בראיון שהעניק אמש (חמישי) לערוץ 14, נתניהו בלי משים סיפר עד כמה גדול המחדל שלו עצמו בשנים שקדמו למלחמה. נתניהו שכידוע רצה להיות שומר ישראל, "ביביסיטר", ואמר עשרות פעמים כי חובת המנהיג לזהות את הסכנה, הסביר למוטי קסטל, כי טבעת החנק שאיראן כרכה סביבנו הייתה מסוכנת מזו של מדינות ערב בשנים עברו.
הוא גם מדבר על פעם שלישית שניצלנו מסכנה קיומית (מניח שהכוונה היא ל-48 ו-67). אכן כך. אולם יש לשאול, מי הנהיג אותנו בשנים שנפרסה המלכודת?
נתניהו, שמתגאה בראייתו האסטרטגית ארוכת הטווח, נכשל בזיהוי ובמניעת התעצמות האיום האיראני בגזרות השונות. הוא הכיל את ירי הרקטות של חמאס על ישראל במשך עשור וחצי. הוא השלים עם כך שתרחיש הייחוס בפיקוד צפון, היה כיבוש ישוב ישראלי בידי חיזבאללה כאקט של פתיחת מלחמה. זאת במקום לתת מקדימות על האויב ולסכל את כוחו מראש.
בעוד נתניהו התרכז בהישגים מדיניים מול מדינות המפרץ, הציר האיראני המשיך להתחזק בלבנון, סוריה, ועזה. התעלמותו מהתחזקות חמאס בעזה, והעברת הכספים הקטארים שאפשרו זאת, מעידות על כשל חמור בזיהוי הסכנה, כפי שדרש בעצמו ומעצמו.
כעת, אם נתניהו היה אומר 'זו הייתה טעות שלי. במשמרת שלי נפלנו למצב הכי מסוכן בתולדות המדינה', לא הייתי אומר דבר. כיוון שהוא מנסה לטייח את האמת, ולא לוקח אחריות, אין ברירה אלא להראות לו את דבריו שלו. המנהיג שהתהדר ביכולתו לזהות סכנות, החמיץ את הסכנה הגדולה מכולן במשמרת שלו עצמו.
מה שמטריד במיוחד הוא שגם היום, אחרי האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, נתניהו ממשיך באותה התנהלות של הדחקת אחריות והטלתה על אחרים. במקום להודות בטעויות העבר. זוהי התנהלות שגויה שמורשתה ומשמעותה היא טיוח האמת מסיבות פוליטיות, במקום הכרת אמת בטעויות העבר, שרק על בסיסה אפשר להפיק לקחים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו