המהלך הזה הוא אות הפתיחה הסעודי לנורמליזציה

קשה להמעיט מהחשיבות של טור שכותב עיתונאי סעודי בעיתון ישראלי בימים אלה. במילים קצרות נתאר אותו כאות הפתיחה הפומבי הראשון בשביל המוביל חזרה לדרך המלך (יורש העצר) לנורמליזציה. הטור הזה, של העיתונאי עומר סיף, המקורב למדי לחוגי השלטון, לרבות בית המלוכה עצמו, נכתב יחד עם ד"ר נירית אופיר, הישראלית הכי מוכרת בממלכה.

אופיר, אשת עסקים ומרצה, היתה הישראלית הראשונה שנאמה בסעודיה בפני קהל אנשי עסקים ובכירים סעודי, בכנס לפני כמעט שנתיים. הכנס התקיים מעט לפני 7 באוקטובר, ואמור היה להוות יריית הפתיחה של חימום היחסים בואכה נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. הטבח והמלחמה בעקבותיו הכניסו את התהליך להקפאה עמוקה, שהחלה מופשרת עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ. ההפשרה היתה איטית ובעייתית. כתבתי כאן לפני חודשיים כי הסעודים מאוכזבים מממשלת נתניהו ורוצים לקדם עסקאות עם טראמפ בלעדינו.

אלא שאז החל מאחורי הקלעים של התיווך אמריקני מהלך התקרבות מחודש. טראמפ ואנשיו הבהירו ליורש העצר מוחמד בן סלמאן כי ההצעות הנכונות יביאו את נתניהו לצעדים שקודם נראה היה שיתקשה לעשות. עומר סיף ונירית אופיר פנו אלי לפרסום הטור עוד לפני המלחמה הקצרה והמוצלחת נגד איראן. הפנייה נעשתה בידיעה ובעידוד של בכירי הממלכה. ואז הגיעה המלחמה שבה הוכיחה ישראל למזרח התיכון (בעצם לעולם) כי היא לא חוששת ויכולה להתמודד עם הבריון השכונתי האלים איראן, וכי היא יודעת לגייס לשם כך גם את המעצמה הגדולה בעולם.

נזכיר, הסכמי אברהם הגיעו בהמשך ישיר לכך שנתניהו הצליח אז לשכנע את טראמפ לצאת מהסכם הגרעין המביש. במהלך ולאחר המלחמה קיבלתי מסרים מסעודיה על ההתרשמות שלהם מהיכולות הישראליות והנכונות לקחת את הסיכון מול איראן והטילים. סעודיה, כפי שפרסמנו בלעדית כאן, השתתפה באופן פעיל ביירוט הכטב"מים ששיגרה איראן לעבר ישראל. אמירה מעניינת שקיבלתי מבכיר סעודי על המלחמה היתה: "הסעודים יודעים להעריך את העמידה הישראלית נגד איראן, שעבורנו היא ההפך מהקדמה, והסמל לכל מה שרע במזרח התיכון".

הזדמנות אמיתית

כעת, לאחר המלחמה, המצב בשל להתקדמות. הסעודים כורכים את ההתקדמות בסוגיות האחרות. בראש - סיום המלחמה בעזה. אבל גם התחלת מתווה מדיני עם ההנהגה הפלשתינית, שממנה הם דורשים רפורמות מקיפות. סעודיה דורשת הגדרה של מדינה פלשתינית בסוף התהליך, נתניהו נתן נדוניה ראשונה בדבריו בפגישה הראשונה השבוע עם טראמפ כשהסכים שהפלשתינים צריכים לשלוט על עצמם. אמירה נדירה שהדהדה במזרח התיכון וגם בקואליציה כאן.

הסעודים מסייעים (יחד עם האמירותים) למגעים עם סוריה ועם לבנון, כדי להביא להסדר ראשוני של הפסקת אש יציבה, בואכה הצטרפותן להסכמי אברהם. הטור של סיף ואופיר משרטט את המהלך המעשי, דרך העסקים, הכלכלה והמסחר. לא מן הנמנע שבשלב הראשון חברות ישראליות יזכו להקלות בירוקרטיות ולהזמנות לסעודיה (בנוסף לעשרות החברות שכבר פועלות שם), בעיקר בתחומים החשובים להם.

בין החברות הישראליות שכבר פועלות בסעודיה בולטות כמובן חברות הטכנולוגיה ובראשן הסייבר, לא כולן פועלות באופן פומבי ויש לא מעט שהקשרים לסעודיה מוסווים תחת חברות־בנות שבסיסן באירופה או במזרח הרחוק. אחת מאלה הפועלות בגלוי היא "סייברארק", שלפי דיווחיה 40% מפעילותה מתרחשת בסעודיה. גם לצ'ק פוינט עסקים נרחבים בסעודיה, וגם "סייבריזן", שהמטה שלה בקליפורניה. את היקף הסחר לא ניתן לאמוד, שכן החברות מדווחות עליו במדינות שונות, וחלקו חסוי, אבל ההערכות מדברות על מאות מיליוני דולרים בשנה, נכון ל־2024.

סוגיה אחת, חשובה במידה, עדיין לא ברורה לחלוטין והיא עמדת הציבור בסעודיה כלפי אפשרות הנורמליזציה. חשיבותה קיימת גם אם היא לא גדולה, שכן ההחלטות מתקבלות רק בחצר המלוכה, או ליתר דיוק בלשכת יורש העצר מוחמד בן סלמאן. לפי כמה גורמים סעודיים יש בציבור מנעד דעות רחב, מאסלמיסטים קיצוניים שהם מיעוט אבל אידיאולוגי נוקשה ועד למי שמחפש פתיחות לתפיסות מערביות, ויותר רפורמות חקיקה - מגמה הרווחת בקרב צעירים. הרוב, כך סוברים הסעודים שעימם דיברתי, יתמוך במהלכים לנורמליזציה, אבל ירצה לשמוע שהפלשתינים לא נשארים בצד.

מה שעדיין מפריד בין החזון ליישומו הוא קודם כל חמאס העיקש המסרב לרדת מהבימה ולמסור את נשקו, וגם הסוגיות הפוליטיות בישראל, העלולות לטרפד התקדמות, ואולי אף להפיל את הממשלה. וככל הנראה בחמאס, ובאיראן המגבה אותו, מבינים זאת ולכן מגלים סרבנות עיקשת במו"מ בדוחא. אבל לכל ברור כי בשלב לא רחוק גם הסאגה הזו תסתיים, והחסם יוסר וניתן יהיה לנצל את ההזדמנות שבבית הלבן יושב נשיא אמריקני שזה חזונו, ולאחר שישראל הוכיחה את מעמדה האזורי במלחמה נגד איראן, חיזבאללה וגם חמאס.