שחרורה מהשבי של אמילי הנד בת ה-9, שימח מאוד את הציבור הישראלי, זאת בין השאר על רקע העובדה שבהתחלה חשבו בישראל שהיא נרצחה על ידי אנשי חמאס, ולאחר מכן התברר שהיא חיה וחטופה ברצועת עזה. ראש ממשלת אירלנד, ליאו ורדקר, הביע שמחה על שחרורה של אמילי, בעלת האזרחות הישראלית-אירית: "ילדה תמימה שאבדה, ועכשיו נמצאה וחזרה", כתב בפוסט שפרסם ברשת החברתית X.
לאחר 50 ימים בשבי: אמילי הנד פוגשת את אביה // דובר צה"ל
ההודעה הזו גרמה לזעם גדול בישראל, כיוון שהמנהיג האירי התעלם לחלוטין מהחטיפה עצמה, מפשעי המלחמה של רוצחי חמאס ומהרקע הכללי סביב החטיפה. אלי כהן, שר החוץ, זימן את השגריר האירי בארץ, ונזף בו על ההתנהלות הבעייתית של אירלנד בכל הנוגע לעימות בין ישראל לארגון הטרור חמאס. בהקשר לכך, שוחחנו עם פרופ' ג'ונתן ריינהולד, ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, כדי להבין את ההתנהלות האירית בכל הנוגע למאבק הישראלי בארגון הטרור חמאס, ומה עמדת אירלנד מבחינה מדינית ביחס לישראל בכלל.
"בראשית הדברים, צריך לציין שראש הממשלה האירי פרסם אחר כך הודעה יותר ארוכה, שבה הוא התייחס לחמאס וקרא להחזרת כל החטופים, אם כי גם ההתבטאות הזו לא היתה תומכת בעמדת ישראל", אומר פרופ' ריינהולד. ביחס לעמדה המדינית הקשה נגד ישראל, הסביר המומחה כי "כעת נמצאת בשלטון באירלנד המפלגה השמרנית, שהיא אמנם נגד ישראל, אבל היא הכי פחות אנטי ישראלית שיש. באופוזיציה יש את מפלגת השיין פיין (אנשי ארגון מחתרת ה-RIA לשעבר), והיא תומכת בחרם על ישראל, ובכל זאת, יש לה כעת פופולריות יותר גדולה מזו שיש למפלגת השלטון".
"כמו כן, בקואליציה של ורדקר, יש עוד שתי מפלגות אנטי ישראליות. לכן ראש הממשלה האירי העדיף להוציא הודעה כוללנית וסתמית סביב האירוע, וזאת כדי שלא להיכנס לבעיות עם אף גורם. הוא עשה זאת בגלל הפוליטיקה הפנימית בארצו", מסביר פרופ' ריינהולד. לדברי המומחה, אירלנד מאוד אנטי ישראלית. "האירים מזדהים עם הפלשתינים כי הם רואים בהם מקבילה מזרח תיכונית למאבק שלהם בבריטניה, במאבק האירי לעצמאות. לכן יש לאירים קשר עתיק עם אש"ף והתנועה לשחרור פלשתין. מעבר לכך, צריך לזכור שאירלנד היא מדינה מאוד קתולית, ולכן יש מאחור גם את האנטישמיות של הכנסייה" הוא אומר. עוד מסביר פרופ' ריינהולד כי האירים נגד ישראל כי הם רואים במאבק הפלשתיני מאבק שחרור נגד הקולוניאליזם, ויש להם נטייה חזקה נגד ישראל, שנתפסת אצלם ככובש שעכשיו גם סתם נוקם בפלשתינים.
ביום חמישי שעבר דקר מהגר מוסלמי מספר אירים. האם זה לא מדליק באירלנד נורות אדומות. האם זה לא מסביר לאירים את הסכנה שבאיסלאם?
"לא, האירוע הזה הוא מינורי ולא משפיע כמו ההשפעות הגדולות של המהגרים בצרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה, ששם המהגרים כבר מאיימים על הזהות של הרוב ולכן יש יותר הבנה לישראל, לפחות מצד הממשלות, שמבינות הרבה יותר את הסכנה שיש באיסלאם ובמהגרים המוסלמים לאירופה. באירלנד אין כזו כמות של מהגרים ולכן אין מודעות לצד האפל של האיסלאם. גם לא היה אירוע גדול של טרור שיעורר את האירים. הם רואים במאבק כמשהו שמקביל לנרטיב הלאומי שלהם נגד בריטניה, ולכן אירלנד היא אחת המדינות העויינות ביותר לישראל באיחוד האירופי. האירים אפילו ניסו להעביר חוק של חרם על תוצרת ההתנחלויות בעבר ונסוגו מכך רק כיוון שראו ששאר מדינות אירופה לא בעניין".
מהומות בדבלין, אירלנד, לאחר אירוע דקירה // רויטרס
בכל הקשור לשיחת הנזיפה שקיבלה שגרירת אירלנד בארץ משר החוץ, סבור פרופ' ריינהולד כי לנזיפה הזו אין שום השפעה על האירים והיא לא תחולל שום שינוי במדיניות שלהם.
"מה שמשפיע על האירים זו לא שיחת נזיפה של ישראל. האירים מושפעים מהעמדות של שאר מדינות האיחוד ושל ארצות הברית. המדינות האלו שלאירלנד יש קשר איתן והן חשובות לאירים, הן משפיעות בכל הקשור לקביעת העמדה המדינית האירית ביחס לישראל", הוא אומר.
מיאוס באירופה מהאליטות השליטות
בסוף הדברים, שאלנו את פרופ' ריינהולד על הניצחון המפתיע של חירט וילדרס בהולנד, ועל העובדה שבאיטליה יש ממשלת ימין חזקה.
רצינו לדעת האם מדובר במגמה כוללת של התחזקות הימין העמוק, הקיצוני באירופה, או שמדובר בשני מקרים לא מייצגים.
"מה שרואים כיום זה התפרקות של המרכז הפוליטי לכיוון השמאל הקיצוני והימין הקיצוני. אמנם יש עדיין מרכז גדול אבל הוא נחלש. לכן נראה במקומות מסויימים עליה של הימין הקיצוני, ובמקומות אחרים עליה של השמאל. הסיבה לכך היא תחושת מיאוס וניתוק של רוב הציבור הפשוט מהאליטות של המדינות באירופה. אגב, גם בארה"ב אנחנו רואים זאת בעוצמה של טראמפ וגם של ברני סנדרס".
"הסיבה למיאוס היא המשבר הכלכלי של 2008, שאחריו אף גורם כוח לא שילם מחיר. המשבר גרם לציבור לשלם הרבה כדי לכסות אותו, ומנגד, הציבור לא ראה שמישהו בהנהגות משלם את המחיר על מה שקרה. כך נוצר ניכור משמעותי בין ההמון לבין האליטה המנהיגה, והיום אנחנו רואים את הניכור הזה מבשיל להתחקות הימין והשמאל הקיצוני באירופה. זו מגמה שאנחנו נמשיך לראות", הוא מסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו