כ"רצח עם"?

בכירה באיחוד על מכת האנטישמיות: "אירופה יודעת לאן זה יכול להגיע"

ברחבי אירופה מתרחשת תמורה איטית אך מסוכנת. נרטיב חד־צדדי חודר לכיתות הלימוד, לעיתים באופן רשמי, לרוב כדעה של מורים המושפעים מהחברה סביבם. התוצאה: דור שעלול לגדול עם דימוי מעוות של ישראל, היהדות וההיסטוריה.

שלוש מדינות ממחישות את הבעיה בצורה חריפה במיוחד: אירלנד, ספרד ונורבגיה. באירלנד שורר קונצנזוס ציבורי נגד ישראל, המתבטא בהתנגדות מכל קצות הקשת הפוליטית ובאמצעי התקשורת. בספרד, שבה 82% מהציבור סבורים כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, גם התקשורת משתמשת במושג בדיווחים חדשותיים שאמורים להיות אובייקטיביים.

הקו האנטי־ישראלי של התקשורת והממשלה הנשענת על השמאל הקיצוני, יחד עם טענת ראש הממשלה פדרו סנצ'ס כי ישראל מבצעת רצח עם, יצרו תחושה ציבורית שישראל היא גורם שלילי ורצחני.

אורלי דגני, חברת הנהלה במועצת הקהילה היהודית באירלנד: "בספרי הלימוד היהדות מוצגת כדת שמאמינה כי הדרך היחידה להשיג צדק היא בעזרת אלימות. זו אנטישמיות שעוברת מדור לדור"

נורבגיה, אחת המדינות העוינות ביותר לישראל באירופה, מציגה תמונה דומה. 88% מעובדי האיגוד המקצועי הגדול במדינה, שכולל את ארגון המורים הגדול ביותר בנורבגיה, הצביעו בעד חרם על ישראל.

גם כאן השלטון נמצא בידי ממשלת שמאל, הנשענת על השמאל הקיצוני, השיח על "רצח העם שישראל מבצעת" מתנהל מאז תחילת 2024, ורוב התקשורת נוקטת קו אנטי־ישראלי מובהק.

אירלנד: כשטעות הופכת למדיניות

אורלי דגני, חברת הנהלה במועצת הקהילה היהודית באירלנד, עוקבת מקרוב אחר מה שמלמדים בבתיה"ס האיריים. לדבריה, התמונה המצטיירת מספרי הלימוד מדאיגה: "אושוויץ מתואר בהם כ'מחנה לשבויי מלחמה' ולא כמחנה השמדה. היהדות מוצגת כדת המאמינה שהדרך היחידה להשיג צדק היא בעזרת אלימות.

ספר אחר, המיועד לילדים בגילי 5-4, מציג את הנרטיב שיהודים לא אהבו את ישו - אנטישמיות קלאסית שעוברת מדור לדור". לפי דגני, הבעיה אינה בהכרח כוונת זדון מצד המורים, אלא מחסור בידע ובפיקוח. מערכת החינוך האירית מאפשרת לגופים מגוונים לפרסם ספרי לימוד, כל עוד הם מכסים את הנושאים שהממשלה הגדירה, אך אין בקרה מהותית על התוכן.

"הממשלה מחליטה על נושאי הלימוד, ואז כל גוף חינוכי שרוצה יכול ללכת ולהדפיס ספר לימוד. כשהסברנו להם במשרד החינוך שהדבר יוצר תכנים בעייתיים, הם אמרו שזה לא בשליטתם וזו אחריות של המוציא לאור".

הדוגמאות שדגני מביאה אינן תיאורטיות. בבחינה רשמית של המכון המרכזי לבחינות צוינה פלסטין כמקום שבו יש "הרבה יהודים". "הבחינה עברה בדיקות", אומרת דגני, "היא עברה אישורים על ידי גורמי חינוך, זה יצא לכל בתי הספר. מה חושב ילד שמקבל את הדף הזה?".

החשש מחדירה של תכנים אנטי־ישראליים ואנטישמיים נוספים מתגבר, משום שאיגודי המורים האיריים נוקטים בעמדה גלויה נגד ישראל, כאשר אחד מהם (TUI) היה הראשון באירופה להכריז חרם על ישראל, ואחר (INTO) קורא להטיל עליה סנקציות ולהפוך את בתי הספר ל"אזורים חופשיים מאפרטהייד".

ספרד: בין קתוליות לשמאל קיצוני

גם בספרד, שבה השימוש במושג "רצח עם" בהקשר הישראלי הפך לעובדה מוגמרת בקרב רוב הציבור, פועלים ארגוני מורים שמכניסים את הפוליטיקה לכיתה. ארגון "מורים למען פלסטין" קרא לאחרונה שוב לניתוק יחסים עם ישראל, ופועל להחדרת תכנים מפורשים נגדה למערכת החינוך.

מ', מורה בתיכון בקטלוניה בשנות ה־60 לחייו, מגן על ישראל בגלוי בפני תלמידיו.  לדבריו, הבעיה בספרד נובעת משני שורשים שונים המתחברים למציאות עוינת: המורשת הקתולית האנטישמית הישנה והשמאל הקיצוני הפוסט־לאומי.

"הם אוהבים את היהודים מהשואה עם הטלאי הצהוב, אבל שונאים ציונים. השואה מקשה על ביקורת על יהודים, אז הציונות היא המקום שבו אפשר לדבר רע על יהודים. לא ידברו על קיבוצים, על מדינה מוקפת אויבים - הם יציירו רק דימוי רע".

לדברי מ', ספרד נמצאת כיום בנקודת תפנית מסוכנת. בניגוד לגרמניה, פולין או הולנד, ספרד לא היתה מעורבת בשואה באופן ישיר, ולכן אין לה "חוב מוסרי" שמרסן ביקורת גלויה על יהודים. השילוב הזה, של קתוליות שלא פירקה את עצמה ממורשת האנטישמיות הדתית ושל שמאל קיצוני המחפש אויב קפיטליסטי וקולוניאלי, יוצר קרקע פורייה לשנאה.

"כשכולם משקרים יחד, כולם חושבים שזו האמת", הוא אומר. "התלמידים שלי תמיד אומרים לי שמורה אחר אמר שיש רצח עם, ובבתי ספר שאין בהם יהודים אף אחד לא יבדוק את האמת. זו בושה. ספרד היא מדינה שיש בה הרבה אנטישמיות".

נורבגיה: כש"רצח העם" הופך לעובדה

נורבגיה מציגה דפוס שונה, אך לא פחות מדאיג: כאן מדובר בניסיון מאורגן ומוסדי להכניס לתוכניות הלימוד את ההגדרה של המלחמה בעזה כ"רצח עם".

און אלפלג, ישראלי המתגורר בנורבגיה כבר עשרות שנים ועוקב אחר המגמה, מספר על ארגון בשם "רפטו", המתמחה בשיתוף פעולה בין עיריות לאוניברסיטאות, מכין לבתי ספר קורסים על רצח עם ומשלב בהם את המתרחש בעזה.

קונרד מירלנד, מנכ"ל ארגון פרו־ישראלי שבוחן את ספרי הלימוד בנורבגיה: "הנרטיב הוא שישראל גנבה את האדמה מהפלסטינים, והיהודים הגיעו להרוס את השלום במזרח התיכון"

"באוסלו מכינים לבתי ספר קורס על רצח עם, ומנסים להכניס למערך השיעור את עזה. בברגן הולכים ללמד את המורים על 'רצח העם בעזה'. אם ילדים נורבגים בני 13-12 יחיו עם המציאות המוחלטת שישראל מבצעת רצח עם, ההתקפות על הקהילה היהודית יתגברו".

אלפלג מצביע על פרדוקס היסטורי כואב: נורבגיה, שבה 45% מיהודי המדינה נרצחו בשואה ורבים מאזרחיה שיתפו פעולה עם הנאצים, היא שמייצרת כיום נרטיב חינוכי המשווה את ישראל לרוצחים. "דיברתי עם המורים הנורבגים, והם הרי צריכים לדעת מה זה רצח עם, כי העם הזה שיתף פעולה עם הנאצים. ודווקא הנורבגים, שרבים מהם שיתפו פעולה עם הנאצים, צריכים לדעת מה קורה כשעושים דמוניזציה ליהודים".

קונרד מירלנד, מנכ"ל MIFF, ארגון פרו־ישראלי שבוחן בין היתר את ספרי הלימוד בבתי הספר בנורבגיה, מודאג גם הוא מהתכנים שעוברים במערכת החינוך. מירלנד, שאף כתב ספר בנושא, אומר כי ספרי לימוד נורבגיים רבים מכילים שגיאות והשמטות סלקטיביות בתיאור של ישראל.

"אני עוקב אחרי ספרי לימודים לבתי"ס כבר שנים. בספר שפרסמתי בשנה שעברה בחנתי 12 ספרים, והטענה הראשית שלי היא שהם מעניקים תמונה שגויה של ישראל. אף אחד לא מזכיר את הגירוש של יהודים מארצות ערב, ורק אחד מזכיר את איראן כגורם בקונפליקט המזרח־תיכוני.

"כמעט אף אחד מהספרים לא מזכיר את המניעים הדתיים והאידיאולוגיים שנמצאים בליבת הסכסוך, ולא את המוטיבציה המוסלמית נגד המדינה היהודית. מעניין שכותבי הספרים, שלרוב מציינים הגירה באופן כללי כמשהו חיובי, מציירים את ההגירה היהודית לישראל במסגרת המנדט הבריטי כעניין שלילי.

מ', מורה בתיכון בקטלוניה: "הם אוהבים את היהודים מהשואה עם הטלאי הצהוב, אבל שונאים ציונים. הם לא ידברו על מדינה מוקפת אויבים, הם יציירו רק דימוי רע"

"רק חמישה מתוך 12 הספרים הזכירו את חמאס, למרות שחלקם הודפסו אחרי 2007. כל הנרטיב בנורבגיה הוא שישראל גנבה את האדמה מהפלסטינים, וזה רע שהיהודים הגיעו להרוס את השלום במזרח התיכון".

התבנית האירופית: בורות, אידיאולוגיה ומחדלי פיקוח

ארגון IMPACT-se בחן ספרי לימוד ממלכתיים בשמונה מדינות אירופיות כדי להבין מגמות בהצגת יהודים, יהדות ואנטישמיות. מנכ"ל הארגון, מרקוס שף, מסביר: "כמה מדינות, כמו שבדיה, הונגריה ויוון, מספקות לצעירים מידע מדויק על יהודים, יהדות וישראל. בניגוד מוחלט, ספרי לימוד איריים מפגינים עוינות ודיסאינפורמציה".

שף מבחין בין שתי תופעות שונות ביבשת: בורות, כאשר מחנכים פשוט לא מכירים באופן יסודי את חומר הלימוד שהם מלמדים, והטיה מכוונת, שבה תוכן עוין מוכנס במודע: "במקרים מסוימים מדובר בבורות, אך באחרים יש ידיים מנחות בבירור".

שלוש המדינות שתוארו כאן שונות זו מזו בתרבותן, בהיסטוריה שלהן ובאופי הבעיה, אך קו משותף אחד בולט: בכולן מתחולל תהליך שבו הנרטיב הפלסטיני, ובמיוחד הנרטיב מאז אוקטובר 2023, מחלחל למערכת החינוך, לאיגודי המורים ולדיון הציבורי.

הסכנה אינה נוגעת רק להווה, כפי שמזהיר אלפלג: "ילדים שיגדלו עם התפיסה שישראל היא הרוע המוחלט יהפכו למבוגרים שפועלים נגד ישראל. אנחנו רואים שהדוקטרינה החינוכית של עזה מאומצת באירופה, ומכאן הדרך לפגיעה ביהודים מתקצרת. כבר ראינו לאן חינוך ממוסד נגד יהודים באירופה הוביל".